פרוטינטנקס
צילום: יחצ

חברת פרוטאנטקס הישראלית מגייסת עוד 50 מיליון דולר

הגיוס בוצע בהמשך לסבב קודם בחודש אוגוסט במסגרתו גייסה החברה 45 מיליון דולר; בשנה האחרונה היא הכפילה את שוויה
נתנאל אריאל | (2)

חברת הסטארט-אפ החיפאית פרוטאנטקס (proteanTecs), שפיתחה טכנולוגיה מבוססת דיפ-דאטה לניטור בריאות מערכות אלקטרוניות לכל אורך חייהן, השלימה גיוס סבב C בשווי של 50 מיליון דולר., זאת בהמשך לגיוס של 45 מיליון דולר באוגוסט. סך ההשקעות בחברה מגיעה ל-150 מיליון דולר.

החברה מפתחת טכנולוגיה של טלמטריה בשבבים (Universal Chip Telemetry (UCT)) עבור מערכות אלקטרוניות בעזרת יישום יכולות AI על נתונים חדשים שנאספו על ידי חיישנים המוטמעים בשבב. החברה מתריעה על תקלות בשבבים, וכך מאריכה את חיי המוצר. 

משנת 2020 הכפילה החברה את שוויה, ועל פי החברה היא חוותה גידול משמעותי במספר הלקוחות, ביניהם חברות מובילות בתעשיית השבבים, הרכב והענן. לדבריה, הגיוס ישמש להתרחבות החברה לשווקים גלובליים, האצת פיתוח המוצר ויצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים חדשים.   

את ההשלמה הובילה Koch Disruptive Technologies (KDT) והצטרפו אליה חברת פורש SE, קרן ההשקעות של חברת פולקסווגן, MediaTek, Advantest וצ'מפיון מוטורס, חברת הבת של Allied Group.

פרוטאנטקס הוקמה ב-2017, ע"י שי כהן, שמכהן כמנכ"ל, אוולין לנדמן, שמכהנת כ- CTO, ורוני אשורי, שמכהן כ-COO, ומעסיקה 130 עובדים, מתוכם 90 בישראל, כאשר בכוונתה להגיע למעל 200 עובדים בשנה הקרובה.

שי כהן, מנכ"ל ומייסד שותף, proteanTecs: "המטרה היא לספק פתרונות ניטור עמוק בכל שלב. כל זאת על מנת לפתור אתגר רוחבי בשרשרת הערך כאשר נרצה להביא שפת-דאטה אחידה לכלל התעשייה".

אלי גרונר, מנכ"ל KDT: "זו טכנולוגיה חדשנית לניטור מערכות אלקטרוניות ומספקת פתרון הוליסטי לאורך כל חיי המערכת במגוון תחומי שימוש".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נתי 23/09/2021 16:26
    הגב לתגובה זו
    מגייסים כדי לממן עובדים ומנכל?
  • 1.
    כן. צריך לממן משכורות עובדים (ל"ת)
    נתי 23/09/2021 16:25
    הגב לתגובה זו
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל

שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".

"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".

"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".

שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה

Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.