ריבית הפיגורים תקטן? בממשלה מקדמים ניסיון להקל על החזר חובות
הדרך לחשב את ריבית הפיגורים לחייבי הוצאה לפועל לא השתנה מזה 18 שנים. בתיאוריה, ריבית הפיגורים נועדה לעודד את מי שמפגר בתשלומים לשלם את החוב - כדי שלא ימשיך לתפוח, ולמעשה לתת לו מעין קנס על העיכוב. אלא שכאשר הריבית גבוהה מדי לעיתים הגולם פשוט קם על יוצרו. ריבית הפיגורים עומדת על 7.5%, ועבור אנשים רבים מדי מדובר פשוט בריבית גבוהה מדי, שלא רק שלא גורמת להם להחזיר את הכספים, אלא מפילה אותם לייאוש, כאשר החוב הולך וגדל כל הזמן והם מתמוטטים כלכלית. אלו שבכל זאת כן מנסים להחזיר את החוב, לפעמים פשוט לא עומדים בכך. לעיתים הם רק מצליחים לשלם את תשלומי הריבית לא את הקרן - ולמעשה לא מצליחים לסגור את החוב עצמו. לעיתים הם אף מגיעים לפשיטת רגל. אחת הסיבות לכך היא שרכיב דמי הפיגורים בתוך ריבית הפיגורים עומד על 6.5%, ואינו תלוי בריבית הבסיס (פריים - כיום עומדת על סך 1.6%) על אף שזו ירדה משמעותית בשנים האחרונות. ולכאורה הייתה יכולה להוזיל את התשלומים בעשור האחרון, כאשר הריביות בעולם הן אפס (הצד השני הוא - שכאשר ריבית הפריים תעלה, במצב הנוכחי זה לא יפגע באלה שלא מצליחים לעמוד בהחזרי החובות). בכל מקרה, מאחר שהריבית במשק היא אפס בעשור האחרון, החליטו שר האוצר אביגדור ליברמן ושר המשפטים גדעון סער לתקן את החקיקה הקיימת כך שריבית הפיגורים תוצמד לריבית הפריים. הם הפיצו תיקון חקיקה בנושא, במטרה להקל על אלו אשר נפתח כנגדם תיקים בהוצאה לפועל וכתוצאה מהמצב הקיים, הם כאמור אינם מצליחים לעמוד בהחזר החוב. על פי תזכיר החוק, יופרדו מרכיבי ריבית הפיגורים לשניים. "דמי הפיגורים" יופרדו מ"ריבית הבסיס", והם יושתו על החייבים באופן רבעוני ולא יומי, בצורה כזו אפקט הריבית דריבית (שפועל לטובת חוסכי כספים, ומנגד - לרעתם של מי שלוקחים הלוואות) יהיה חלש יותר, רק 4 פעמים בשנה, ולא בכל יום. בממשלה מקווים כי בצורה כזו יהיה לאנשים שלא עומדים בתשלומים מוטיבציה ואפשרות טובות יותר להחזיר את דמי הפיגורים לפני שיגדלו שוב ברבעון הבא, ומאידך למנוע מהחוב לתפוח למימדים שגדולים מדי על החייב והוא אינו מסוגל לעמוד בהם ולפרוע אותם. את ריבית הבסיס הוחלט להחליף במנגנון ריבית חדש, המשקלל את עלויות גיוס ההון של נותן ההלוואה, ואת הפיצוי שמגיע לו על העיכוב בתשלומים. "לחוק המוצע השפעה דרמטית על המציאות הכלכלית של אנשים רבים שבמקום להחזיר את החוב עצמו, עוסקים בהחזרת הריביות ובכך מאבדים שליטה על חובותיהם. תזכיר החוק מאוזן ומבטיח כי הזוכים יקבלו פיצוי הולם על הנזק שנגרם להם בשל עיכוב בתשלום לצד יצירת תמריצים אפקטיביים אשר ישמשו כגורם מניע לתשלום החובות ולא יהפכו לחסם לתשלומם" אמר שר המשפטים, גדעון סער.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
