אחוז השקעה אחוז השקעה חיסכון פנסיה דולר שוק ההון תשואות ריבית
צילום: Istock
מאקרו כלכלה

השווקים מעריכים - העלאת הריבית בפתח

עליית מחירי האנרגיה והעלייה באינפלציה דוחפים לעליית ריבית; וגם - מה עומד מאחורי מדד המחירים שפרסמה הלמ"ס לחודש ספטמבר; ואיך ההתחזקות של טראמפ בסקרים לקראת הבחירות ב-2024, תשפיע על ההחלטות של ביידן?

אמיר כהנוביץ | (9)
נושאים בכתבה טראמפ ריבית

מדד המחירים לצרכן בישראל עלה בחודש ספטמבר ב-0.2% ובשינוי שנתי של 2.5%. ללא ירקות, שזינקו ב-9.5%, המדד עלה רק ב-0.05%. למרות שהעלייה היתה צפויה הנכסים הצמודים צפויים הבוקר במסחר להשיג ביצועי יתר על רקע המשך עליית מחירי סחורות האנרגיה והמתכות בעולם. מצד שני, נתונים מארה"ב תיארו בלימה בעליות מחירי היצוא ממנה, עם עליה חודשית של 0.1% בלבד, לעומת צפי ל- 0.7%. בישראל מדד מחירי התפוקה התעשייתית ליעדים מקומיים ירד בספטמבר ב-0.2%.

מדד ספטמבר - שאלת מיליון דולר ממשיכה להיות האם המדד סיפק אינדיקציות חדשות לגבי זמניות האינפלציה? מצד אחד כן, כשסעיף סופר אינפלציוני כמו מלונות ובתי הארחה, אשר בלט בעליות בשנה האחרונה, עשה סיבוב פרסה מובהק, וכבר שלושה חודשים מתקרר, משינוי שנתי שהגיע גם ל-44% ביולי והאט בספטמבר לשינוי שנתי של 25%. האטה ראינו גם בקצב העלייה של סעיף הדיור, שנעצר חודש שני על עליה שנתית של 1.8%, לאור התמתנות בתת הסעיף "הוצאות דיור אחרות" (שכולל בעיקר שירותי תיווך, עריכת חוזים וביטוח דירה, שככל הנראה קפצו בחודשים הקודמים כתיקון לירידת המחירים שלהם בתקופת הקורונה). בסעיף הלבשה והנעלה ירידת המחירים דווקא האצה בספטמבר, מירידה שנתית של 2.6%- ל-3.7%-, ומדגימה שוב שהאינפלציה איננה רוחבית, כלומר איננה קשורה לשחיקת ערך הכסף, אלא בעיקר לשיבושים.

אחד מהשיבושים הבולטים ממשיך להיות זה של הפקקים בהובלה הימית. סעיפים נפחיים כמו ריהוט וציוד לבית המשיכו לזנק, אך לאור בלימת עליית מחירי ההובלה מספטמבר נחפש במדדים הבאים אינדיקציות להאטה. באופן דומה, גם סעיפים שמאופיינים בשיבושים ביצור עדיין במגמת האצה, ובראשם 'מכוניות' שעלו בספטמבר, חודש שני ברציפות, ב- 1.1%, עליה חזקה מאד שאם תתמיד בקצב הזה יכולה להוסיף למדד שנה קדימה 70 נ"ב!! (לאור משקלו הגדול - 5.1% מהמדד).

אינדיקציות לא מובהקות קיבלנו ממחירי המזון (ללא פ"י) שקפצו בספטמבר ב-0.6%, אך זאת אפיינה מספר מצומצם מאד של מוצרים (בעיקר עופות ודגים) ולא היתה רוחבית, מה שנראה קשור יותר לעיתוי החגים השנה ולמגבלות נקודתיות של הקורונה, שבינתיים הולכות ומתפוגגות. הסיכון העיקרי לאינפלציה כיום עובר לאנרגיה, שם מתרחשת כידוע הדרמה האמיתית. 

ריביות - עליית מחירי האנרגיה דוחפת לעליית מדרגה נוספת בציפיות האינפלציה בעולם ובהתאם להערכה כי הפד יתפתה להעלאת ריבית בעקבותיה. השוק החל לתמחר לראשונה סבירות של 100% להעלאת ריבית הפד בקרוב, אך גם מתמחר שזאת ככל הנראה תהיה טעות, שהעלייה לא משתקפת באופן דומה בתשואות הארוכות. ירידה בולטת בשיפוע העקום נרשמת בטווח של 5-30 שנה.

סקר הצרכנים של אונ' מישיגן מיום שישי מאותת גם הוא שהעלאת ריבית תהיה טעות כשהצרכנים מתארים גם בלעדיה הידוק תנאים, בשל עליות המחירים החדות שאינן תוצאה של ביקושים אלא של שיבושים, אף שמדד המכירות הקמעונאיות לחודש ספטמבר הפתיע ביום שישי בעליה גבוהה מהצפוי (בחלקה הגדול בגלל עליה במחיר ולא בכמות). נשיאת הבנק המרכזי באירופה, כריסטין לגארד, חזרה אתמול על הערכה שהאינפלציה ברובה זמנית. בישראל, בפגישה של החזאים בשוק עם נגיד ב"י, הוא הבהיר בין היתר כי בהחלט ישנה חשיבות למאיפה האינפלציה מגיעה ולמידת הערכת הטרנזיטוריות שלה.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    צדק 18/10/2021 21:24
    הגב לתגובה זו
    שלילית והמחירים היו צריכים לרדת לרצפה אבל שימשיכו ככה ואז יגיע הפיצוץ הגדול והתרסקות כל המשק
  • 7.
    שטיויות 17/10/2021 13:01
    הגב לתגובה זו
    מכיוון שאזי יעצים את משבר שער החליפין...
  • 6.
    אלון 17/10/2021 12:14
    הגב לתגובה זו
    עלית ריבית תהיה בחודש ינואר 0.25..
  • 5.
    מיקי 17/10/2021 11:18
    הגב לתגובה זו
    לפחות הייתם נותנים סקירה על אוקטובר במקום לברבר על מה יקרה שנה קדימה
  • 4.
    שי 17/10/2021 10:16
    הגב לתגובה זו
    מחירי הדיור מזנקים, סל המזון התייקר , כך גם מחירי האנרגיה , הבידוג וההנעלה. הכל מתייקר ומדד המחירים נשאקףר תקוע. הכל זה מלמעלה ...
  • 3.
    תומר 17/10/2021 09:55
    הגב לתגובה זו
    השוק מגלם אינפלציה, העלאת ריבית, הקטנת רכישות אגח של הפד ובקיצור הכל. מניות ימשיכו לעלות כי אין עדיין אלטרנטיבה
  • עוז 18/10/2021 11:06
    הגב לתגובה זו
    או יותר נכון - מתמחר חברות של הכנסות נמוכות כמו חברות ענק.
  • 2.
    ירידה ריאלית 0.7% בשכירות, עליה ריאלית 6.7% במחיר דירות (ל"ת)
    בשנה האחרונה בישראל 17/10/2021 09:19
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סמואל 17/10/2021 09:01
    הגב לתגובה זו
    איני בטוח שלפני 2022 הריבית תעלה.בכל מקרה אם תעלה זה יהיה בשבריר אחוז.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.