עמודי חשמל אנרגיה
צילום: Istock

עליה של 10% בשימוש בחשמל בישראל בחודשי הקיץ

כך, בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה. במהלך 5 השנים האחרונות עלתה צריכת החשמל ב-18.5%
נתנאל אריאל | (1)
נושאים בכתבה חברת חשמל חשמל

חברת החשמל מפרסמת את נתוני צריכת החשמל של חודשי הקיץ ומדווחת כי בחודשים יולי-אוגוסט נרשמה עליה של כ-10% בצריכת החשמל לעומת אשתקד. 

 

בקיץ 2021 הצריכה עמדה על 16,253 אלפי מגה וואט לעומת 14,781 אלפי מגה וואט ביולי-אוגוסט 2020.

 

בהשוואה לשנת 2019, טרום הקורונה, נרשמה ב-2020 עליה קלה של 1.2% אחוזים בצריכת החשמל  לעומת קיץ  2019 בו נרשמה צריכה של 14,601 אלפי מגה וואט, ובהשוואה לקיץ 2018 חל גידול של 4.2% בשנת 2019.

 

בחמש השנים האחרונות, חל גידול של 18.5% בצריכת החשמל בקיץ, כשביולי-אוגוסט 2016 נרשמה צריכה של 13,707 אלפי מגה וואט.

 

בחברת החשמל מסבירים כי הגידול בצריכת החשמל הינו תולדה של רצף מצטבר של ימים עם טמפרטורה ולחות גבוהים במיוחד ושימוש מוגבר במזגנים הביתיים, כמו גם פעילות משקית רציפה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    Hguy 31/08/2021 14:03
    הגב לתגובה זו
    אפילו לתת סיכוי על כל מזגן ישן שמוחלף. החיסכון בחשמל לשנים ארוכות
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

אתמול זו חדוה, הים זה דני חחיאשווילי, מחר זה איציק, השמות לא משנים. 99% מהאנשים שיהיו בתפקיד יחשבו על ההמשך התעסוקתי שלהם. הם יבינו שהם צריכים כלפי התקשורת להציג כאילו הם דואגים לציבור והם עושים את זה מצוין - דוברים, דוברות, הודעות על כלום עם כותרות על תחרות ועל תמיכה בציבור, ומענקים לציבור ועוד ועוד. אבל בפנים ומול הבנקים - לדאוג לא להגזים, להיות עדיין חברים של מנהלי הבנקים. בסוף זה שוק קטן כולם מכירים את כולם, אם תהיה טרבל מייקר אתה אאוט. עדיף להיות חלק מהעדר, זה משתלם. קוראים לזה שחיתות מובנית, ניגוד עניינים מובנה. האנשים לא יכולים לשנות את זה, זה ה-DNA. רובם באים, עושים קדנציה ובהמשך מתקדמים. 



 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

דניאל חחיאשווילי
 המפקח על הבנקים
דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים - קרדיט: דוברות בנק ישראל