האוצר: "הצבא צריך לעשות בדק בית מדוע השיח הציבורי נגדו"
לאחר שהממשלה אישרה באופן רשמי את השחיתות בצה"ל במיליארדי שקלים (באישור רטרואקטיבי של מה שנקרא תוספת הרמטכ"ל, ובאי הטיפול בפצצת הפנסיה התקציבית השמנה במערכת הביטחון), החליטו היום שר האוצר ושר הביטחון על הגדלה של 50% בשכר חיילי החובה (לא תופתעו לשמוע - ללא מקור תקציבי), במה שמעלה מחדש את השאלה - האם צה"ל הוא עדיין צבא העם או שצריך לעבור למודל של צבא מקצועי.
על פי סקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ישנו רוב בעד צבא מקצועי במקום מודל צבא החובה הקיים היום. כאשר על פי הסקר כ-47% מהציבור היהודי מאמינים כי יש להחליף את המודל הקיים במודל של צבא מקצועי, בעוד ש-42% מהציבור הנ"ל חושבים שצריך להשאיר את המצב הקיים.
מי שיצא נגד צה"ל היום הוא אמיר רשף, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר שהתייחס להעלאת שכר חיילי החובה: "חד משמעית לא נוכל להתחרות עם השכר שיש בשוק הפרטי, וכל רבעון זה מרקיע שחקים. האתגר והציונות הם שמאפשרים לשמר אנשים בשכר נמוך מהשוק, כי הסיפוק והאתגר גדולים.
"אם מסתכלים על סקרים, דור ה-Z, לא רוצה ביטחון כלכלי ותעסוקתי. אם היינו רואים משהו אחר, אז היינו נשארים במודל הפנסיות, אבל השיח אומר שצריך לחשוב על מודל אחר. חד משמעית הפנסיות הן לא מה שהצעירים מחפשים. טוב יעשה הצבא אם ישאל את עצמו איך הגענו למקום שבו השיח הציבורי נמצא בו, ולא רק יגיד האוצר והתקשורת משמיצים אותנו, אלא יעשה התבוננות פנימה וישאל למה השיח הציבורי נמצא במקום בו אנו נמצאים." - הוסיף
- המבקר: "דלות העשייה של הממשלה גורמת נזקים לכלכלת ישראל"
- יו"ר רשות ני"ע סבור שהשוק הפגין חוסן יוצא דופן; למה הוא מודאג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יו"ר ראש ועדת החוץ והביטחון, ח"כ רם בן ברק אמר כי "כשמשקללים את זה ש-40% לא מתגייסים מול מה שהצבא צריך, כנראה שצריך משהו אחר. לא הייתי מוותר על היכולת של צה"ל ומערכות הביטחון להחליט מי בא אליהם, אבל הייתי מאפשר בנוסף שירות לאומי או אזרחי."
סגן שר הביטחון אלון שוסטר טען כי הגיע העת לקצר את השירות הצבאי: "המתווה שאליו צריכים ללכת צריך לכלול את הקדימות לצה"ל באיתור ובתשלום, והרחבת מסלולי השירות. צריך להמשיך במגמת קיצור השירות, וכמובן למסלולים אחרים אפשר להאריך בהסכמה ובתשלום, לצד תגמול לנחוצים ביותר."
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה טען כי למרות ש"לראשונה יש רוב בציבור שתומך בצבא מקצועי, מי שמכיר את הנושא יודע שאין אופציה כזאת, אבל זאת הדרך הלוגית של הציבור לפתור את המצב שנקלענו אליו.
- רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
- "נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
- 12.הנדסאי אלקט ומחשבים 24/11/2021 07:24הגב לתגובה זוצבא עם חוסר ענק בעובדים טכניים!
- 11.דעה 23/11/2021 23:57הגב לתגובה זובזה יסתכם כל הבלגן, אך ורק מי שהצבא צריך אותו יתוגמל. כל השאר מיקור חוץ. צבא קטן ויעיל ומכריע זה הפרט הכי חשוב.
- 10.בן 23/11/2021 22:08הגב לתגובה זוהחרדים היו מתים שזה יהיה צבא שכיר. זה יתן להם גושפנקה או כשרות לסירחון שעולה מאי גיוס ילדיהם לצבא. אסור שזה יקרה. חייבים להעלות את השכר לשכר מינימום לפחות אם לא גבוה מכך.
