Immunai אימיונאיי
צילום: אריק סולטן

סטארטאפ הביוטק אימיונאיי הפך ליוניקורן עם גיוס של 215 מיליון דולר

החברה מיפתה את מערכת החיסון האנושית ויצרה מאגר תאים אימונולוגי-קליני כאשר מתוכו היא מנסה לזהות מנגנוני פעולה המסבירים מחלות ומטרות שונות בתחום פיתוח התרופות - והיא מתמקדת בתחום הסרטן
נתנאל אריאל |

סטארטאפ הביוטק הישראלי Immunai (אימיונאיי) גייס 215 מיליון דולר בסבב B לפי שווי של מעל מיליארד דולר. החברה פיתחה מערכת המבוססת על שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית ואימונולוגיה, המאפשרת להאיץ פיתוח של תרופות חדשות כאשר החברה מתמקדת בתחום הסרטן.

  

החברה מיפתה את מערכת החיסון האנושית ויצרה מאגר תאים אימונולוגי-קליני כאשר מתוכו, באמצעות מנוע למידה חישובית, היא מנסה לזהות מנגנוני פעולה המסבירים מחלות ומטרות שונות בתחום פיתוח התרופות. מוקדם יותר השנה גייסה החברה 60 מיליון דולר.

 

אימיונאיי הוקמה ב-2018 על ידי ד"ר נועם סולומון המשמש כמנכ"ל החברה ולואיס וולוך המשמש כסמנכ"ל טכנולוגיות. השניים יוצאי הפקולטות למתמטיקה ומדעי המחשב ב-MIT והרווארד, צוות החברה מונה 120 עובדים, 55 מהם בישראל והשאר בניו יורק, סן פרנסיסקו, ציריך ופראג, והיא מתכננת להכפיל את כמות העובדים בארץ בשנה הקרובה. 

 

השנה ביצעה החברה מספר עסקאות עם חברות פארמה וביוטק, שהכניסו לה מיליוני דולרים. היא גם רכשה שתי חברות: Nebion השוויצרית המתמחה בביו אינפורמטיקה ואת חברת הגנומיקה Dropprint Genomics. בחברה מתכננים להשתמש בכספי הגיוס כדי לאתר חברות נוספות לרכישה.

 

בסבב הגיוס הנוכחי השתתפו Koch Disruptive Technologies, והמשקיעים: Talos VC, 8VC, Alexandria Venture Investments, Piedmont ו-ICON. 

 

נעם סולומון, מנכ"ל החברה: "בשנה האחרונה רשמנו התקדמות משמעותית לעבר משימת הליבה שלנו - הבנת מערכת החיסון החיונית להבנת בריאותנו. ההשקעה הנוכחית תשמש להמשך פיתוחה של פלטפורמת האקטואריה שבנינו, המאפשרת לחברות תרופות וביוטכנולוגיה להאיץ את תהליך פיתוח התרופות ולהעריך את פוטנציאל השוק שלהן״.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל

שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".

"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".

"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".

שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה

Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.