יוסי לוי פטרוטקס
צילום: יחצ
ראיון

"פטרוטקס מניבה תשואה של 15% לפחות בכל פרויקט"

יוסי לוי, מנכ"ל שותפות הגז והנפט שפועלת בארה"ב רוכש עוד מאגר ומכוון לתזרים מזומנים משמעותי בהמשך; לוי מספר על המודל העסקי , על ההגנה מפני השינויים בשוק ומדגיש -  "אנחנו השותפות היחידה שלא משלמת לשותף הכללי תמלוג קבוע"
איתי פת-יה | (4)

שותפות הגז והנפט פטרוטקס יהש 0% הפועלת בארצות הברית תבצע קידוחי השלמה בארבע בארות קיימות בחלק מחמשת שדות הנפט והגז במחוז פיקנס שבאלבמה, שבאחרונה רכשה 40% מהם בתמורה לכ-870 אלף דולר.

לאחר החזר ההשקעה תחזיר השותפות 12% מהזכויות, למעט באחד המאגרים בו למוכרת אופציה לקבל חזרה כ-13.4%. בדוח עתודות שפרסמה נכתב כי במאגרים עתודות נפט בהיקף 41 אלף חביות (Mbbl, חלק החברה, מתוכם 13.8 אלף עתודות מוכחות לא מפיקות ולא מפותחות) ו- 622 מיליון רגל מעוקב (MMCF, מתוכם 168.2 מיליון עתודות מוכחות לא מפיקות ולא מפותחות). מנכ"ל השותפות, יוסי לוי, מי ששימש במשך כ-15 שנה מנכ"ל ישראמקו יהש -1.95% , מספר בשיחה עם ביזפורטל על פעילות השותפות, המודל הייחודי שלה ועתידה.

"המדיניות שלנו היא לרכוש נכסים שכבר מניבים ולא נכסי סיכון שטרם פותחו", אומר לוי. "אנחנו לא עושים קידוחי אקספלורציה, אלא קונים פרויקטים בהם אנחנו משפרים את ההפקה באמצעות פתיחת שכבה בקידוחים שהפסיקו להניב או עושים קידוחים חדשים באותו מאגר שכבר הוכח. קידוחי אספלורציה, צריך להזכיר הם כאלה שנעשים באזור בתולי והסיכון בהן גדול".

"התשואה המינימלית אליה אנחנו מתחייבים בכל פרויקט היא 15%, שזה מספר יפה מאד, והיא מזכה אותנו - השותף הכללי - בתמלוג בשיעור 1%. "אנחנו השותפות היחידה שאין לה תמלוג קבוע", אומר לוי, "אצל אחרות מדובר בנתון קבוע ללא תלות בתוצאות הפרויקט, והשותף מקבל את התמלוג שלו, שבדרך כלל עומד על 5-6%, גם אם מאגר כלשהו לא יניב תשואה טובה. כדי שפטרוטק תצטרך לקבל תמלוג של 5-6% נצטרך להציג תשואה של 25% בפרויקט, ובאמת כדי להניב תשואה טובה יותר מ-15% אנחנו ממנפים את העסקאות שלנו באמצעות חוב שגייסנו ששקול בערך ל-60% מערך עסקה בעוד ההון העצמי שמושקע עומד על 40%".

עם המודל הזה שמתרחק מסיכונים לדבריך ונשאר בארצות הברית, לא קשה לכם כיום לאתר עסקאות טובות?

"אנחנו מוצאים הרבה מאד מאגרים שרלוונטיים עבורנו בארצות הברית. אנחנו פוגשים למשל בחברות שנכנסו להשקעות במאגרים לפני 3 שנים בהיקף 20 מיליון דולר, אחרי שהם כבר הניבו לה קידוחים ב-30 מיליון דולר, על אף שהן יודעות שהפרויקטים יכולים לתת תפוקה עוד 20 שנה, הן מעוניינות לממש רווחים.

"צריך להבין שמה שקורה כיום בשוק הוא שגם עכשיו כשהקרנות הגדולות חוזרות להשקיע במאגרי נפט אחרי ההתאוששות במחיר שלו, הן מחפשות עסקאות גדולות מאד ומתפשרות על תשואות של 10-12% בפרויקטים לאור זה שהתפנו להן סכומים להשקעה משום שהן מתרחקות מתחום הפצלים באמריקה שיש בו סיכון גדול, ודי בירידה של מחירי הנפט מתחת ל-50 דולר לחבית כדי להפוך אותו ללא כדאי. אנחנו בכל אופן מחפשים עסקאות קטנות יותר".

