האם העלאת הריבית על ידי הפד' רק תחמיר את המצב?
האיום הגדול ביותר על הכלכלה העולמית ממשיך להיות כל הנראה האינפלציה והגורמים לה, ובראשם שיבושי האספקה והמחסור בסחורות אנרגיה. אתמול פורסם בארה"ב על עליית מחירים נוספת של 0.4% בספטמבר (CPI) ושל 0.2% בניכוי מוצרי האנרגיה והמזון. בסין פורסם נתון על זינוק המחירים ליצרן בשינוי שנתי של 10.7%, המהיר ביותר מזה 26 שנה, ובישראל יפורסם מחר מדד ספטמבר, שצפוי שעלה ב-0.2% ובהאצה לשינוי שנתי של 2.5%. המדד בישראל יהיה מסקרן מאד אך בשל תקופת החגים במהלכו יתקשה יותר לתאר מגמות. שאלה גדולה תהיה לגבי סעיף הדיור המקומי, שעד כה להאיץ להאיץ בצורה משמעותית, לאחר שבארה"ב הוא הפתיע אתמול עם האצה מקצב עליה חודשי של 0.2%-0.3% ל- 0.45%. סוגיה בולטת נוספת תהיה סעיף המלונות במדד שהיה עד כה לאחד ממנועי האינפלציה המקומית הבולטים.
איום גדול שמזנב באינפלציה ותופס יותר ויותר תשומת לב הוא אפשרות של טעות מדיניות מוניטרית:
השוק מאותת: הפד עשוי להחמיר את המצב - פונקציית התגובה הקלאסית של מדיניות לאינפלציה היא העלאת ריבית, שתקרר את הביקוש כולל אלה להשקעות. אך האינפלציה כיום איננה קלאסית בשום מובן, גם אם איננה זמנית, אלא מוסברת ברובה ע"י שיבושים ביצור ובאספקה. העלאת ריבית אל תוך אינפלציית שיבושים חסרת ניסיון היסטורי ועלולה להחמיר את המצב, בכך שתקטין את הכדאיות הכלכלית להשקיע בשידרוג השרשרת ופיתרון השיבושים. פרוטוקול הפד שפורסם אמש אישש את הערכה שהוא אכן במסלול להידוק התנאים כבר במהלך החודשיים הקרובים באמצעות הפחתת קצב רכישות האג"ח. על רקע הפרוטוקול תשואת האג"ח המשיכה לזנק אתמול בטווח של שנתיים, טווח אשר מתאר העלאת ריבית במרחק נגיעה. אך הסיפור המעניין יותר התרחש במח"מים הארוכים, שם התשואה רשמה באופן מפתיע ירידה, גם על רקע ביקושים מפתיעים אתמול להנפקת אג"ח ל-30 שנה. עליית התשואה הקצרה, בעקבות מדיניות בנק מרכזי, במקביל לירידת התשואה הארוכה, בגלל ביקושים מפתיעים, נחשבת כאינדיקציה ל"טעות מדינות". כלומר הידוק מוניטרי שיוביל בעצמו להאטה שתתבטא לבסוף במתווה העלאות ריבית נמוך יותר מכפי שהוערך קודם. נזכיר שבסיום שלושת התכניות הקודמות של הפד לרכישות נכסים (QE1-3) החלו בשוק מהלכים של ירידות תשואות. האם ב-QE4 ההיסטוריה תחזור על עצמה?
