ריבית הפיגורים תקטן? בממשלה מקדמים ניסיון להקל על החזר חובות
הדרך לחשב את ריבית הפיגורים לחייבי הוצאה לפועל לא השתנה מזה 18 שנים. בתיאוריה, ריבית הפיגורים נועדה לעודד את מי שמפגר בתשלומים לשלם את החוב - כדי שלא ימשיך לתפוח, ולמעשה לתת לו מעין קנס על העיכוב. אלא שכאשר הריבית גבוהה מדי לעיתים הגולם פשוט קם על יוצרו. ריבית הפיגורים עומדת על 7.5%, ועבור אנשים רבים מדי מדובר פשוט בריבית גבוהה מדי, שלא רק שלא גורמת להם להחזיר את הכספים, אלא מפילה אותם לייאוש, כאשר החוב הולך וגדל כל הזמן והם מתמוטטים כלכלית. אלו שבכל זאת כן מנסים להחזיר את החוב, לפעמים פשוט לא עומדים בכך. לעיתים הם רק מצליחים לשלם את תשלומי הריבית לא את הקרן - ולמעשה לא מצליחים לסגור את החוב עצמו. לעיתים הם אף מגיעים לפשיטת רגל. אחת הסיבות לכך היא שרכיב דמי הפיגורים בתוך ריבית הפיגורים עומד על 6.5%, ואינו תלוי בריבית הבסיס (פריים - כיום עומדת על סך 1.6%) על אף שזו ירדה משמעותית בשנים האחרונות. ולכאורה הייתה יכולה להוזיל את התשלומים בעשור האחרון, כאשר הריביות בעולם הן אפס (הצד השני הוא - שכאשר ריבית הפריים תעלה, במצב הנוכחי זה לא יפגע באלה שלא מצליחים לעמוד בהחזרי החובות). בכל מקרה, מאחר שהריבית במשק היא אפס בעשור האחרון, החליטו שר האוצר אביגדור ליברמן ושר המשפטים גדעון סער לתקן את החקיקה הקיימת כך שריבית הפיגורים תוצמד לריבית הפריים. הם הפיצו תיקון חקיקה בנושא, במטרה להקל על אלו אשר נפתח כנגדם תיקים בהוצאה לפועל וכתוצאה מהמצב הקיים, הם כאמור אינם מצליחים לעמוד בהחזר החוב. על פי תזכיר החוק, יופרדו מרכיבי ריבית הפיגורים לשניים. "דמי הפיגורים" יופרדו מ"ריבית הבסיס", והם יושתו על החייבים באופן רבעוני ולא יומי, בצורה כזו אפקט הריבית דריבית (שפועל לטובת חוסכי כספים, ומנגד - לרעתם של מי שלוקחים הלוואות) יהיה חלש יותר, רק 4 פעמים בשנה, ולא בכל יום. בממשלה מקווים כי בצורה כזו יהיה לאנשים שלא עומדים בתשלומים מוטיבציה ואפשרות טובות יותר להחזיר את דמי הפיגורים לפני שיגדלו שוב ברבעון הבא, ומאידך למנוע מהחוב לתפוח למימדים שגדולים מדי על החייב והוא אינו מסוגל לעמוד בהם ולפרוע אותם. את ריבית הבסיס הוחלט להחליף במנגנון ריבית חדש, המשקלל את עלויות גיוס ההון של נותן ההלוואה, ואת הפיצוי שמגיע לו על העיכוב בתשלומים. "לחוק המוצע השפעה דרמטית על המציאות הכלכלית של אנשים רבים שבמקום להחזיר את החוב עצמו, עוסקים בהחזרת הריביות ובכך מאבדים שליטה על חובותיהם. תזכיר החוק מאוזן ומבטיח כי הזוכים יקבלו פיצוי הולם על הנזק שנגרם להם בשל עיכוב בתשלום לצד יצירת תמריצים אפקטיביים אשר ישמשו כגורם מניע לתשלום החובות ולא יהפכו לחסם לתשלומם" אמר שר המשפטים, גדעון סער.
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
