מאסיבית
צילום: מאסיבית

מאסיבית צופה בתוצאות מקדמיות גידול בהכנסות ל-3 מיליון דולר

צריך לסייג ולומר שמדובר בחברת חלום ובחברות כאלה צריך להיזהר מ'זינוק' של עשרות אחוזים בתוצאות. החברה מדווחת על 8 הזמנות למדפסות התלת מימד 
נתנאל אריאל |

חברת החלום העוסקת בהדפסות התלת מימד מאסיבית -3% – מפרסמת תוצאות מקדמיות לחציון הראשן של השנה. במספרים קטנים צריך להיזהר מאחוזים, כי זה תמיד ייראה גדול. החברה מכרה שמונה מדפסות, לעומת חמש בחציון הראשון בשנה שעברה. 

על פי הצפי של החברה, הכנסות החציון הראשון צפויות לעמוד על 3 מיליון דולר (כ-9.9 מיליון שקל), לעומת 1.8 מיליון דולר (6.4 מיליון שקל), כלומר זינוק של 62%, אבל כאמור מדובר עדיין על מספרים קטנים.

על פי החברה, במהלך החציון הראשון של 2021 נוספו שלוש הזמנות (לא מחייבות) למדפסת מאסיבית 10000, כך שלחברה יש  11 הזמנות עתידיות למוצר. מאסיבית מכרה ארבע מדפסות מדגם מאסיבית 5000.

לקריאה נוספת:

> מנכ"ל מאסיבית: "לסטרטסיס לוקח שבוע להדפיס מכסה מנוע - אצלנו זה 20 שעות"

הדפסה בתלת מימד; מי הישראליות בתחום ומי המובילות בעולם?

  

ארז צימרמן, מנכ"ל מאסיבית טכנולוגיות הדפסה תלת מימד: "מאסיבית משלימה חציון ראשון כחברה ציבורית, אנו שמחים על האמון שהציבור נתן בנו וממשיכים ביישום תוכנית הצמיחה של החברה וגידול במכירות"

מאז השיא בתחילת מאי, המניה ירדה בכ-55% לשער של כ-20 שקל המשקף לחברה שווי של כ-440 מיליון שקל – שליש מהשווי בהנפקה בסוף פברואר, שיש שיגידו כי היה מנופח. מאז היא תיקנה כלפי מעלה ונסחרת כעת לפי שווי של 500 מיליון שקל. לפי מידע מגורמים בשוק, חלק מהירידה מיוחסת למימושים בנפח גבוה מצד בכירים לשעבר בחברה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הכנסות החברה ב-2020 עמדו על 4.1 מיליון שקל. החברה רשמה הפסד תפעולי של 3.8 מיליון שקל (לא כולל הוצאות חברה ציבורית), וההון חוזר בתוספת תמורת ההנפקה: 160 מיליון שקל.

"כל הזמן חושבים על מה עוד ניתן להדפיס בתלת מימד". חלק מיאכטה שהודפסת באמצעות המכונה של מאסיבית (צילום: באדיבות החברה)

פוטנציאל בשוק האנרגיה המתחדשת

מאסיבית הוקמה ב-2013 על ידי גרשון מילר, משה אוזן ואיגור יעקובוב. מילר מחזיק ב-15%, עבד בעבר בסטרטסיס, שמחזיקה ב-8% ממאסיבית, ולו ניסיון של 30 שנה בשוק הדפסות התלת מימד. צימרמן הועסק במשך שלוש שנים בחברה כסמנכ"ל השיווק והמכירות ולפני כשנתיים קודם לתפקיד המנכ"ל. החברה הונפקה כאמור בסוף פברואר כשגייסה כ-170 מיליון שקל לפי שווי של 490 מיליון שקל לפני הכסף. בהנפקה נרשמו ביקושים בסך כ-250 מיליון שקל וההשתתפו בה המוסדיים מגדל, כלל, אלפא, מור בית השקעות, קוליברי והכשרה חברה לביטוח.

המודל הכלכלי של החברה נשען הן על מכירות של המדפסות עצמן ללקוחות, והן של אותו ג'ל הדפסה – ה"דיו", במונחי מדפסת רגילה. "כל הזמן אנחנו עוסקים בשאלת האפליקטיביות וחושבים על מה עוד ניתן להדפיס בתלת מימד. ככל שהיצע היישומים יגדל כך לקוחות הקצה שלנו ידפיסו יותר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?