יש לכם מאגרי גז ונפט באלבמה, מיסיסיפי וטקסס – מתי לפי ההערכות שלכם כל מאגר יגיע למיצוי?

"המדיניות שלנו היא לרכוש מאגרים עם משך חיים ארוך. במיסיסיפי, שהוא הפרויקט הכי גדול שלנו, מדובר על תרחיש שמניח מכירות לאורך 30 שנה בהתבסס על העתודות המוכחות, באלבמה ובטקסס זה 20 שנה. בדרך כלל בשוק שלנו בחוזי ספוט מוכרים חביות נפט בהנחה של 2-4 דולר וגז בהנחה של 20-30 סנט ליחידת חום, בתלות במרחק של המאגרים מהלקוח. לשמחתנו, במיסיסיפי ובטקסס אנחנו קרובים אליהם לכן ההנחה אצלנו היא נמוכה מאד".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"בינתיים בכל הקשור לגז, אנחנו רואים עלייה במחירים בארצות הברית, וגם סוכנות האנרגיה האמריקאית חזתה שהשנה מכירי הגז הטבעי יעלו ליותר מ-3 דולר ליחידת חום. אחרי שבארצות הברית הפסיקו את כל הקידוחים כמעט כעת אנחנו עדים לעלייה בביקושים לגז טבעי לצרכים של התעשייה והפקת חשמל. עוד דבר שתומך במחירים הוא ייצוא הגז מארצות הברית. מהמגמה הזאת אנחנו גוזרים את הכדאיות של פיתוח המאגרים".

 

בדוח העתודות שפרסמתם על אלבמה, שנערך לפי מחירי תחילת מאי הנחתם מחיר של 62.38 דולר לחבית נפט השנה, 58.52 דולר ב-2022, 55.58 דולר ב-2023 ו-53.85 דולר ומחירי גז של 3.04 דולר ליחידת חום השנה, 2.75 דולר ב-2022, 2.46 דולר ב-2023 ו-2.57 דולר ב-2024. התזרים בהתבסס על ההנחות האלה נעשה לפי שיעורי המס הפדרלי הנוכחיים. מה תעשה לפטרוטקס עלייה של מס החברות בארצות הברית ל-28% כמו שבממשל ביידן מתכננים לפי הפרסומים?

"עלייה שכזו לא תשפיע עלינו במידה רבה, היות ויש הגנת מס טובה על ההשקעות, לרבות פחת וסעיפים נוספים".

 

את הרבעון הראשון של השנה סגרתם עם הכנסות של 2.6 מיליון דולר בניכוי תמלוגים והפסד של 176 אלף דולר. מתי להערכתך תגיעו לאיזון בשורה התחתונה?

"אני אסתפק בלומר שכדאי להסתכל על התזרים שלנו: יש לנו מאגר שאמור להפיק במשך 30 שנה אבל עלויות המימון בגינו הן לטווח הקצר – אג"ח סדרה א' שלנו הוא במח"מ של 2.3 שנים (נסחרת בתשואה של 5.2%, סדרה ב' שלה היא אג"ח להמרה והיקפה 31 מיליון שקל - א.פ), מה שאומר שלאחר הפירעון נוכל לשרת אותו ללא חוב עוד 20 שנה ויותר. זה פנטסטי".

 

אתם נסחרים לפי שווי של 17.6 מיליון שקל, נמוך בכחצי מההון העצמי שלכם. יש לך הסבר? משקיעים לא מבינים טוב את השותפות? חוששים אולי מהשוק הזה?

"אני לא חושב שהם חוששים מהשוק. אפשר לראות ששותפויות אחרות נסחרות הרבה מעל ההון העצמי שלהן".

 

במשרד האנרגיה אומרים שצריך למהר להוציא את הגז מהאדמה ולייצא כמה שיותר ממנו כי חלון הזמנים לכך מתקצר ברקע עליית האנרגיות המתחדשות. מה דעתך? עוד חמש שנים תמשיכו לחפש מאגרים לרכישה?

