יוסי לוי פטרוטקס
צילום: יחצ
ראיון

"פטרוטקס מניבה תשואה של 15% לפחות בכל פרויקט"

יוסי לוי, מנכ"ל שותפות הגז והנפט שפועלת בארה"ב רוכש עוד מאגר ומכוון לתזרים מזומנים משמעותי בהמשך; לוי מספר על המודל העסקי , על ההגנה מפני השינויים בשוק ומדגיש -  "אנחנו השותפות היחידה שלא משלמת לשותף הכללי תמלוג קבוע"
איתי פת-יה | (4)

שותפות הגז והנפט פטרוטקס יהש 5.19% הפועלת בארצות הברית תבצע קידוחי השלמה בארבע בארות קיימות בחלק מחמשת שדות הנפט והגז במחוז פיקנס שבאלבמה, שבאחרונה רכשה 40% מהם בתמורה לכ-870 אלף דולר.

לאחר החזר ההשקעה תחזיר השותפות 12% מהזכויות, למעט באחד המאגרים בו למוכרת אופציה לקבל חזרה כ-13.4%. בדוח עתודות שפרסמה נכתב כי במאגרים עתודות נפט בהיקף 41 אלף חביות (Mbbl, חלק החברה, מתוכם 13.8 אלף עתודות מוכחות לא מפיקות ולא מפותחות) ו- 622 מיליון רגל מעוקב (MMCF, מתוכם 168.2 מיליון עתודות מוכחות לא מפיקות ולא מפותחות). מנכ"ל השותפות, יוסי לוי, מי ששימש במשך כ-15 שנה מנכ"ל ישראמקו יהש 0.12% , מספר בשיחה עם ביזפורטל על פעילות השותפות, המודל הייחודי שלה ועתידה.

"המדיניות שלנו היא לרכוש נכסים שכבר מניבים ולא נכסי סיכון שטרם פותחו", אומר לוי. "אנחנו לא עושים קידוחי אקספלורציה, אלא קונים פרויקטים בהם אנחנו משפרים את ההפקה באמצעות פתיחת שכבה בקידוחים שהפסיקו להניב או עושים קידוחים חדשים באותו מאגר שכבר הוכח. קידוחי אספלורציה, צריך להזכיר הם כאלה שנעשים באזור בתולי והסיכון בהן גדול".

"התשואה המינימלית אליה אנחנו מתחייבים בכל פרויקט היא 15%, שזה מספר יפה מאד, והיא מזכה אותנו - השותף הכללי - בתמלוג בשיעור 1%. "אנחנו השותפות היחידה שאין לה תמלוג קבוע", אומר לוי, "אצל אחרות מדובר בנתון קבוע ללא תלות בתוצאות הפרויקט, והשותף מקבל את התמלוג שלו, שבדרך כלל עומד על 5-6%, גם אם מאגר כלשהו לא יניב תשואה טובה. כדי שפטרוטק תצטרך לקבל תמלוג של 5-6% נצטרך להציג תשואה של 25% בפרויקט, ובאמת כדי להניב תשואה טובה יותר מ-15% אנחנו ממנפים את העסקאות שלנו באמצעות חוב שגייסנו ששקול בערך ל-60% מערך עסקה בעוד ההון העצמי שמושקע עומד על 40%".

עם המודל הזה שמתרחק מסיכונים לדבריך ונשאר בארצות הברית, לא קשה לכם כיום לאתר עסקאות טובות?

"אנחנו מוצאים הרבה מאד מאגרים שרלוונטיים עבורנו בארצות הברית. אנחנו פוגשים למשל בחברות שנכנסו להשקעות במאגרים לפני 3 שנים בהיקף 20 מיליון דולר, אחרי שהם כבר הניבו לה קידוחים ב-30 מיליון דולר, על אף שהן יודעות שהפרויקטים יכולים לתת תפוקה עוד 20 שנה, הן מעוניינות לממש רווחים.

"צריך להבין שמה שקורה כיום בשוק הוא שגם עכשיו כשהקרנות הגדולות חוזרות להשקיע במאגרי נפט אחרי ההתאוששות במחיר שלו, הן מחפשות עסקאות גדולות מאד ומתפשרות על תשואות של 10-12% בפרויקטים לאור זה שהתפנו להן סכומים להשקעה משום שהן מתרחקות מתחום הפצלים באמריקה שיש בו סיכון גדול, ודי בירידה של מחירי הנפט מתחת ל-50 דולר לחבית כדי להפוך אותו ללא כדאי. אנחנו בכל אופן מחפשים עסקאות קטנות יותר".

יש לכם מאגרי גז ונפט באלבמה, מיסיסיפי וטקסס – מתי לפי ההערכות שלכם כל מאגר יגיע למיצוי?

