האוצר: צריך להגביר את הכישורים של הציבור כדי לצאת מהקורונה
בניגוד לעולם, בישראל גברים נפגעו יותר מנשים במשבר הקורונה, כך לדברי אגף הכלכלנית הראשית באוצר. על פי הנתונים, גברים איבדו בממוצע כ-8.8% משעות העבודה שלהם ואילו הנשים איבדו 7.4%, זאת בעוד במדינות ה-OECD הירידה בשעות העבודה של הגברים הייתה שיעור של 7.3% ואצל הנשים הייתה ירידה של 7.9%. בסך הכל, הירידה בסך שעות העבודה בישראל בחודשים אפריל-דצמבר 2020, ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, הייתה בגובה 8.2%, מעט גבוהה בהשוואה למדינות אירופה עם ירידה חציונית של 6.8%.
הירידה בסך שעות העבודה בולטת יותר בקרב עצמאים קטנים בשיעור של 13.4% בישראל לעומת ירידה של 9.8% באירופה. הירידה בסך שעות העבודה בולטת יותר בקרב בעלי מלאכה בתעשייה ובבינוי, עובדי משרד, והנדסאים וטכנאים. זאת על רקע ההגבלות שהוטלו בחלק מהתקופה גם על מקומות עבודה שאינם מקבלים קהל. מנגד, במשלח היד של עובדים מקצועיים בחקלאות חלה בישראל עלייה מרשימה ויחסית ייחודית בשעות העבודה (16.1%).
אלא שבאגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר חוששים מה יהיה בהמשך. על פי האוצר, "התאוששות שוק העבודה צפויה להיות תלויה במידה רבה במידת ההתאמה בין המשרות הפנויות במשק ובין מיומנויות מחפשי העבודה ומצטרפים פוטנציאליים לשוק העבודה. חשש זה מדגיש את הצורך בהשקעה בכלים רוחביים להגברת כישוריהם שתסייע להשתלבות איכותית בתעסוקה".
על פי האגף, "יש חשש כי פירמות רבות הטמיעו תהליכי התייעלות בעקבות המשבר, ולכן מובטלים רבים עלולים להתקשות בהסבת כישוריהם למשרות הפנויות החדשות, לא ניתן בשלב זה לפסול את האפשרות לירידה משמעותית יחסית במידת ההתאמה בין המובטלים והמשרות הפנויות. לנוכח החשש מתרחיש מעין זה, ישנה חשיבות רבה בהשקעה משמעותית בכלים רוחביים להגברת כישוריהם באופן שיסייע להשתלבות איכותית בתעסוקה (בשכר גבוה).
כלומר, כדי להוביל לשינוי משמעותי ועלייה בפריון בשוק העבודה המדינה צריכה תהיה להשקיע לא רק בתעסוקה - אלא בתעסוקה איכותית, בהכשרות מקצועיות לעובדים עבור מקצועות נדרשים, כמו הייטק כמובן, ולא 'לדחוף אותם' לכל משרה שהיא רק כדי להוריד את אחוז האבטלה.
באיזה אופן ירידה במידת ההתאמה בין מובטלים ומעסיקים צפויה לבוא לידי ביטוי בשיעור התעסוקה?
על פי האוצר, הירידה בשיעור התעסוקה כתוצאה מירידה במידת ההתאמה נובעת משני מנגנונים עיקריים: הקושי לאיוש משרות, בעקבות הירידה במידת ההתאמה, מייקרת את עלויות החיפוש ועל כן הפירמות מקטינות את היקף הגיוס. מנגד, הירידה בהסתברות למציאת משרה מייקרת את תהליך החיפוש גם עבור המובטלים, ואלו נוטים לחפש פחות.
שיעור התעסוקה בישראל גדל מהר יותר לאורך שני עשורים מאשר ב-OECD
בשני העשורים שקדמו למשבר הקורונה עלה שיעור התעסוקה בישראל בקצב מהיר ביחס למדינות ה-OECD, ובפרט בקרב נשים. כך, בעוד שבתחילת שנות האלפיים שיעור התעסוקה בישראל היה נמוך ב-3.1 נקודות אחוז מממוצע ה-OECD, בשנת 2019 הוא היה גבוה בכ-0.8 נקודות אחוז.