אתה מוזמן לבוא לאסוף את החבילה שלך בשלוש לפנות בוקר -
הבית הלבן מנסה להתערב בשוק ולהקל על הפקקים בשרשרת האספקה ע"י מעבר החוליות שלה לעבודה של 24/7. הנשיא ביידן נפגש אתמול עם המנכ"לים של UPS ו- FedEx, החברות האחראיות ל-40% מהשילוחים בארה"ב, יחד עם מנכ"ל וולמארט והשיג הסכמות להגדלת משמרות העבודה ל- 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. לטענת תזכיר של הממשל המעבר למשמרות לילה וניצול יעיל יותר של הרכבות יגדיל את שחרור המכולות מהנמלים בכ-50%, שזה לטענתם פריקה של עוד 3500 מכולות לשבוע. בנוסף, נמל לוס אנג'לס יעבור גם הוא לשירות 24/7, לאחר שנמל לונג ביץ' החל בפעולות דומות כבר לפני מספר שבועות. בהסכמה עם איגוד עובדי הרציפים והמחסנים בנמלי החוף המערבי השעות בהן מטענים יוכלו לצאת מהנמלים יוכפלו לרמת המקסימום של 24/7. מבחינת ממשל ביידן פתרון לשרשרת האספקה עשוי להיות עניין של חיים ומוות פוליטי כשהחג המולד מתקרב והמתנות עדיין צפות בים. המבקרים למהלך טוענים שהוא נועד בעיקר לכותרות בתקשורת בזמן שרוב רוב החברות כבר עובדות 24/7. בכל מקרה, אם המהלך יצליח להקל משהו הוא יוכל גם לשחרר ספינות לדרכן בחזרה לסין ולשחרר גם מהלחץ בנמלים שם.
המשקיעים בישראל כבר תמחרו את השיפור בגירעון
ההודעה על ירידה בגירעון של ישראל לא עניינה יותר מדי את השוק המקומי, ובצדק - האוצר דיווח שלשום כי הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד בחודש ספטמבר ל-7.4% בלבד מהתוצר וההערכות הן שעד סוף השנה יירד לפחות מ-7%. אלה חדשות טובות, אך שוק ההון לא ממש התרגש. פרמיית הסיכון על אג"ח ישראלי נותרה כמעט ללא שינוי (75 נ"ב בטווח של 10 שנים) והתשואה השקלית ל-10 שנים ירדה ב-5 נ"ב דומה יחסית למגמה העולמית. יתכן אומנם שירידה בגירעון כבר גולמה במחיר, אך סביר יותר שהשינוי הזה זניח מבחינת הראייה ארוכת הטווח של המשקיעים לגבי היכולת של המדינה לשרת את החוב, יכולת שתלויה בעיקר בסביבת הריבית של ב"י וביציבות הכלכלית, שכבר ידועה.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחר יפורסמו בארה"ב בין היתר נתוני המכירות הקמעונאיות לחודש ספטמבר וסקר הצרכנים של אונ' מישיגן, שנמצא כיום סביב רמות שפל.
- 1.עמית 14/10/2021 13:30הגב לתגובה זוכמה אפשר להדפיס כסף? כמה אפשר להעמיק את החוב? כמה אפשר לחיות בריבית 0? כמה אפשר לעשות QE? הממשל האמריקאי חסר אחריות, תומל במדיניות הרסנית מ2008, לא אכפת להם מעתיד הכלכלה, מעניין אותם רווחים קצרי מועד. מדיניות הMMT הרסנית וחסרת אחריות, הממשל האמריקאי לא מפיק לקחים, במקום להקשיב לאנשים עם אחריות אישית ועקרונות כמו מייקל בארי נותנים לאנשים שתרמו בעצמם למשבר ב2008. ב2008 נתנו להנרי פאולסון לנהל את המשבר, מדובר בבן אדם שניהל את גולדמן זאקס עד 2006 ותרם להתנפחות של סאב פריים!!! וזה לא רק הוא, יש רשימה של בחירים שתרמו למשבר ונשארו בתפקיד, זה נורא! אין שום שיפור, כלכלה זה כמו גלגל, בייחוד כלכלה קפיטליסטית יש תקופות של שגשוג ואז מגיע תקופה של חזירות ונוצרות בועות, אף אחד לא רוצה לתת ברקס לכלכלה מבחינת הפולטיקאים כי הבוחרים יתנו להם בראש והם יקבלו ביקורת, זה מודל ידוע מראש, השאלה האמיתי היא מתי וכמה קשה זה יהיה.
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