"המדיניות שלנו היא לרכוש מאגרים עם משך חיים ארוך. במיסיסיפי, שהוא הפרויקט הכי גדול שלנו, מדובר על תרחיש שמניח מכירות לאורך 30 שנה בהתבסס על העתודות המוכחות, באלבמה ובטקסס זה 20 שנה. בדרך כלל בשוק שלנו בחוזי ספוט מוכרים חביות נפט בהנחה של 2-4 דולר וגז בהנחה של 20-30 סנט ליחידת חום, בתלות במרחק של המאגרים מהלקוח. לשמחתנו, במיסיסיפי ובטקסס אנחנו קרובים אליהם לכן ההנחה אצלנו היא נמוכה מאד".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"בינתיים בכל הקשור לגז, אנחנו רואים עלייה במחירים בארצות הברית, וגם סוכנות האנרגיה האמריקאית חזתה שהשנה מכירי הגז הטבעי יעלו ליותר מ-3 דולר ליחידת חום. אחרי שבארצות הברית הפסיקו את כל הקידוחים כמעט כעת אנחנו עדים לעלייה בביקושים לגז טבעי לצרכים של התעשייה והפקת חשמל. עוד דבר שתומך במחירים הוא ייצוא הגז מארצות הברית. מהמגמה הזאת אנחנו גוזרים את הכדאיות של פיתוח המאגרים".

 

בדוח העתודות שפרסמתם על אלבמה, שנערך לפי מחירי תחילת מאי הנחתם מחיר של 62.38 דולר לחבית נפט השנה, 58.52 דולר ב-2022, 55.58 דולר ב-2023 ו-53.85 דולר ומחירי גז של 3.04 דולר ליחידת חום השנה, 2.75 דולר ב-2022, 2.46 דולר ב-2023 ו-2.57 דולר ב-2024. התזרים בהתבסס על ההנחות האלה נעשה לפי שיעורי המס הפדרלי הנוכחיים. מה תעשה לפטרוטקס עלייה של מס החברות בארצות הברית ל-28% כמו שבממשל ביידן מתכננים לפי הפרסומים?

"עלייה שכזו לא תשפיע עלינו במידה רבה, היות ויש הגנת מס טובה על ההשקעות, לרבות פחת וסעיפים נוספים".

 

את הרבעון הראשון של השנה סגרתם עם הכנסות של 2.6 מיליון דולר בניכוי תמלוגים והפסד של 176 אלף דולר. מתי להערכתך תגיעו לאיזון בשורה התחתונה?

"אני אסתפק בלומר שכדאי להסתכל על התזרים שלנו: יש לנו מאגר שאמור להפיק במשך 30 שנה אבל עלויות המימון בגינו הן לטווח הקצר – אג"ח סדרה א' שלנו הוא במח"מ של 2.3 שנים (נסחרת בתשואה של 5.2%, סדרה ב' שלה היא אג"ח להמרה והיקפה 31 מיליון שקל - א.פ), מה שאומר שלאחר הפירעון נוכל לשרת אותו ללא חוב עוד 20 שנה ויותר. זה פנטסטי".

 

אתם נסחרים לפי שווי של 17.6 מיליון שקל, נמוך בכחצי מההון העצמי שלכם. יש לך הסבר? משקיעים לא מבינים טוב את השותפות? חוששים אולי מהשוק הזה?

"אני לא חושב שהם חוששים מהשוק. אפשר לראות ששותפויות אחרות נסחרות הרבה מעל ההון העצמי שלהן".

 

במשרד האנרגיה אומרים שצריך למהר להוציא את הגז מהאדמה ולייצא כמה שיותר ממנו כי חלון הזמנים לכך מתקצר ברקע עליית האנרגיות המתחדשות. מה דעתך? עוד חמש שנים תמשיכו לחפש מאגרים לרכישה?

"אין ספק שבעתיד הרחוק הן ישפיעו על מחירי הנפט – לא של 20-30 דולר לחבית אלא 50-55 דולר, ורק בעתיד הרחוק עוד יותר גם על מחירי הגז. אנחנו כל הזמנים מעדכנים את הערכות השווי בהתאם לצפי השוק באשר למחירי הגז עוד 3-5 שנים. אני יכול לומר לך שהיום אנחנו מחפשים עסקאות שההחזר בהן על ההשקעה יהיה לפחות תוך 4-5 שנים מההפקה, וב-5 שנים הסיכון קטן מאד".

 

לצד ההסכמות על מס גלובלי מינימלי, במדינות ה-G7 אמרו שיעודדו סטנדרט אחיד למדידת הפגיעה של חברות בסביבה, איך זה ישפיע עליכם?