מקור: OECD
ניתן לציין לרעה את תקופת המשבר הפיננסי העולמי של שנת 2008. עם זאת, השלכות המשבר הפיננסי על שוק העבודה הורגשו ביתר שאת ולאורך זמן במדינות ה-OECD ובאו פחות לידי ביטוי בישראל (שגם פחות הושפעה ממשבר החוב האירופי של שנת 2011), אשר בה שיעורי התעסוקה שבו לעלות בקצב מהיר.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
ולמה זה לא בכותרות הראשיות בתקשורת? גילויים חדשים שנחשפו בשבוע שעבר מייצרים תחושה שיוסי כהן השתמש בדירת ג'ימס פארקר וקיבל טובות הנאה והמשטרה העלימה עין ו"הוציאה" את העדויות על כהן מתיק החקירה נגד נתניהו - לא תקין, מחשיד. קוראים לזה טיוח
יוסי כהן כבר תקופה ארוכה שמלחשים שיוסי כהן קיבל טובות הנאה מג'יימס פאקר המיליונר, לרבות שימוש בדירתו במלון רואיל ביץ' שבתל אביב. הוא עשה זאת בעודנו ראש המוסד וזה מחייב במשטר תקין צורך בבדיקה משמעותית. הדברים עלו במסגרת תיק 1000 - תיק המתנות נגד נתניהו. במשטרה בדקו וחקרו על טובות הנאה שלכאורה קיבל יאיר נתניהו מפארקר, בעיקר שימוש בדירתו ברויאל ביץ' כשהחשד היה שבין נתניהו האבא ופארקר יש קשר לא חוקי -מתנות בתמורה להטבות. תוך כדי החקירה הזרקור עבר לדמות אחרת - יוסי כהן, אלא ששם היה סוג של טיוח.
פקד ליזו כהן, חוקרת מיאח"ה, שהייתה חלק מצוותי החקירה בתיק 1000 וב"תיק המעונות" הסבירה בעדותה בבית המשפט לפני כשנה וחצי כי החקירה התמקדה בקשרים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין פאקר, ובמיוחד בבדיקת חשד לטובות הנאה שהועברו באמצעות מגורים של בנו יאיר בנכס של פאקר. לדבריה אז "החשד היה שיאיר קיבל טובת הנאה עבור אביו, או להפך. יאיר היה הכלי, לא מושא הבדיקה המרכזי".
היא נשאלה אז למה חקרתם דווקא את יאיר ולא את יוסי כהן? "אני גביתי הודעות גם בעניין הזה, אך לא זכור לי שבדקנו את מצלמות האבטחה לגבי יוסי כהן". בהמשך הודתה כי הייתה הנחיה מגבוה לא להזכיר את שמו של כהן בחקירת הדס קליין, נציגת פאקר ומילצ'ן.
פיצול חריג של תמלילי חקירה: "קיבלנו הנחיה מלמעלה"
במהלך הדיון הציג אז עו"ד עמית חדד סניגור נתניהו פיצול חריג בתמלולי חקירה של שלושה עובדים במלון - שני קבלנים וקב"ט. לדבריו, התמלולים כללו גרסאות שונות באשר להופעתו של יוסי כהן בדירה: באחד מהם השם הוזכר, ובאחר - הושמט. כהן אישרה כי מדובר במהלך חריג ולא שגרתי, שלא עשתה בעבר, והסבירה כי מדובר בהנחיה שהועברה מהדרגים הבכירים. "לא יודעת למה פוצל התמליל. זו הייתה הנחיה. אולי כדי להבחין בין גרסה שבה מוזכר שם רגיש לגרסה אחרת. זה לא מקובל, אבל ככה נדרשנו לפעול".
- יוסי כהן מתקרב לאקזיט של 50 מיליון דולר
- דונאלד טראמפ נגד יוסי כהן - האקזיט של כהן בדוראל ארה"ב מתרחק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשבוע שעבר עלה לדוכן העדים חוקר בכיר במשטרה - צחי חבקין. העדות שלו גורמת לזוז באי נוחות. עו"ד חדד שואל אם "השם של יוסי כהן עלה בתשאול של עובדי המלון. מומי (נצ"מ מומי משולם - ראש צוות החקירה בתיקי נתניהו) עלה בשיחה, מה, הוא נלחץ?"
חבקין: "אפשר לומר".
חדד: "אז הוא מנחה אותך? ומייצר מצגי שווא?"