- 9.פלסנר 23/11/2021 21:52הגב לתגובה זובתשלום . אין ברירה אחרת . יש פה מדינה בתוך מדינה נמאס
- 8.ישיבות הסדר 23/11/2021 21:50הגב לתגובה זוואם לא בא להם הם יכולים לעזוב באמצע אבל בישראל חכמים רק על הפרייארים ועל בנות . בחסות הפמיניזים מנצלים גם בנות לתפקידי לוחמות . בעיני החרדים הבנות האלה מוקצות מחמת מאוס הם אפילו לא יעיפו מבט לעברם שמא יחטאו בעיניהם. בכל העולם אם נתקלים בבת שהיתה בצבא צוחקים עליה מתיחסים אליה כאל רוצחת המונים . מפחידה. אין שוויון בגיוס לצהל והעם כבר לא מסכים לזה
- 7.העלאת שכר החיילים 23/11/2021 21:48הגב לתגובה זושיקחו אחוז מההעלאת הפנסיות ואחוז מבחורי הישיבות.
- 6.הגיע הזמן לשנות 23/11/2021 21:30הגב לתגובה זופעמים ביום חצי עם אוכל אוכל עם עכברים נדחף לבסיס בתאי מטען ואף אחד לא סופר אותם כבר. צבא חובה שיהיה לכולם או לא יהיה בכלל. וגם בנות משרתות כשהדתיות מורמות מעם שמא יתקלקלו בצבא החילוניות צריכות לסבול הכל . זה לא לעניין ולא רוצים לגדל ילדים ככה. או שיהיה צבא מקצועי בתשלום או שכולם יתגייסו ללא יוצא מהכלל. ומה זה מודל של שירות לאומי אזרחי זה עוד כוח אדם זול שלא יעשה כלום כמו שצריך. בנות שירות לאומי זוכות לרחמים בעבודה אף אחד לא מצפה מהם לכלום כבר ראיתי בת שירות לאומי שחוזרת כל ערב לדירת החבר שלה. דתיה חחח. לא יותר טובה מאף אחת אחרת. די לניצול
- 5.נחום 23/11/2021 19:47הגב לתגובה זוהצבא המקצועי שיתבסס על תשלום משכורות בהתאם ייראה כמו המשטרה ה"מקצועית" שלנו
- המודל של גנץ חחח 23/11/2021 21:40הגב לתגובה זוואת השאר ישלח להתנדב בשירות אזרחי וכעת זה לא ככה הצבא בוחר את החילונים ופוטר את הערבים והחרדים ואת המקורבים שמים ביחידות קריירה בהייטק. כלומר מוכרים לנו לוקש בעצם זה יהיה חובת שירות לאומי וחובת שירות צבאי גם יחד זה לא שינוי זה עבודה בעיניים
- אז תתגיס לקבע 23/11/2021 21:37הגב לתגובה זוראינו את צבא החובה שלך. עד עכשיו סירבו להעלות לחיילים שכר וגם אחרי ההעלאה זה עלוב. שר האוצר פחלון פשוט סירב בזמנו ורק בלחץ העלו כמה אגורות לחיילים כנ"ל שרת הגימלאים גילה גמליאלי סירבה וזהו. ראינו מה החיילים אוכלים . ההורים באים לבסיסים עם סירים בשבת. והחיילים קונים ציוד וסוודר מכספי הוריהם. מי שמתגייס הוא עבד חינם כשאחרים יושבים בבתי כנסת עם מזגן ויש להם נהג שמסיע אותם לכולל בבתי כנסת. בארהב יש צבא בתשלום . אז הם צבא לא טוב רק כשזה בניצול זה טוב.
- 4.מנש 23/11/2021 19:05הגב לתגובה זויש פה דברים יותר עמוקים מכסף, שדורשת הבנה רגשית של מערכת ומשרתיה. ואני לא משרת קבע אלא איש הי טק ששמח לקבל מהצבא כא, אני רואה איך העדר הכסף ורק כסף פוגעת בביטחון הלאומי שלנו, ודבר נוסף לא דורסים את דור המייסדים של הצבא בגלל שהצעירים היום לא מתעניינים בפנסיה. אז בכסף אולי הוא מבין, באנשים בטוח לא והצבא זה אנשים ולא רק כסף.
- זה שאתה בא מהייטק רק זה הבנתי השאר שטויות (ל"ת)לא הבנתי כלום 23/11/2021 21:32הגב לתגובה זו
- 3.הם פשוט למדו להשתין מהמקפצה ולא משנה מה יגידו (ל"ת)מיקי 23/11/2021 18:21הגב לתגובה זו
- 2.איזה מפלגה חרדית קנתה את פלסנר? (ל"ת)שון 23/11/2021 18:07הגב לתגובה זו
- 1.שלמה 23/11/2021 18:04הגב לתגובה זוהציבור גאה ומעריך את כוללללל החייילים. סדיר קבע ומילואים
- דבר בשמך 23/11/2021 21:33הגב לתגובה זוואחרי שהגנרלים פורשים במשכורות עתק הם הולכים לפוליטיקה להרויח עוד ועוד ואז המדינה מנוהלת כמו הצבא . בולשיט אנד גורנישט. לא רוצים צבא חובה כשחלק פטור מורם מעם
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.

- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