"אני חושב שמי שצריך יותר להתכונן לכך הן חברות הענק האמריקאיות שפעילות בעולם בתחום הזה. בכל מקרה זה ממש טרי וצריך לבדוק את ההשפעה מבחינתנו".

 

ברשות לניירות ערך אפשרו לאחרונה לשותפויות גז ונפט להשקיע גם באנרגיות מתחדשות – זה אצלכם בתכנית?

"אני שמח על ההחלטה הזו וכמובן שאנחנו בודקים את העניין כמו יתר השותפויות. צריכים לעשות את זה בזהירות מירבית כי אין לנו כרגע יתרון יחסי בתחום הזה. אם נמצא פרויקט שיכול להתאים ייתכן שנשקיע בו. גם אז אנחנו מסתכלים בעיקר על ארצות הברית, זו מדינה ענקית אז ייתכן שנמצא שם פרויקטים בשלבים ראשוניים למכירה ולא כאלה בשלבים בהם הם מתומחרים לפי התשואה שלהם". 

 

בזמנו כשניהלת את ישראמקו ביקרת את שר האנרגיה, אז והיום, יובל שטייניץ על עצם הקמתה של ועדת ששינסקי. יש שמבקרים אותו דווקא מהעבר השני, על כך שבעוד שהמשרד מתפאר בהכנסות ממאגרי הגז – תמלוגים ומסים – הכספים בקרן העושר אליה מועבר מס ששינסקי רחוקים מאד מהיעד עליו דובר. איפה האמת לדעתך?

"הביקורת שלי הייתה כששימשתי מנכ"ל החברה על כך שמשנים את כללי המשחק אחרי שהוא התחיל, ואחרים עשרות מיליוני דולר שהשקענו בקידוחים שהתבררו כיבשים אחרי שכבר מצאנו תגלית החליטו על מיסוי חדש – זו הייתה גם טענת יתר השותפים בתמר, אבל המדינה לא קיבלה אותה. הביקורת לא הייתה על העלאת המיסוי על מאגרים באשר הם – אלא על כאלה שכבר נמצאו. בדיעבד, היום כאדם פרטי אני חושב שמיסוי רווחי היתר עשה טוב לישראל. זה שהקרן לא מתמלאת כמו שחשבו זה דבר שהמדינה צריכה לבדוק אותו ולומר מה הסיבה לכך".

 

אגב תקופתו של לוי בישראמקו, האחרון תבע את החברה האם אקויטל ב-12 מיליון שקל בטענה שלא קיבל אופציות שהיו אמורות להיות מוקצות לו לדבריו. התביעה הסתיימה בפשרה במסגרתה קיבל לוי סכום של 600 אלף שקל. לוי מעדיף מצדו שלא להתייחס כעת לדבריו, וכן לא לתצהיר שמסר בבית הדין לעבודה על איש העסקים קובי מימון.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    YL 07/06/2021 11:37
    הגב לתגובה זו
    אן חולק ש ל מר לוי היה כל הידע על עובי שכבת הנפט ב קידוחים לשעבר בים מ הראשון דוקטור המר זל בין 5 ל 7 מטר לכן הזהרתי את המשקיעים בשמן ראו ב גלובס ש הההה**תחזית ***של מר לוי על סעודיה החדשה היא הזויה שלא לדבר על שר החוץ היום ש שאלתי ב בדיחות האם עבר את המבחן ב אנגלית אך אומרים גז באנגלית ו האמת לא מרחם עליכם קיבלתם אן סוף אזהרות
  • 3.
    תלם 07/06/2021 09:23
    הגב לתגובה זו
    מעל 150 מיליון+-
  • 2.
    מה זה בדיחה רק עלויות שלד ציבורי זה מליון שח בשנה 07/06/2021 09:20
    הגב לתגובה זו
    מה זה בדיחה רק עלויות שלד ציבורי זה מליון שח בשנה
  • 1.
    יוסי וורטר 07/06/2021 08:38
    הגב לתגובה זו
    ואחרי זה רק נדבר..
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.72%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ג'י סיטי יורדת 7%, סקופ עולה 4.7%; מגמה חיובית בת"א

העלאת תחזית הדירוג של S&P תומכת בשוק למרות ארביטרז' שלילי, המסחר מתנהל בעליות שערים; עונת הדוחות בת"א מעלה הילוך - מי צפויות לדווח?

מערכת ביזפורטל |

המסחר בת"א מתנהל במגמה חיובית למרות ארביטרז' שלילי של כ-0.4%, כאשר מדד ת"א 35 עולה 0.3% ומדד ת"א 90 עולה ב-0.6%. 

