לוח טיסות, נתב"ג בן גוריון שדה תעופה
צילום: Istock

פתיחת שוק הטיסות לתחרות לא פגעה בענף התיירות בישראל

כך קובע מחקר חדש של בנק ישראל, על פי המחקר, בעקבות הרפורמה כלל הציבור הישראלי יוצא הרבה יותר לנופש בחו"ל, גם בחמישונים התחתונים - כלומר הגברת התחרות עושה טוב למשק ולציבור
נתנאל אריאל |
נושאים בכתבה טיסות תיירות

רפורמת 'שמים פתוחים' שאיפשרה ליותר חברות תעופה זרות להיכנס לישראל ולהוזיל את המחירים לציבור - הובילה לזינוק בטיסות של ישראלים לחו"ל, אך מנגד לא פגעה בתיירות המקומית, כך קובע דו"ח חדש שמפרסם בנק ישראל. הרפורמה והגברת התחרות, שהותנעה בכלל לא ביוזמת המדינה אלא בעקבות בקשת האיחוד האירופי מ-2006 שביקש לקדם הסכם תעופה גלובלי אחיד מול מדינות האיחוד, הוביל לגידול משמעותי מאוד בהשוואה בין-לאומית במספר היציאות לחו"ל של ישראלים מכל חמישוני ההכנסות. גם שכבות באוכלוסיות שלפני הרפורמה מיעטו לנסוע לחו"ל (השכבות החלשות) - הכפילו ואף יותר מכך את ההוצאה שלהם על טיסות לחו"ל וחופשות. על פי ד"ר רן שהרבני וד"ר אלה שחר מחטיבת המחקר של בנק ישראל: הרפורמה הגדילה את היצע הטיסות לישראל במידה משמעותית בזכות הפחתת הרגולציה וכתוצאה מכך גדל מספרן של הנסיעות לחו"ל של ישראלים בשיעור חריג יחסית לגידול טרום הרפורמה, וגם בהשוואה בין-לאומית. הניתוח האקונומטרי מלמד שהודות לרפורמה עלה מספר היציאות לחו"ל-לנפש של ישראלים בכ-50%, וזאת מעבר לגידול הנובע מהשפעת גורמי בסיס כגון התוצר לנפש, שער החליפין הריאלי והמגמה העולמית. נתון חשוב נוסף הוא שלא מדובר ב'הטבה לעשירים' והגידול במספר היציאות לחו"ל הקיף את כל חמישוני ההכנסה. בנוסף עולה מהמחקר כי הגברת התחרות בתחום הטיסות, לרבות השפעתה להגברת היציאות של תיירים ישראלים לחו"ל, לא פגעה בפעילות של ענפי התיירות, שהיקף הפעילות והתעסוקה בהם בשנות הרפורמה גדל בקצב דומה לקצב הממוצע במדינות OECD.  למרות הכניסה המסיבית של חברות תעופה בין-לאומיות לשוק הישראלי, מספר הטיסות והנוסעים של החברות הישראליות המשיך לעלות, גם אם בקצב נמוך מזה של טיסות החברות הזרות.  מנגד, על פי מחברי הדו"ח, לא נמצא במחקר גידול במספר התיירים הנכנסים לישראל, אך לדברי החוקרים: "קשה יותר לזהות מבחינה סטטיסטית את השפעת הרפורמה על כניסות תיירים מכיוון שהתנודות במצב הביטחוני משפיעות באופן ניכר על כניסות התיירים". את העלייה המהירה בתיירות הנכנסת ניתן לייחס לגורמים אחרים, כגון צמיחת התוצר במדינות OECD ושיפור המצב הביטחוני בישראל. בסופו של דבר הגברת התחרות בתחום הטיסות, לרבות השפעתה להגברת היציאות של תיירים ישראלים לחו"ל. החוקרים מסבירים כי "לישראלים, ההתייקרות היחסית של חופשה בארץ הפכה את החופשות בחו"ל לאטרקטיביות יותר. לעומת זאת, לתיירים כרטיסי הטיסה לישראל וממנה אמנם, כנראה, הוזלו, אולם המחיר של שירותי הפנים ככל הנראה עלה" יצוין כי בעקבות הרפורמה, האחוז היחסי של חברות התעופה הישראליות ירד כמובן מאזור ה-45% לפחות מ-30%, שכן נכנסו חברות רבות, אך גם החברות הישראליות הגדילו את תנועת המטוסים שלהן ולא להיפך. במקביל, ניתן לראות בגרף את הזינוק המשמעותי בטיסות של חברות התעופה הזרות לישראל, כפי שעולה מנתוני הלמ"ס:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר |

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל