עלויות השילוח וההובלה ירדו בחצי, אבל לא מהסיבות הטובות
לפני שבועיים כותרות העולם היו של התמוטטות ענקית הנדל"ן הסינית אוורגרנד ולהשלכותיה, בניהן האפשרות שבלימת שוק הנדל"ן הסיני תפחית מהלחץ על סחורות ועל ההובלה הימית. אלא שמאז המחירים רק זינקו יותר ודאגות המשקיעים עברו למחירי האנרגיה והחמרה בפקקי האספקה. אפילו בישראל, שפתחה לפני חודש נמל נוסף, הפקקים לא נרגעים ולוחצים לעליית מחירים נוספת. המחירים המזנקים של היבוא, ובמיוחד של סחורות האנרגיה (אף שנרגעו מעט אתמול), מאיימים לקרר את הכלכלה העולמית והמקומית. בפולין הבנק המרכזי העלה אתמול את הריבית, לראשונה מאז 2012, לאחר שהאינפלציה במדינה הגיעה ל5.8% ולאחר שהמטבע המקומי נחלש בחודשים האחרונים מול היורו. האם העלאת ריבית יכולה לעזור גם בישראל, או שאולי רק תחמיר את המצב?
העולם נחלק לשתי קבוצות, המדינות שמבינות שהן במסלול בלתי נמנע להעלאת ריבית ולאלה שמתכוונות להתחמק ממנה עד הסייקל הכלכלי הבא, בו מדינות ייאלצו לחזור ולהוריד ריבית, כמו אירופה ויפן. מדברי נגיד בנק ישראלי ביום חמישי נראה שישראל לגמרי בקבוצה השנייה: הנגיד, ירון, במסיבת העיתונאים הצמודה להחלטת הריבית: ההשוואה של ישראל למדינות שהעלו ריבית "לא רלוונטית". שם לדבריו האינפלציה נמצאת הרבה מעבר ליעד. "לנו יש את הפרווילגיה להיות סבלניים". "האינפלציה בישראל נמוכה מאד ביחס לשאר המקומות" ואף "צפויה להתקרר בהמשך השנה ובתחילת 2022, הן לפי תחזית חטיבת המחקר והן לפי רוב הגופים הכלכליים בעולם" (לפי מחלקת המחקר של הבנק האינפלציה אומנם תסתכם השנה ב-2.5%, אך ב-2022 תתמתן ל-1.6%). תמיכה להערכה הזאת של הבנק צפויה לספק ביום רביעי הקרוב גם קרן המטבע הבינלאומית עם תחזיות רבעוניות מעודכנות. יו"ר הקרן, ג'ורג'ייבה, אמרה בשבוע שעבר כי העדכון יראה ש"לחץ האינפלציה צפוי לרדת ברוב המדינות בשנת 2022..." ובמדינות מפותחות לסביבה של 2%.
קריסה בעלויות השילוח הימי מסין, אבל לא מהסיבות הטובות - עלות שילוח מכולה של 40 רגל מסין ללוס אנג'לס קרסה בחודש האחרון ב-51% מ -17,500 דולר ל -8,500 דולר. אלא שהקריסה לא נובעת מאיזון מחדש של שרשראות הייצור והאספקה אלא להיפך, מקריסה של שירותי החשמל בחלקים מסין, מה שמשתק את הייצור ומותיר נמלים ריקים מסחורה מבוקשת. מחירי השילוח עדיין גבוהים ביחס לרמתם טרום הקורונה, אך מומחים בענף מדברים על המשך ירידת מחירים מיידית. ברור שהעדר סחורה עשוי לחמם כעת את המחירים מכיוון אחר, מה שמעלה שוב סוגיות של זמניות:
סוגיית זמניות האינפלציה - הנגיד ירון הוסיף במסיבת העיתונאים שגם אם האינפלציה תישאר ברמה גבוהה הבנק לא ימהר להדק את המדיניות וירצה לראות אותה מתבססת ביעד ושאיננה זמנית. חטיבת המחקר כתבו: "אנו עדים להמשך עליה בסביבת האינפלציה בעולם. ככל הנראה מדובר בתהליך התאמה זמני. אולם, מכיוון שהיקף המגבלות על הפעילות הכלכלית במדינות שונות משתנה לעתים תכופות, קשיי ההיצע עלולים להימשך זמן רב מהצפוי." כלומר הזמניות עשויה להערכתם להימשך גם זמן רב. מעניין כמה זמן ישכנע אותם שזה לא זמני? שנה, שנתיים, שש? הרי עד 2020 הבנק התייחס לדיס-אינפלציה כזמנית במשך יותר משש שנים! מצד שני הנגיד בלבל אותנו כשהוא תמך במסיבת העיתונאים בהערכה המעודכנת של חטיבת המחקר כי הריבית במשק עשויה לעלות כבר בסוף 2022.