במבט על הסקטורים, מדד הביטוח ממשיך לבלוט לחיוב עם עלייה של כ-1.1%, מדד הבנקים עולה ב-1.1%, מדד הנדל"ן עולה 0.5% ומדד הנפט וגז יורד 0.1%.


בשוק האג"ח נרשמת יציבות לקראת החלטת הריבית בסוף החודש. אג"ח עם מח"מ של כ-10.5 שנים נסחר עם תשואה ברוטו של כ-4.06%. נזכיר כי בסוף השבוע מדד המחירים לצרכן צפוי להתפרסם, במה שיכריע את הכף האם הריבית תרד או לא בסוף החודש. נכון לבוקר זה השוק מתמחר הורדת ריבית באזור 70%.


השבוע הקודם ננעל במחזור ענק של כ-13.4 מיליארד שקל השני בגובהו אי פעם, שלב הנעילה (החדש) רשם מחזור של כ-9.4 מיליארד שקל על רקע עדכון המדדים החצי-שנתי. במסגרת העדכון הצטרפו למדד ת״א-35 מניות מגדל ביטוח מגדל ביטוח  ונקסט ויז׳ן נקסט ויז'ן 3.34%  , בעוד שמניות החברה לישראל חברה לישראל 0.13%    ואנרג׳יאן אנרג'יאן -3%   הועברו למדד ת״א-90. המהלך גרם לתנודתיות גדולה במיוחד בשתי האחרונות, בעיקר לאחר הצניחה במניית איי.סי.אל איי.סי.אל 0.71%   ובמניית בעלת השליטה בה - החברה לישראל - בעקבות הפשרה עם המדינה סביב זיכיון ים המלח. הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה, גם היום אייסיאל תעמוד במוקד לאחר שהשוק יאכל מחדש את השפעות ההתפתחויות על הרווחיות הליבתית שלה.



בעוד בוול סטריט כבר מסכמים ביצועים של סקטורים בתל אביב עונת הדוחות רק בתחילתה. בשבוע שעבר זכורים לנו דוחות טבע -1.72%  ו- נובה 1.5%   שהתוצאות שלהן גרמו לתנודתיות גבוהה, טבע לכיוון מעלה עם עקיפה של הציפיות ועדכון תחזית, נובה עם ביצועים קצת מעל הציפיות ותחזית שמרנית שדרדרו את המניה. גם השבוע מצפים לנו דוחות בעיקר מסקטורי האנרגיה מתחדשת, שבבים ו-IT. מהחברות שדיווחו על מועד הגשת התוצאות ניתן לצפות לדוחות של החברות הבאות: 

מחר: משק אנרגיה, טאואר, קמטק, נקסטויז'ן, קופיוג'ן ולייבפרסון, 

בשלישי - אלעל, הבורסה, בזק, אמות, וברייסנוויי. 

ברביעי - אייסיאל, אנלייט, אנרג'יקס, תורפז, מבנה, פריון, מטריקס, גילת ולוינשטיין

בחמישי ידווחו נייס וספיינס.


מניות במוקד

האם קיבלנו פרומו לדוחות החברות הביטחוניות? על פי דוחות סקופ סקופ 4.76%  , הגידול במכירות בישראל של החברה נבעו בעיקר מיישום אסטרטגיית צמיחה ומעלייה בביקוש למוצרי החברה המשמשים את הלקוחות המייצרים מוצרים ביטחוניים וכן עלייה במכירות המוצרים הטכניים. ההכנסות ברבעון עלו ל-535.4 מיליון שקל לעומת 472.6 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של כ-13%. הרווח הגולמי נשאר כמעט ללא שינוי ועמד על 166.3 מיליון שקל, אם כי ניתן לראות כי סקופ מצליחים להתייעל תפעולית מה שהקפיץ את הרווח התפעולי בכ-8.7% ל-63.7 מיליון שקל לעומת 58.6 מיליון שקל ברבעון המקביל. את הרווחיות הזאת חברת המתכות מצליחה לגלגל גם לשורה התחותנה כשהרווח הנקי ברבעון עלה בכ-7.6% ל-43.5 מיליון שקל לעומת 40.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה. השיפור התזרימי מקבל ביטוי גם בקופה כשיתרת המזומנים של החברה עלתה ל-340 מיליון שקל לעומת 320 מיליון שקל ברבעון המקביל, בהקשר הזה נזכיר כי ביולי האחרון בהמשך לתוצאות הרבעון השני הכריזה החברה על חלוקת דיבידנד בהיקף של 33.1 מיליון שקל - כ-2.5 שקל למניה. הדיבידנד שולם לבעלי המניות ב-4 באוגוסט. סקופ: עליה של 13% בהכנסות ו-7.5% ברווח על רקע ביקושים מהתעשיות הביטחוניות