בניגוד לעולם, בישראל גברים נפגעו יותר מנשים במשבר הקורונה, כך לדברי אגף הכלכלנית הראשית באוצר. על פי הנתונים, גברים איבדו בממוצע כ-8.8% משעות העבודה שלהם ואילו הנשים איבדו 7.4%, זאת בעוד במדינות ה-OECD הירידה בשעות העבודה של הגברים הייתה שיעור של 7.3% ואצל הנשים הייתה ירידה של 7.9%. בסך הכל, הירידה בסך שעות העבודה בישראל בחודשים אפריל-דצמבר 2020, ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, הייתה בגובה 8.2%, מעט גבוהה בהשוואה למדינות אירופה עם ירידה חציונית של 6.8%.  הירידה בסך שעות העבודה בולטת יותר בקרב עצמאים קטנים בשיעור של 13.4% בישראל לעומת ירידה של 9.8% באירופה. הירידה בסך שעות העבודה בולטת יותר בקרב בעלי מלאכה בתעשייה ובבינוי, עובדי משרד, והנדסאים וטכנאים. זאת על רקע ההגבלות שהוטלו בחלק מהתקופה גם על מקומות עבודה שאינם מקבלים קהל. מנגד, במשלח היד של עובדים מקצועיים בחקלאות חלה בישראל עלייה מרשימה ויחסית ייחודית בשעות העבודה (16.1%). אלא שבאגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר חוששים מה יהיה בהמשך. על פי האוצר, "התאוששות שוק העבודה צפויה להיות תלויה במידה רבה במידת ההתאמה בין המשרות הפנויות במשק ובין מיומנויות מחפשי העבודה ומצטרפים פוטנציאליים לשוק העבודה. חשש זה מדגיש את הצורך בהשקעה בכלים רוחביים להגברת כישוריהם שתסייע להשתלבות איכותית בתעסוקה". על פי האגף, "יש חשש כי פירמות רבות הטמיעו תהליכי התייעלות בעקבות המשבר, ולכן מובטלים רבים עלולים להתקשות בהסבת כישוריהם למשרות הפנויות החדשות, לא ניתן בשלב זה לפסול את האפשרות לירידה משמעותית יחסית במידת ההתאמה בין המובטלים והמשרות הפנויות. לנוכח החשש מתרחיש מעין זה, ישנה חשיבות רבה בהשקעה משמעותית בכלים רוחביים להגברת כישוריהם באופן שיסייע להשתלבות איכותית בתעסוקה (בשכר גבוה). כלומר, כדי להוביל לשינוי משמעותי ועלייה בפריון בשוק העבודה המדינה צריכה תהיה להשקיע לא רק בתעסוקה - אלא בתעסוקה איכותית, בהכשרות מקצועיות לעובדים עבור מקצועות נדרשים, כמו הייטק כמובן, ולא 'לדחוף אותם' לכל משרה שהיא רק כדי להוריד את אחוז האבטלה. באיזה אופן ירידה במידת ההתאמה בין מובטלים ומעסיקים צפויה לבוא לידי ביטוי בשיעור התעסוקה?  על פי האוצר, הירידה בשיעור התעסוקה כתוצאה מירידה במידת ההתאמה נובעת משני מנגנונים עיקריים: הקושי לאיוש משרות, בעקבות הירידה במידת ההתאמה, מייקרת את עלויות החיפוש ועל כן הפירמות מקטינות את היקף הגיוס. מנגד, הירידה בהסתברות למציאת משרה מייקרת את תהליך החיפוש גם עבור המובטלים, ואלו נוטים לחפש פחות. שיעור התעסוקה בישראל גדל מהר יותר לאורך שני עשורים מאשר ב-OECD בשני העשורים שקדמו למשבר הקורונה עלה שיעור התעסוקה בישראל בקצב מהיר ביחס למדינות ה-OECD, ובפרט בקרב נשים. כך, בעוד שבתחילת שנות האלפיים שיעור התעסוקה בישראל היה נמוך ב-3.1 נקודות אחוז מממוצע ה-OECD, בשנת 2019 הוא היה גבוה בכ-0.8 נקודות אחוז. מקור: OECD ניתן לציין לרעה את תקופת המשבר הפיננסי העולמי של שנת 2008. עם זאת, השלכות המשבר הפיננסי על שוק העבודה הורגשו ביתר שאת ולאורך זמן במדינות ה-OECD ובאו פחות לידי ביטוי בישראל (שגם פחות הושפעה ממשבר החוב האירופי של שנת 2011), אשר בה שיעורי התעסוקה שבו לעלות בקצב מהיר.