לפני שבועיים כותרות העולם היו של התמוטטות ענקית הנדל"ן הסינית אוורגרנד ולהשלכותיה, בניהן האפשרות שבלימת שוק הנדל"ן הסיני תפחית מהלחץ על סחורות ועל ההובלה הימית. אלא שמאז המחירים רק זינקו יותר ודאגות המשקיעים עברו למחירי האנרגיה והחמרה בפקקי האספקה. אפילו בישראל, שפתחה לפני חודש נמל נוסף, הפקקים לא נרגעים ולוחצים לעליית מחירים נוספת. המחירים המזנקים של היבוא, ובמיוחד של סחורות האנרגיה (אף שנרגעו מעט אתמול), מאיימים לקרר את הכלכלה העולמית והמקומית. בפולין הבנק המרכזי העלה אתמול את הריבית, לראשונה מאז 2012, לאחר שהאינפלציה במדינה הגיעה ל5.8% ולאחר שהמטבע המקומי נחלש בחודשים האחרונים מול היורו. האם העלאת ריבית יכולה לעזור גם בישראל, או שאולי רק תחמיר את המצב?

העולם נחלק לשתי קבוצות, המדינות שמבינות שהן במסלול בלתי נמנע להעלאת ריבית ולאלה שמתכוונות להתחמק ממנה עד הסייקל הכלכלי הבא, בו מדינות ייאלצו לחזור ולהוריד ריבית, כמו אירופה ויפן. מדברי נגיד בנק ישראלי ביום חמישי נראה שישראל לגמרי בקבוצה השנייה: הנגיד, ירון, במסיבת העיתונאים הצמודה להחלטת הריבית: ההשוואה של ישראל למדינות שהעלו ריבית "לא רלוונטית". שם לדבריו האינפלציה נמצאת הרבה מעבר ליעד. "לנו יש את הפרווילגיה להיות סבלניים". "האינפלציה בישראל נמוכה מאד ביחס לשאר המקומות" ואף "צפויה להתקרר בהמשך השנה ובתחילת 2022, הן לפי תחזית חטיבת המחקר והן לפי רוב הגופים הכלכליים בעולם" (לפי מחלקת המחקר של הבנק האינפלציה אומנם תסתכם השנה ב-2.5%, אך ב-2022 תתמתן ל-1.6%). תמיכה להערכה הזאת של הבנק צפויה לספק ביום רביעי הקרוב גם קרן המטבע הבינלאומית עם תחזיות רבעוניות מעודכנות. יו"ר הקרן, ג'ורג'ייבה, אמרה בשבוע שעבר כי העדכון יראה ש"לחץ האינפלציה צפוי לרדת ברוב המדינות בשנת 2022..." ובמדינות מפותחות לסביבה של 2%. 

קריסה בעלויות השילוח הימי מסין, אבל לא מהסיבות הטובות - עלות שילוח מכולה של 40 רגל מסין ללוס אנג'לס קרסה בחודש האחרון ב-51% מ -17,500 דולר ל -8,500 דולר. אלא שהקריסה לא נובעת מאיזון מחדש של שרשראות הייצור והאספקה אלא להיפך, מקריסה של שירותי החשמל בחלקים מסין, מה שמשתק את הייצור ומותיר נמלים ריקים מסחורה מבוקשת. מחירי השילוח עדיין גבוהים ביחס לרמתם טרום הקורונה, אך מומחים בענף מדברים על המשך ירידת מחירים מיידית. ברור שהעדר סחורה עשוי לחמם כעת את המחירים מכיוון אחר, מה שמעלה שוב סוגיות של זמניות: 

סוגיית זמניות האינפלציה - הנגיד ירון הוסיף במסיבת העיתונאים שגם אם האינפלציה תישאר ברמה גבוהה הבנק לא ימהר להדק את המדיניות וירצה לראות אותה מתבססת ביעד ושאיננה זמנית. חטיבת המחקר כתבו: "אנו עדים להמשך עליה בסביבת האינפלציה בעולם. ככל הנראה מדובר בתהליך התאמה זמני. אולם, מכיוון שהיקף המגבלות על הפעילות הכלכלית במדינות שונות משתנה לעתים תכופות, קשיי ההיצע עלולים להימשך זמן רב מהצפוי." כלומר הזמניות עשויה להערכתם להימשך גם זמן רב. מעניין כמה זמן ישכנע אותם שזה לא זמני? שנה, שנתיים, שש? הרי עד 2020 הבנק התייחס לדיס-אינפלציה כזמנית במשך יותר משש שנים! מצד שני הנגיד בלבל אותנו כשהוא תמך במסיבת העיתונאים בהערכה המעודכנת של חטיבת המחקר כי הריבית במשק עשויה לעלות כבר בסוף 2022. 

צמיחה - אנחנו מסוגלים ליותר - בנק ישראל עדכן משמעותית את תחזית הצמיחה לישראל ל-2021 מ-5.5% ל-7.0%, בעוד קרן המטבע צפויה להפחית ביום רביעי את תחזית הצמיחה העולמית אל מתחת ל6% (לפי יו"ר הקרן בשבוע שעבר). לטענת יו"ר הקרן רוב המדינות יצטרכו שנים כדי להתאושש מהמשבר והנגיף ימשיך להוות עבורן "אבן בנעליים". הצמיחה המהירה מאד בישראל לא מלחיצה את ב"י: לטענת הבנק ככל הנראה פוטנציאל הצמיחה שלנו גבוה מכפי שהוערך בעבר ואולי מגיע ל-4%! כך שפער התוצר שלנו עדיין יהיה שלילי גם ב-2022 ויותר מכפי שהוערך בתחזית הקודמת (2.1%- לעומת 1.5- בחודש יולי), מה שבטח לא תומך בהעלאת ריבית, אלא דווקא בהפחתה. 

בנק ישראל מוכן יותר מאי פעם לקבל התחזקות של השקל - האמירות ה"יוניות" של בנק ישראל תמכו בהיחלשות השקל. אך אלה הסתירו כמה אמירות חזקות מאד של הנגיד לגביו: במסיבת העיתונאים הנגיד, ירון, חזר על דברים מהעבר שההתחזקות של השקל נובעת גם מתהליך ארוך טווח של מעבר ממשק מוטה תעשייה למשק מוטה שירותים, "אין לנו כוונה לשנות את המגמה אלא לקנות זמן הסתגלות." אך לראשונה הוסיף אמירה שבשנים האחרונות ראינו שהמשק מצליח לשמור על שיעורי אבטלה נמוכים אל תוך ההתחזקות. כלומר לא חושש מהשפעת השקל המתחזק על האבטלה. לראשונה הוא גם הבהיר שהיקפי רכישות המט"ח שהבנק ביצע בשנת 2021 היו השיא ולא יחזרו על עצמן: קופסת ההתערבות האחרונה (הגדולה) שלנו בשוק המט"ח נבעה רק בגלל האבטלה הדו ספרתית במשבר הקורונה.