תקציב המדינה אושר הלילה במליאת הכנסת בקריאה ראשונה
מליאת הכנסת אישרה הלילה בקריאה ראשונה את תקציב המדינה והתוכנית הכלכלית לשנים 2021-2022. תקציב המדינה לשנת 2021 יעמוד על כ-432.3 מיליארד שקל וב-2022 על כ-452.5 מיליארד שקל. בשנת 2021 יעמוד הגירעון על 6.8% וב-2022 על 3.9%.
בשנת 2022 תקציב החינוך יעמוד על כ-69.7 מיליארד שקל תקציב הבריאות יעמוד על כ-44.8 מיליארד שקל, ותקציב מערכת הביטחון יעמוד על כ-73.3 מיליארד שקל. כמו כן, תקציב פיתוח התחבורה יעמוד על כ-36.1 מיליארד שקל, תקציב משרד הרווחה והרשות לזכויות לניצולי שואה על כ-14.9 מיליארד שקל ותקציב מערך ההשכלה הגבוהה יעמוד על כ-12.3 מיליארד שקל
התקציב כולל, בין היתר, תוספת של 2 מיליארד שקל למשרד הבריאות לבסיס התקציב, תוספת של 700 מיליון לבסיס התקציב של משרד הרווחה מהם 100 מיליון שקל יוקצו לטובת המאבק באלימות במשפחה וכ-50 מיליון שקל לביטחון התזונתי, תוספת של 1 מיליארד שקל למשרד החינוך- 700 מיליון שקל מהם לבסיס התקציב ו-300 מיליון שקל לפרויקט מיוחד לצמצום פערים בין פריפריה למרכז, תוספת תקציב של 1 מיליארד שקל למשרד לביטחון פנים, כולל הגדלת סד"כ המשטרה ב-1,100 שוטרים.
עוד כולל התקציב תוספת של 1.5 מיליארד שקל לאזרחים ותיקים הזכאים להבטחת הכנסה במטרה להבטיח להם הכנסה בגובה 70% משכר מינימום, תוספת 300 מיליון שקל למענק השנתי לניצולי שואה, כך שהמענק יגדל בכ-2,500 שקל ויעמוד על 6,500 שקל לכל זכאי, תוספת של למעלה מ-1.8 מיליארד שקל לנכים, תוספת של 1 מיליארד שקל לנכי צה"ל, 100 מיליון שקל לתוכנית "ממדים ללימודים"- שנועדה לממן לימודי תואר ראשון לחיילים קרביים וחיילים בודדים שסיימו את שירותם המלא, תקציב למיגון הצפון בעלות של 5 מיליארד שקל ל-10 שנים ואישור להקמת שני בתי חולים חדשים בבאר שבע וקריית אתא.
- סמוטריץ' הודיע על הממונה על התקציבים החדש
- הפסקת האש בין הקואליציה לאופוזיציה נגמרה: ח"כ גפני קורא: "גלו אחריות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר האוצר, אביגדור ליברמן: "זה הוא יום חג, אחרי שלוש שנים וחצי, מעבירים בבית הזה תקציב בקריאה ראשונה. היום הזה מסמל יותר מכל את תום עידן הטירלול ואת החזרה לנורמליות. זו ההוכחה שהממשלה הזאת מתפקדת ואנחנו חזרנו לחיים שיגרתיים כפי שמצופה מאיתנו. התקציב שהעברנו הוא התקציב הכי חברתי בתולדות מדינת ישראל והוא מבטיח צמיחה ובוסטר אמיתי לכלכלה ולמשק".
מנכ"ל משרד האוצר, רם בלינקוב: "תקציב המדינה לשנים 2021-2022 שאושר היום בקריאה ראשונה בכנסת הוא תקציב עם בשורה ענקית שלא היתה כדוגמתה זה שנים. התקציב הכרחי לצורך המשך התאוששות המשק ממשבר הקורונה. בעזרת התקציב והרפורמות הנלוות אליו נוכל להמשיך לייעל את המשק כך שמגמת הצמיחה וההתאוששות תואץ ובמקביל תמשיך מגמת צמצום הפערים החברתיים בישראל. אני רוצה להודות לעובדי משרד האוצר על העבודה וההירתמות המשותפת לצורך העברת התקציב".
הממונה על התקציבים, יוגב גרדוס: "עברנו עוד צעד משמעותי לאישור תקציב המדינה. בתקציב לשנים 2021-2022 יש השקעה משמעותית בתחומים חברתיים לצד השקעה במנועי צמיחה ופיתוח המשק שיאפשרו למשק הישראלי להתאושש ממשבר הקורונה, חזק יותר ומהר יותר. יש רפורמות חשובות בתחום התשתיות, יוקר המחיה, התעסוקה והפריון. ציבור רחב מאוד בישראל ייהנה ישירות מהתקציב הזה. אני רוצה להודות לעובדי ועובדות אגף התקציבים ולשאר השותפים שעבדו לילות כימים לטובת העברת התקציב".
- 4.אנונימי 03/09/2021 16:14הגב לתגובה זודפקו אותנו בלי חשבון
- 3.YL 03/09/2021 14:49הגב לתגובה זואן ספק ביבי נלחם.... אבל השותפים של ביבי מתחילים להבין הם לא נלחמים את מלחמתם שלהם אלא של הפריץ והסוף ידוע גם אם יקח שנים ויגיעו פתקי מחלההה משונים מ הברמצווה
- 2.אבי 03/09/2021 02:34הגב לתגובה זואחרי 3 שנים בלי תקציב. ..
- 1.יום חג לעבאס יום אבל לחקלאים ולעניים (ל"ת)שלמה 02/09/2021 22:42הגב לתגובה זו
- עופר 03/09/2021 07:42הגב לתגובה זותגובה שטחית , לא עניינית, סתם בשביל לנגח. תקרא את סעיפי התקציב מר שלמה, תבין את המספרים ואולי, רק אולי - תבין קצת על איזה מהותי וחיובי היה להעביר את התקציב . לא מבין את ההתנגחות מתוך עמדה פוליטית באופן עיוור כאילו אנחנו עובדים אצל הפוליטיקאים במקום לראות מה אנחנו האזרחים מעוניינים ומקבלים מהם.
- אבי 03/09/2021 16:51ומה קיבלת מהם? אין פה שינויים דרסטים אין פה בשורה למעמד הנמוך או הבינוני הבשורה האמיתית זה למי שבונה על פנסיות צבאיות העיקר הפוליטקאים זורקים סיסמאות כרגיל...
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
