שבבים
צילום: Istock
דוחות

מארוול עוקפת את צפי האנליסטים ופרסמה תחזית אופטימית

המנייה מטפסת ב-4.5% במסחר המוקדם; הכנסות צמחו ב-20% ל-832.3 מיליון דולר לעומת צפי של 805.4 מיליון דולר; הרווח המתואם עמד על 29 סנט לעומת צפי של 27 סנט
צחי אפרתי |
נושאים בכתבה שבבים

יצרנית המוליכים למחצה מארוול מדווחת על תוצאות חזקות לרבעון הראשון – החברה עקפה את ציפיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה. החברה פרסמה תחזית אופטימית לרבעון השני, ואמרה למשקיעים כי הביקוש החזק נמשך בכל השווקים החשובים של החברה.

מניית מארוול (סימול: MRVL) טיפסה ב-4% במסחר המאוחר לאחר שירדה ב-0.9% במהלך המסחר. יצרנית המוליכים למחצה דיווחה על הפסד נקי של 88.24 מיליון דולר, שמסתכם ב-13 סנט למניה, לעומת הפסד של 113.03 מיליון דולר, או 17 סנט למניה, ברבעון המקביל. הרווח המתואם שכולל הפחתות לשכר מבוסס מניות והפחתת נכסים בלתי מוחשיים, בין היתר, הרווח היה 29 סנט למניה. ההכנסות צמחו ב-20% ל-832.3 מיליון דולר לעומת השנה שעברה. האנליסטים ציפו לרווח מתואם של 27 סנט למניה, והכנסות של 805.4 מיליון דולר.

 

ברבעון הפיסקלי הראשון, שהסתיים ב-1 במאי, סגרה מארוול את הרכישה של יצרנית ציוד הרשת האופטית, אינפי, בסך 10 מיליארד דולר. העסקה נסגרה כעשרה ימים לפני סגירת הרבעון הראשון, ומארוול חשפה הכנסות של 810.5 מיליון דולר ללא תרומת אינפי, וציינה את העובדה שהתחזיות הקודמות שלה לא כללו את השפעות הרכישה. ללא אינפי, מארוול דיווחה על רווחים של 29 סנט למניה.

 

"הרכישה של אינפי מגדילה ומאיצה את הזדמנות הצמיחה שלנו במרכז הנתונים, שוק הקצה הגדול ביותר של מארוול בהכנסות", אמר מנכ"ל מארוול מאט מרפי. "התחזית של מארוול לצמיחה חזקה בהכנסות ברבעון השני מדגישה את הביקוש החזק בכל שוקי הקצה העיקריים שלנו. מארוול מסרה כי היא מצפה לרווח מתואם של כ-31 סנט למניה ברבעון השני, והכנסות של כ-1.07 מיליארד דולר. אנליסטים צופים רווח מתואם של 30 סנט על הכנסות של 917.8 מיליון דולר. 

בשיחת המשקיעים מרפי התייחס למחסור בשבבים שפגע בייצור של מגוון מוצרי צריכה החל ממכוניות ועד קונסולות משחקי וידאו. במקרה של מארוול, אמר מרפי כי החברה שמרה מספיק שבבים כדי להמשיך ולהגדיל את הכנסותיה, אך הביקושים ממשיכים לעלות על יכולתה של החברה לעמוד בהם. "אנו מאמינים שיש לנו יכולת לספק שיפורים בהמשך השנה ובשנה הבאה כדי לתמוך בתוכניות הצמיחה שלנו" אמר מרפי. מארוול הודיעה על כוונתה לרכוש את אינפי בסוף השנה שעברה על רקע גל מיזוגים בענף המוליכים למחצה. באותה תקופה אמר מרפי כי הרכישה היא חיונית לחברה לטווח הארוך. מרפי אמר אז כי הוא מתכנן לשלב את אינפי במארוול ובחן את העסקה כמיזוג.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

IPO (דאלי)IPO (דאלי)

כמעט רבע מאה אחרי הקריסה המתוקשרת: השותפים לשעבר מנסים להחזיר את אנדרסן לשוק ההון

החברה שהוקמה על ידי יוצאי ארתור אנדרסן מתכננת הנפקה בניו יורק; ההפסדים עדיין מצטברים, אבל ההכנסות בצמיחה וזרוע הייעוץ פורחת



עמית בר |
נושאים בכתבה IPO

חברת Andersen Group האמריקאית, שנולדה על חורבות ענקית הביקורת שקרסה לפני יותר מ-20 שנה, הגישה בקשה להנפקה ראשונית לציבור (IPO) בבורסה בניו יורק. החברה, שמספקת שירותי מס, הערכות שווי, ייעוץ פיננסי וייעוץ ניהולי ללקוחות פרטיים ועסקיים, פועלת תחת הגג של Andersen Global, איגוד גלובלי הכולל מאות פירמות עצמאיות ברחבי העולם.

הדוחות הכספיים שצורפו לתשקיף חושפים כי במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו הכנסות הקבוצה ב-384 מיליון דולר, עלייה של כ-12% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, החברה עדיין מדווחת על הפסד תפעולי נקי של 45.4 מיליון דולר, לעומת הפסד של 46.9 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2024. הנתונים מצביעים על מגמה יציבה יחסית בהיקף ההפסד, לצד גידול מתמשך בפעילות.

אנדרסן מעסיקה כיום מעל 2,200 עובדים בארה"ב בלבד, ונשענת במידה רבה על תחומי הייעוץ והמס, שנחשבים לפחות תנודתיים מהשירותים הפיננסיים המסורתיים. החברה לא מסרה לפי איזה שווי היא מתכוונת להנפיק, אך הודיעה כי המניה תיסחר תחת הסימול ANDG. בנקי ההשקעות שמובילים את ההנפקה הם מורגן סטנלי ו-UBS.

אנדרסן אינה מנותקת מהעבר: מדובר בקבוצה שהוקמה על ידי שותפים לשעבר של פירמת הביקורת Arthur Andersen, שהתמוטטה בעקבות פרשת אנרון בשנת 2002. אותה פרשה נחשבת לאחד הסימנים המובהקים לשבר אמון של המשקיעים במוסדות הפיננסיים של תחילת המאה ה-21, והיא האיצה את חקיקת חוק סרבנס-אוקסלי, שנועד להחמיר את הרגולציה על מבקרי הפנים של חברות ציבוריות.

אומנם בית המשפט העליון בארה"ב הפך ב-2005 את הרשעתה הפלילית של אנדרסן, אבל במובנים רבים כבר היה מאוחר מדי. מאות לקוחות נטשו, אלפי עובדים פוטרו, והמותג הפך לסמל של כשל מערכתי. עם זאת, בשנים האחרונות נעשו ניסיונות להחיות את השם Andersen, תחת מודל עסקי חדש שמתבסס על רשת בינלאומית של פירמות מקומיות, תוך שמירה על עצמאות משפטית בין הגופים.