יוסי לוי פטרוטקס
צילום: יחצ
ראיון

"פטרוטקס מניבה תשואה של 15% לפחות בכל פרויקט"

יוסי לוי, מנכ"ל שותפות הגז והנפט שפועלת בארה"ב רוכש עוד מאגר ומכוון לתזרים מזומנים משמעותי בהמשך; לוי מספר על המודל העסקי , על ההגנה מפני השינויים בשוק ומדגיש -  "אנחנו השותפות היחידה שלא משלמת לשותף הכללי תמלוג קבוע"
איתי פת-יה | (4)

שותפות הגז והנפט פטרוטקס יהש 0% הפועלת בארצות הברית תבצע קידוחי השלמה בארבע בארות קיימות בחלק מחמשת שדות הנפט והגז במחוז פיקנס שבאלבמה, שבאחרונה רכשה 40% מהם בתמורה לכ-870 אלף דולר.

לאחר החזר ההשקעה תחזיר השותפות 12% מהזכויות, למעט באחד המאגרים בו למוכרת אופציה לקבל חזרה כ-13.4%. בדוח עתודות שפרסמה נכתב כי במאגרים עתודות נפט בהיקף 41 אלף חביות (Mbbl, חלק החברה, מתוכם 13.8 אלף עתודות מוכחות לא מפיקות ולא מפותחות) ו- 622 מיליון רגל מעוקב (MMCF, מתוכם 168.2 מיליון עתודות מוכחות לא מפיקות ולא מפותחות). מנכ"ל השותפות, יוסי לוי, מי ששימש במשך כ-15 שנה מנכ"ל ישראמקו יהש 2.47% , מספר בשיחה עם ביזפורטל על פעילות השותפות, המודל הייחודי שלה ועתידה.

"המדיניות שלנו היא לרכוש נכסים שכבר מניבים ולא נכסי סיכון שטרם פותחו", אומר לוי. "אנחנו לא עושים קידוחי אקספלורציה, אלא קונים פרויקטים בהם אנחנו משפרים את ההפקה באמצעות פתיחת שכבה בקידוחים שהפסיקו להניב או עושים קידוחים חדשים באותו מאגר שכבר הוכח. קידוחי אספלורציה, צריך להזכיר הם כאלה שנעשים באזור בתולי והסיכון בהן גדול".

"התשואה המינימלית אליה אנחנו מתחייבים בכל פרויקט היא 15%, שזה מספר יפה מאד, והיא מזכה אותנו - השותף הכללי - בתמלוג בשיעור 1%. "אנחנו השותפות היחידה שאין לה תמלוג קבוע", אומר לוי, "אצל אחרות מדובר בנתון קבוע ללא תלות בתוצאות הפרויקט, והשותף מקבל את התמלוג שלו, שבדרך כלל עומד על 5-6%, גם אם מאגר כלשהו לא יניב תשואה טובה. כדי שפטרוטק תצטרך לקבל תמלוג של 5-6% נצטרך להציג תשואה של 25% בפרויקט, ובאמת כדי להניב תשואה טובה יותר מ-15% אנחנו ממנפים את העסקאות שלנו באמצעות חוב שגייסנו ששקול בערך ל-60% מערך עסקה בעוד ההון העצמי שמושקע עומד על 40%".

עם המודל הזה שמתרחק מסיכונים לדבריך ונשאר בארצות הברית, לא קשה לכם כיום לאתר עסקאות טובות?

"אנחנו מוצאים הרבה מאד מאגרים שרלוונטיים עבורנו בארצות הברית. אנחנו פוגשים למשל בחברות שנכנסו להשקעות במאגרים לפני 3 שנים בהיקף 20 מיליון דולר, אחרי שהם כבר הניבו לה קידוחים ב-30 מיליון דולר, על אף שהן יודעות שהפרויקטים יכולים לתת תפוקה עוד 20 שנה, הן מעוניינות לממש רווחים.

"צריך להבין שמה שקורה כיום בשוק הוא שגם עכשיו כשהקרנות הגדולות חוזרות להשקיע במאגרי נפט אחרי ההתאוששות במחיר שלו, הן מחפשות עסקאות גדולות מאד ומתפשרות על תשואות של 10-12% בפרויקטים לאור זה שהתפנו להן סכומים להשקעה משום שהן מתרחקות מתחום הפצלים באמריקה שיש בו סיכון גדול, ודי בירידה של מחירי הנפט מתחת ל-50 דולר לחבית כדי להפוך אותו ללא כדאי. אנחנו בכל אופן מחפשים עסקאות קטנות יותר".

