החשש לסטגפלציה ממשיך לעלות - ומסביר את מה שקורה בשוק האג"ח
השבוע יפורסמו בארה"ב, בין היתר, נתוני האינפלציה ונתוני המכירות הקמעונאיות לחודש ספטמבר ובמקביל תתחיל עונת הדו"חות לרבעון השלישי. שילוב המגמות של השלושה מכביד על שוק המניות כבר חודשיים - כשהחשש הוא שעד לאחרונה הצרכנים והחברות הצליחו להתמודד עם עליות המחירים, שברובן היו תיקון לירידות בזמן המשבר (במיוחד במחירי האנרגיה), והתאפשרו בזכות חיסכון שהצטבר, אך שהמשך עליות המחירים מכאן יהפוך לחונק ומסוכן הרבה יותר. כלומר, הדאגות ברובן כרגע אינן לגבי תוצאות החברות לרבעון השלישי, שצפוי אגב עדיין להיות חזק ולתאר זינוק ברווחים בשיעור של 26% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, אלא בעיקר לגבי הסיכון לעדכוני תחזיות הרווחים קדימה, לרבעון הרביעי.
עדכונים כלפי מטה לתחזיות הצמיחה של המשק העולמי אנחנו כבר מקבלים, כשאתמול כלכלני גולדמן הפחיתו את תחזית הצמיחה שלהם לארה"ב וביום רביעי צפויה גם קרן המטבע העולמית להפחית את תחזיותיה.
השילוב של העלאת תחזיות אינפלציה במקביל להפחתת תחזיות צמיחה מעלה באופן טבעי חששות מתרחיש של סטגפלציה (מיתון משולב אינפלציה). החשש עשוי להסביר את התנהגות שוק האג"ח בימים האחרונים, של התמתנות שיפוע עקום התשואות, בעיקר דרך עלייה בתשואות הקצרות. לפי סקר חדש של דוייטש'ה בנק, לאחר תקופה ארוכה בה החשש העיקרי של משקיעים היה מהקורונה והווריאנטים שלה בחודש אוקטובר חל מהפך, אלה ירדו בדירוג האיומים ולמקומות הראשונים הגיעו האינפלציה והחשש מטעות מדיניות מוניטרית שתגיע בעקבותיה (העלאת ריבית מוקדמת).
לפי בדיקה של כלכלני גולדמן תקופות של סטגפלציה היו שליליות לשוק המניות יותר מתקופות של מיתון לבד או של אינפלציה לבד, כנראה בשל הקושי להפחית ריבית. אך הם גם מבהירים שזהו איננו התרחיש הסביר.
כלכלני גולדמן זאקס כתבו ללקוחותיהם שלהערכתם לבסוף שוקי המניות יתגברו על האינפלציה וימשיכו לעלות, לא בגלל שהם בלתי שבירים ומתייעלים אלא בגלל שהם עדיין בגישה שהאינפלציה זמנית ונובעת ברובה מאנרגיה ומשיבושים בשוק השבבים. גולדמן מציע ללקוחותיו לנצל את החולשה בשוק המניות כדי לבצע רכישות. המלצות דומות קיבלנו מעוד גופים בניהם JPM ו-UBS.
פוקוס, מיוחד של המשקיעים ממשיכה לקבל סין, שם במיוחד בולטת ההשפעה השלילית של עליית מחירי האנרגיה, אך זאת לא הצרה היחידה שלהם - בסין יפורסם ביום חמישי מדד מחירי תשומות היצרנים שצפוי שזינק בחודש ספטמבר ביותר מ-10%, בעיקר בשל זינוק מחירי האנרגיה, שבתורם כאמור חונקים את הייצור ומכבידים עוד על שוק המניות הסיני. דאגות נוספות בסין כבר תקופה הן חדלות הפירעון האיטית של ענקית הנדל"ן אוורגרד שאתמול פספסה קופון נוסף למשקיעים זרים, והחשש לגבי שוק הנדל"ן הסיני בכלל ולגבי שוק אג"ח הזבל במדינה. הסלמה נוספת הגיעה ממעורבות הממשל בעסקים (כשכעת החלו לבחון מעורבות מוסדות מימון ממשלתיים בחברות פרטיות).
בישראל האוצר גייס אתמול מהציבור חוב בהיקף של 1.2 מיליארד שקל לטווחים של עד עשר שנים. הביקושים היו חזקים מאד והגיעו בהנפקה ל-8 שנים ליותר מפי 9 מההיצע, מה שתמך בירידת התשואות המקומיות. עוד תמכו בירידת תשואות נתוני למ"ס על קיפאון בפדיון רשתות השיווק בארץ בין יוני-אוגוסט ואף לירידה בפדיון רשתות המזון בקצב שנתי של 8.4% (במחירים קבועים), זאת לאחר ירידה של 12.2% בתקופה הקודמת (בחודשים מרץ - מאי). כמה מהחולשה נובעת מהחגים, מעליות המחירים, מהיציאה של ישראלים לחו"ל, מהחזרה למסעדות... אלה שאלות שיעניינו את ב"י שיתקשה להצדיק העלאת ריבית לטובת קירור הביקוש המקומי.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