"אין ספק שבעתיד הרחוק הן ישפיעו על מחירי הנפט – לא של 20-30 דולר לחבית אלא 50-55 דולר, ורק בעתיד הרחוק עוד יותר גם על מחירי הגז. אנחנו כל הזמנים מעדכנים את הערכות השווי בהתאם לצפי השוק באשר למחירי הגז עוד 3-5 שנים. אני יכול לומר לך שהיום אנחנו מחפשים עסקאות שההחזר בהן על ההשקעה יהיה לפחות תוך 4-5 שנים מההפקה, וב-5 שנים הסיכון קטן מאד".

 

לצד ההסכמות על מס גלובלי מינימלי, במדינות ה-G7 אמרו שיעודדו סטנדרט אחיד למדידת הפגיעה של חברות בסביבה, איך זה ישפיע עליכם?

"אני חושב שמי שצריך יותר להתכונן לכך הן חברות הענק האמריקאיות שפעילות בעולם בתחום הזה. בכל מקרה זה ממש טרי וצריך לבדוק את ההשפעה מבחינתנו".

 

ברשות לניירות ערך אפשרו לאחרונה לשותפויות גז ונפט להשקיע גם באנרגיות מתחדשות – זה אצלכם בתכנית?

"אני שמח על ההחלטה הזו וכמובן שאנחנו בודקים את העניין כמו יתר השותפויות. צריכים לעשות את זה בזהירות מירבית כי אין לנו כרגע יתרון יחסי בתחום הזה. אם נמצא פרויקט שיכול להתאים ייתכן שנשקיע בו. גם אז אנחנו מסתכלים בעיקר על ארצות הברית, זו מדינה ענקית אז ייתכן שנמצא שם פרויקטים בשלבים ראשוניים למכירה ולא כאלה בשלבים בהם הם מתומחרים לפי התשואה שלהם". 

 

בזמנו כשניהלת את ישראמקו ביקרת את שר האנרגיה, אז והיום, יובל שטייניץ על עצם הקמתה של ועדת ששינסקי. יש שמבקרים אותו דווקא מהעבר השני, על כך שבעוד שהמשרד מתפאר בהכנסות ממאגרי הגז – תמלוגים ומסים – הכספים בקרן העושר אליה מועבר מס ששינסקי רחוקים מאד מהיעד עליו דובר. איפה האמת לדעתך?

"הביקורת שלי הייתה כששימשתי מנכ"ל החברה על כך שמשנים את כללי המשחק אחרי שהוא התחיל, ואחרים עשרות מיליוני דולר שהשקענו בקידוחים שהתבררו כיבשים אחרי שכבר מצאנו תגלית החליטו על מיסוי חדש – זו הייתה גם טענת יתר השותפים בתמר, אבל המדינה לא קיבלה אותה. הביקורת לא הייתה על העלאת המיסוי על מאגרים באשר הם – אלא על כאלה שכבר נמצאו. בדיעבד, היום כאדם פרטי אני חושב שמיסוי רווחי היתר עשה טוב לישראל. זה שהקרן לא מתמלאת כמו שחשבו זה דבר שהמדינה צריכה לבדוק אותו ולומר מה הסיבה לכך".

 

אגב תקופתו של לוי בישראמקו, האחרון תבע את החברה האם אקויטל ב-12 מיליון שקל בטענה שלא קיבל אופציות שהיו אמורות להיות מוקצות לו לדבריו. התביעה הסתיימה בפשרה במסגרתה קיבל לוי סכום של 600 אלף שקל. לוי מעדיף מצדו שלא להתייחס כעת לדבריו, וכן לא לתצהיר שמסר בבית הדין לעבודה על איש העסקים קובי מימון.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    YL 07/06/2021 11:37
    הגב לתגובה זו
    אן חולק ש ל מר לוי היה כל הידע על עובי שכבת הנפט ב קידוחים לשעבר בים מ הראשון דוקטור המר זל בין 5 ל 7 מטר לכן הזהרתי את המשקיעים בשמן ראו ב גלובס ש הההה**תחזית ***של מר לוי על סעודיה החדשה היא הזויה שלא לדבר על שר החוץ היום ש שאלתי ב בדיחות האם עבר את המבחן ב אנגלית אך אומרים גז באנגלית ו האמת לא מרחם עליכם קיבלתם אן סוף אזהרות
  • 3.
    תלם 07/06/2021 09:23
    הגב לתגובה זו
    מעל 150 מיליון+-
  • 2.
    מה זה בדיחה רק עלויות שלד ציבורי זה מליון שח בשנה 07/06/2021 09:20
    הגב לתגובה זו
    מה זה בדיחה רק עלויות שלד ציבורי זה מליון שח בשנה
  • 1.
    יוסי וורטר 07/06/2021 08:38
    הגב לתגובה זו
    ואחרי זה רק נדבר..
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%