יש לכם מאגרי גז ונפט באלבמה, מיסיסיפי וטקסס – מתי לפי ההערכות שלכם כל מאגר יגיע למיצוי?

"המדיניות שלנו היא לרכוש מאגרים עם משך חיים ארוך. במיסיסיפי, שהוא הפרויקט הכי גדול שלנו, מדובר על תרחיש שמניח מכירות לאורך 30 שנה בהתבסס על העתודות המוכחות, באלבמה ובטקסס זה 20 שנה. בדרך כלל בשוק שלנו בחוזי ספוט מוכרים חביות נפט בהנחה של 2-4 דולר וגז בהנחה של 20-30 סנט ליחידת חום, בתלות במרחק של המאגרים מהלקוח. לשמחתנו, במיסיסיפי ובטקסס אנחנו קרובים אליהם לכן ההנחה אצלנו היא נמוכה מאד".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"בינתיים בכל הקשור לגז, אנחנו רואים עלייה במחירים בארצות הברית, וגם סוכנות האנרגיה האמריקאית חזתה שהשנה מכירי הגז הטבעי יעלו ליותר מ-3 דולר ליחידת חום. אחרי שבארצות הברית הפסיקו את כל הקידוחים כמעט כעת אנחנו עדים לעלייה בביקושים לגז טבעי לצרכים של התעשייה והפקת חשמל. עוד דבר שתומך במחירים הוא ייצוא הגז מארצות הברית. מהמגמה הזאת אנחנו גוזרים את הכדאיות של פיתוח המאגרים".

 

בדוח העתודות שפרסמתם על אלבמה, שנערך לפי מחירי תחילת מאי הנחתם מחיר של 62.38 דולר לחבית נפט השנה, 58.52 דולר ב-2022, 55.58 דולר ב-2023 ו-53.85 דולר ומחירי גז של 3.04 דולר ליחידת חום השנה, 2.75 דולר ב-2022, 2.46 דולר ב-2023 ו-2.57 דולר ב-2024. התזרים בהתבסס על ההנחות האלה נעשה לפי שיעורי המס הפדרלי הנוכחיים. מה תעשה לפטרוטקס עלייה של מס החברות בארצות הברית ל-28% כמו שבממשל ביידן מתכננים לפי הפרסומים?

"עלייה שכזו לא תשפיע עלינו במידה רבה, היות ויש הגנת מס טובה על ההשקעות, לרבות פחת וסעיפים נוספים".

 

את הרבעון הראשון של השנה סגרתם עם הכנסות של 2.6 מיליון דולר בניכוי תמלוגים והפסד של 176 אלף דולר. מתי להערכתך תגיעו לאיזון בשורה התחתונה?

"אני אסתפק בלומר שכדאי להסתכל על התזרים שלנו: יש לנו מאגר שאמור להפיק במשך 30 שנה אבל עלויות המימון בגינו הן לטווח הקצר – אג"ח סדרה א' שלנו הוא במח"מ של 2.3 שנים (נסחרת בתשואה של 5.2%, סדרה ב' שלה היא אג"ח להמרה והיקפה 31 מיליון שקל - א.פ), מה שאומר שלאחר הפירעון נוכל לשרת אותו ללא חוב עוד 20 שנה ויותר. זה פנטסטי".

 

אתם נסחרים לפי שווי של 17.6 מיליון שקל, נמוך בכחצי מההון העצמי שלכם. יש לך הסבר? משקיעים לא מבינים טוב את השותפות? חוששים אולי מהשוק הזה?

"אני לא חושב שהם חוששים מהשוק. אפשר לראות ששותפויות אחרות נסחרות הרבה מעל ההון העצמי שלהן".

 

במשרד האנרגיה אומרים שצריך למהר להוציא את הגז מהאדמה ולייצא כמה שיותר ממנו כי חלון הזמנים לכך מתקצר ברקע עליית האנרגיות המתחדשות. מה דעתך? עוד חמש שנים תמשיכו לחפש מאגרים לרכישה?

"אין ספק שבעתיד הרחוק הן ישפיעו על מחירי הנפט – לא של 20-30 דולר לחבית אלא 50-55 דולר, ורק בעתיד הרחוק עוד יותר גם על מחירי הגז. אנחנו כל הזמנים מעדכנים את הערכות השווי בהתאם לצפי השוק באשר למחירי הגז עוד 3-5 שנים. אני יכול לומר לך שהיום אנחנו מחפשים עסקאות שההחזר בהן על ההשקעה יהיה לפחות תוך 4-5 שנים מההפקה, וב-5 שנים הסיכון קטן מאד".

