פרוטינטנקס
צילום: יחצ

חברת פרוטאנטקס הישראלית מגייסת עוד 50 מיליון דולר

הגיוס בוצע בהמשך לסבב קודם בחודש אוגוסט במסגרתו גייסה החברה 45 מיליון דולר; בשנה האחרונה היא הכפילה את שוויה
נתנאל אריאל | (2)

חברת הסטארט-אפ החיפאית פרוטאנטקס (proteanTecs), שפיתחה טכנולוגיה מבוססת דיפ-דאטה לניטור בריאות מערכות אלקטרוניות לכל אורך חייהן, השלימה גיוס סבב C בשווי של 50 מיליון דולר., זאת בהמשך לגיוס של 45 מיליון דולר באוגוסט. סך ההשקעות בחברה מגיעה ל-150 מיליון דולר.

החברה מפתחת טכנולוגיה של טלמטריה בשבבים (Universal Chip Telemetry (UCT)) עבור מערכות אלקטרוניות בעזרת יישום יכולות AI על נתונים חדשים שנאספו על ידי חיישנים המוטמעים בשבב. החברה מתריעה על תקלות בשבבים, וכך מאריכה את חיי המוצר. 

משנת 2020 הכפילה החברה את שוויה, ועל פי החברה היא חוותה גידול משמעותי במספר הלקוחות, ביניהם חברות מובילות בתעשיית השבבים, הרכב והענן. לדבריה, הגיוס ישמש להתרחבות החברה לשווקים גלובליים, האצת פיתוח המוצר ויצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים חדשים.   

את ההשלמה הובילה Koch Disruptive Technologies (KDT) והצטרפו אליה חברת פורש SE, קרן ההשקעות של חברת פולקסווגן, MediaTek, Advantest וצ'מפיון מוטורס, חברת הבת של Allied Group.

פרוטאנטקס הוקמה ב-2017, ע"י שי כהן, שמכהן כמנכ"ל, אוולין לנדמן, שמכהנת כ- CTO, ורוני אשורי, שמכהן כ-COO, ומעסיקה 130 עובדים, מתוכם 90 בישראל, כאשר בכוונתה להגיע למעל 200 עובדים בשנה הקרובה.

שי כהן, מנכ"ל ומייסד שותף, proteanTecs: "המטרה היא לספק פתרונות ניטור עמוק בכל שלב. כל זאת על מנת לפתור אתגר רוחבי בשרשרת הערך כאשר נרצה להביא שפת-דאטה אחידה לכלל התעשייה".

אלי גרונר, מנכ"ל KDT: "זו טכנולוגיה חדשנית לניטור מערכות אלקטרוניות ומספקת פתרון הוליסטי לאורך כל חיי המערכת במגוון תחומי שימוש".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נתי 23/09/2021 16:26
    הגב לתגובה זו
    מגייסים כדי לממן עובדים ומנכל?
  • 1.
    כן. צריך לממן משכורות עובדים (ל"ת)
    נתי 23/09/2021 16:25
    הגב לתגובה זו
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטייואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטי
סטארטאפ להכיר

אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם

שיחה עם יואב  שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של  Apptor.ai



הדס ברטל |

ספר בקצרה על עצמך:

אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.

ספר על החברה ומניין בא הרעיון?

אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.

אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.

מתי הוקמה וכמה עובדים?

קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.

מי המשקיעים?

זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד

הונאה ברשת (AI)הונאה ברשת (AI)

המלחמה בהונאות: TrueScontrol סטארט-אפ ישראלי יקבע אם האתר אמין; למה זה חשוב?

על רקע ההונאות והאכזבה משירותים ומוצרים שמקבלים ברשת האינטרנט, פותח מנגנון שיספק קוד אימון לאתרים ולאנשי מקצוע; המטרה: לצמצם את ההונאות בתחום הזה ולייצר לעסקים אמינים גושפנקא אובייקטיבית שתוכר על ידי הציבור

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

בעשור האחרון הכלכלה הדיגיטלית צמחה בקצב מואץ, אך במקביל צמחה גם תופעה שפוגעת ישירות בשורה התחתונה של עסקים שמשתמשים בדיגיטל: הונאות שגורמות לשחיקת האמון ברשת. 

צרכנים נחשפים לאינספור אתרים, בעלי מקצוע ושירותים מקוונים אך מתקשים לדעת מי מהם אמין, מוסמך ובעל זהות ברורה. התוצאה היא לרוב היסוס, נטישת עסקאות ופגיעה בהכנסות של העסקים האלו. על הרקע הזה הוקם  הסטארט־אפ הישראלי TrueScontrol שמבקש להתמודד עם הבעיה דרך מתן ביטחון לגולשים. 

מנהלי החברה, גל חזיזה ושחר ישראל בוטבול מסבירים כי התופעה של בריחת לקוחות מעסקים בגל חוסר אמון הובילה אותם להבין שהציבור רוצה קוד אימון ולא להסתמך על הבטחות וה"יהיה בסדר" המוכר. הם רוצים לדעת שהעורך דין, יועץ מס, מכונאי, טכנאי מחשבים הוא אמין ואת זה הם מתכוונים לספק להם דרך  TrueScontrol. 

הם יצרו שכבה אוטומטית עם תוספת של אימות אנושי מול בעלי האתר ונותני השירותים וכך הם מעבדים והופכים את המידע שהתגבש אצלם למדד אמון. 


אובדן אמון = אובדן הכנסות


מחקרים רבים מצביעים על קשר ישיר בין רמת אמון לבין החלטות רכישה. אתרים שאינם נתפסים כאמינים סובלים משיעורי נטישה גבוהים, יחס המרה נמוך ופגיעה במוניטין לטווח ארוך. זה נכון לכל סוגי האתרים, גם אתרי תוכן וגם אתרים של אנשי מקצוע. בעולמות שבהם השירות ניתן מרחוק כמו: מסחר מקוון, ייעוץ, רפואה, משפטים והנדסה, חוסר הוודאות הופך לחסם כלכלי של ממשעסקים לגיטימיים נאלצים כיום "להוכיח את עצמם" שוב ושוב רק משום שהצרכן אינו יודע להבדיל בינם לבין גורמים מתחזים וכאן הפתרון של  TrueScontrol יכול לספק להם מענה טוב.