הבורסה ננעלה בירידות חזקות, כשהבנקים וחברות הביטוח בירידות חדות, לאור איומי שר האוצר, סמוטריץ', על הכפלת המיסוי על הבנקים במידה ויגלגלו את המיסוי לצרכנים; סאמיט ירדה לאור ירידת שווי נכסים בניו יורק, ובמקביל הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו של דה זראסאי, טורבוג'ן זינקה לאחר איזכור השם רפאל; ומי חברת האנרגיה המתחדשת שהורידה תחזיות ונפלה? 

מערכת ביזפורטל |

הבורסה ננעלה ביום אדום במיוחד, והפיננסים משכו את מדדי הדגל למטה, כשמספר גופים ירדו במהלך המסחר בשיעור דו-ספרתי, כולל הראל, מנורה, מזרחי ודיסקונט, אך לקראת הנעילה הירידות התמתנו מעט.  

 דווקא בכזה יום מעניין לראות את המניות שבכל זאת מצליחות לטפס.  ארן ארן 15.25%  מזנקת דו-ספרתית, ארן היא חברת מו"פ קטנה, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי לחברות בתעשיות שונות (רפואה, ביטחון, מים, פלסטיק), וגם משקיעה בסטארט-אפים, היא הודיעה על קבלת שתי הזמנות, האחת מחברה בטחונית ישראלית והשניה מחברה בטחונית בינלאומית לייצור מוצרים לשוק הבטחוני, בהיקף כולל של כ- 18.45 מיליון שקל, בנוסף להזמנה נוספת של כ-3 מיליון שקל.  בהזמנות ארן כותבת שנכללת גם הזמנה לייצור מוצר שנבחר על ידי הלקוח כפתרון ייחודי בתחום מערכות אוויריות בלתי מאוישות (רחפנים).

סאמיט סאמיט -4.78%   הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו נכסי דיור להשכרה של חברת דה זראסאי גרופ בניו־יורק, בהיקף של כ־450 מיליון דולר, והצעתה נבחרה כהצעה המובילה במסגרת הליך מכירה פומבית המתנהל כחלק מהליכי חדלות פירעון של דה זראסאי מול הבנק המממן. במקביל, עדכנה סאמיט על אינדיקציה לירידת שווי של 65-70 מיליון דולר בנכסי הדיור הקיימים שלה בניו־יורק, נתון שממחיש את הלחץ המתמשך בשוק המגורים האמריקאי.

טורבוג'ן טורבוג'ן 9.25%    זינקה היום אחרי שהודיעה על התקשרות עם רפאל כדי להשתמש במיקרו-טורבינה שעליה יש לרפאל קניין רוחני בשביל לעשות פיילוט עם חברה בטחונית, רפאל תקבל תמלוגים של 10% מההכנסות של הפרויקט. מכל ההודעה הזאת נראה שטורבוג'ן בעיקר משתמשת, לכאורה, בשם של רפאל כדי לקבל קרדיביליות מול מערכת הביטחון וגם השוק, נזכיר כי טורבוג'ן הודיעה שהיא בדרך לנאסד"ק: טורבוג’ן הגישה תשקיף ל-SEC

ג'ין טכנולוגיות 6.41%   דיווחה שנבחרה כספק יחיד לאספקת תשתית GenAI ארגונית לאחד משלושת גופי הבריאות הגדולים בישראל - לביזפורטל נודע שמדובר בקופת חולים מכבי. ההתקשרות המתוכננת היא לשלוש שנים וכוללת רישיון שימוש בפלטפורמה של החברה לצד שירותי פיתוח, התאמה, הטמעה וליווי מקצועי. נכון לעכשיו אין הזמנת עבודה מחייבת והמהלך כפוף לאישורים פנימיים אצל מכבי - ג׳ין טכנולוגיות תטמיע AI בקופ"ח גדולה - במי מדובר?



משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40. 

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים. 

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל. 

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.