 

לצד ההסכמות על מס גלובלי מינימלי, במדינות ה-G7 אמרו שיעודדו סטנדרט אחיד למדידת הפגיעה של חברות בסביבה, איך זה ישפיע עליכם?

"אני חושב שמי שצריך יותר להתכונן לכך הן חברות הענק האמריקאיות שפעילות בעולם בתחום הזה. בכל מקרה זה ממש טרי וצריך לבדוק את ההשפעה מבחינתנו".

 

ברשות לניירות ערך אפשרו לאחרונה לשותפויות גז ונפט להשקיע גם באנרגיות מתחדשות – זה אצלכם בתכנית?

"אני שמח על ההחלטה הזו וכמובן שאנחנו בודקים את העניין כמו יתר השותפויות. צריכים לעשות את זה בזהירות מירבית כי אין לנו כרגע יתרון יחסי בתחום הזה. אם נמצא פרויקט שיכול להתאים ייתכן שנשקיע בו. גם אז אנחנו מסתכלים בעיקר על ארצות הברית, זו מדינה ענקית אז ייתכן שנמצא שם פרויקטים בשלבים ראשוניים למכירה ולא כאלה בשלבים בהם הם מתומחרים לפי התשואה שלהם". 

 

בזמנו כשניהלת את ישראמקו ביקרת את שר האנרגיה, אז והיום, יובל שטייניץ על עצם הקמתה של ועדת ששינסקי. יש שמבקרים אותו דווקא מהעבר השני, על כך שבעוד שהמשרד מתפאר בהכנסות ממאגרי הגז – תמלוגים ומסים – הכספים בקרן העושר אליה מועבר מס ששינסקי רחוקים מאד מהיעד עליו דובר. איפה האמת לדעתך?

"הביקורת שלי הייתה כששימשתי מנכ"ל החברה על כך שמשנים את כללי המשחק אחרי שהוא התחיל, ואחרים עשרות מיליוני דולר שהשקענו בקידוחים שהתבררו כיבשים אחרי שכבר מצאנו תגלית החליטו על מיסוי חדש – זו הייתה גם טענת יתר השותפים בתמר, אבל המדינה לא קיבלה אותה. הביקורת לא הייתה על העלאת המיסוי על מאגרים באשר הם – אלא על כאלה שכבר נמצאו. בדיעבד, היום כאדם פרטי אני חושב שמיסוי רווחי היתר עשה טוב לישראל. זה שהקרן לא מתמלאת כמו שחשבו זה דבר שהמדינה צריכה לבדוק אותו ולומר מה הסיבה לכך".

 

אגב תקופתו של לוי בישראמקו, האחרון תבע את החברה האם אקויטל ב-12 מיליון שקל בטענה שלא קיבל אופציות שהיו אמורות להיות מוקצות לו לדבריו. התביעה הסתיימה בפשרה במסגרתה קיבל לוי סכום של 600 אלף שקל. לוי מעדיף מצדו שלא להתייחס כעת לדבריו, וכן לא לתצהיר שמסר בבית הדין לעבודה על איש העסקים קובי מימון.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    YL 07/06/2021 11:37
    הגב לתגובה זו
    אן חולק ש ל מר לוי היה כל הידע על עובי שכבת הנפט ב קידוחים לשעבר בים מ הראשון דוקטור המר זל בין 5 ל 7 מטר לכן הזהרתי את המשקיעים בשמן ראו ב גלובס ש הההה**תחזית ***של מר לוי על סעודיה החדשה היא הזויה שלא לדבר על שר החוץ היום ש שאלתי ב בדיחות האם עבר את המבחן ב אנגלית אך אומרים גז באנגלית ו האמת לא מרחם עליכם קיבלתם אן סוף אזהרות
  • 3.
    תלם 07/06/2021 09:23
    הגב לתגובה זו
    מעל 150 מיליון+-
  • 2.
    מה זה בדיחה רק עלויות שלד ציבורי זה מליון שח בשנה 07/06/2021 09:20
    הגב לתגובה זו
    מה זה בדיחה רק עלויות שלד ציבורי זה מליון שח בשנה
  • 1.
    יוסי וורטר 07/06/2021 08:38
    הגב לתגובה זו
    ואחרי זה רק נדבר..
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?