צמיחה - אנחנו מסוגלים ליותר - בנק ישראל עדכן משמעותית את תחזית הצמיחה לישראל ל-2021 מ-5.5% ל-7.0%, בעוד קרן המטבע צפויה להפחית ביום רביעי את תחזית הצמיחה העולמית אל מתחת ל6% (לפי יו"ר הקרן בשבוע שעבר). לטענת יו"ר הקרן רוב המדינות יצטרכו שנים כדי להתאושש מהמשבר והנגיף ימשיך להוות עבורן "אבן בנעליים". הצמיחה המהירה מאד בישראל לא מלחיצה את ב"י: לטענת הבנק ככל הנראה פוטנציאל הצמיחה שלנו גבוה מכפי שהוערך בעבר ואולי מגיע ל-4%! כך שפער התוצר שלנו עדיין יהיה שלילי גם ב-2022 ויותר מכפי שהוערך בתחזית הקודמת (2.1%- לעומת 1.5- בחודש יולי), מה שבטח לא תומך בהעלאת ריבית, אלא דווקא בהפחתה.
בנק ישראל מוכן יותר מאי פעם לקבל התחזקות של השקל - האמירות ה"יוניות" של בנק ישראל תמכו בהיחלשות השקל. אך אלה הסתירו כמה אמירות חזקות מאד של הנגיד לגביו: במסיבת העיתונאים הנגיד, ירון, חזר על דברים מהעבר שההתחזקות של השקל נובעת גם מתהליך ארוך טווח של מעבר ממשק מוטה תעשייה למשק מוטה שירותים, "אין לנו כוונה לשנות את המגמה אלא לקנות זמן הסתגלות." אך לראשונה הוסיף אמירה שבשנים האחרונות ראינו שהמשק מצליח לשמור על שיעורי אבטלה נמוכים אל תוך ההתחזקות. כלומר לא חושש מהשפעת השקל המתחזק על האבטלה. לראשונה הוא גם הבהיר שהיקפי רכישות המט"ח שהבנק ביצע בשנת 2021 היו השיא ולא יחזרו על עצמן: קופסת ההתערבות האחרונה (הגדולה) שלנו בשוק המט"ח נבעה רק בגלל האבטלה הדו ספרתית במשבר הקורונה.
- 6.מחירי השילוח לישראל לא ירד בכתבה הוא אומר שללוס אנגלס ירד (ל"ת)עמי 10/10/2021 21:54הגב לתגובה זו
- 5.מה המסקנות כלום תיאור מצב שכולם יודעים נו באמת כהנ 10/10/2021 21:00הגב לתגובה זומה המסקנות כלום תיאור מצב שכולם יודעים נו באמת כהנוביץ
- 4.בנוגע לעליות השילוח, לא נכון. המחירים לא ירדו. (ל"ת)אנונימי 10/10/2021 14:12הגב לתגובה זו
- 3.דן 10/10/2021 12:39הגב לתגובה זוhttps://www.scmp.com/economy/global-economy/article/3151640/china-us-shipping-rates-begin-cool-power-crisis-forces
- 2.דב 10/10/2021 12:15הגב לתגובה זואני יבואן , מייבא משנחאי רק מכולות 40 רגל , המחיר שמבקשים ממני נע בין 15 ל- 18 אלף דולר, מאיפה אתה שואב את הפייק ניוז שאתה מפרסם פה?
- 1.מיכאל 10/10/2021 11:13הגב לתגובה זומשלוח מסין ללוס אנג'לס ירד מ-20 ל 16 אלף $ https://fbx.freightos.com/freight-index/FBX01
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
