עודכנו התגמולים לניצולי השואה
ועדת הכספים אישרה את עדכון שיעורי התגמולים לניצולי השואה. נוכח משבר הקורונה ועלייה גבוהה במדד השכר בסקטור הציבורי, שבהשוואה אליו בוצע העדכון בשנים האחרונות, הוצמד העדכון לבקשת משרד האוצר לעליית המדד בשנים 2018-2019.
במקביל הציג המשרד לשיווין חברתי האמון על הנושא את עמדתו כי העדכון אמור להיות גבוה יותר משמעותית, ובבקשת השר בפני הוועדה צוין כי ייתכן ויובא עדכון נוסף בהמשך
התקנות אושרו בכפוף לרביזיה של יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, על מנת לאפשר למשרדים להביא תקנות מעודכנות ומתח ביקורת על ההתנהלות: "אנחנו מבקשים תקופה ארוכה שתביאו את העדכון, ועכשיו אתם מסבירים שהשיעור צריך להיות גבוה יותר, השר הוא בעל הבית, מה אתם רוצים שאני אעשה? שלא נצביע על התקנות שאתם הבאתם?! הרביזיה עד יום רביעי, לא נעכב יותר את העדכון לניצולים"
בהתאם לחוק נכי רדיפות הנאצים, ולחוק נכי המלחמה בנאצים רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להעלות בצו את שיעור השכר הקובע ואת שיעורי התגמולים על פי שני החוקים האמורים. במסגרת זו, הוגשה לוועדת הכספים בקשת השר לשיווין חברתי אליו הועברו הסמכויות לעניין העדכונים, כאשר נקבע כי הדבר יעשה בהסכמת שר האוצר, ובה צוין כי הרשות לזכויות ניצולי השואה ביקשה לעדכן את שיעורי התגמולים הניתנים לנכי רדיפות הנאצים ולנכי המלחמה בנאצים, רטרואקטיבית, ביחס לשתי תקופות עדכון: מיום 1 באפריל 2020 ועד ליום 31 במארס 2021 ,ומיום 1 באפריל 2021 ואילך.
- רשות המסים ערכה פיילוט לסיוע ישיר לניצולי שואה
- בישראל חיים כ-133 אלף ניצולי שואה; 1,500 פונו מבתיהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנים קודמות, בוצע עדכון שיעורי התגמולים בהתאם לשינויים במדד השכר בסקטור הציבורי הקהילתי, בדומה לעדכון המבוצע ביחס לתגמולי נכי צה"ל. ואולם לאור משבר הקורונה, המדד עלה בשיעור גבוה ומשרד האוצר הציע כי העדכון יהיה בהתאם לעליית המדד בשנים 2018-2019, בשיעור ממוצע של 2.45%, לתקופה שבין אפריל 2020 ועד מרץ 2021 ו-2.45% לתקופה מאפריל 2021 ואילך, בשיעור ובאופן דומה לעדכון התגמולים הניתנים לנכי צה"ל.
המשרד לשוויון חברתי ביחד עם הגורמים הרלוונטיים בדקו את הדברים לעומקם על-מנת לוודא שזכותם של ניצולי השואה לקבל את מלוא הסכומים הנובעים מהצמדת תגמוליהם בהתאם לנוהג המקובל בנושא לא תפגע, הואיל ומבדיקה זו עולה כי שיעור השחיקה הריאלית בתשלומים בניתוח רכיבי מדד השכר בסקטור הציבורי, בנטרול השפעות משבר הקורונה על המדד, צריך להיות גבוה יותר, המשרד ביקש לקיים דיון עם משרד האוצר בנושא.
לצד כך ועל מנת שלא לעכב תשלומים לניצולי השואה עד לסיום הדיון מול האוצר ביקש השר לשיווין חברתי בבקשה שהוגשה לוועדה את אישור ועדת הכספים לצווים והתקנות המורים על עדכון בשיעור 2.45% לשתי התקופות, בהסכמת שר האוצר, וככל שבתום הדיון מול משרד האוצר יוסכם כי שיעור העדכון גבוה יותר, יובאו צווים ותקנות בהתאם ביחס לתקופות הנ"ל.
- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני ציין בפתח הדיון כי "הנושא הזה התגלגל זמן רב, זה כבר היה על שולחן הוועדה, בסופו של דבר המשרד לשוויון חברתי הביא תקנות, היה חתום על זה איציק שמולי ועד שזה הגיע לשר האוצר, היה כבר שר אחר. כל הזמן לחצנו לקבל את התקנות והם לא הגיעו, בשל כך שמנו את הנושא על סדר היום, העניין התגלגל והתגלגל, אמרתי המקום היחידי בו אין עדכון זה ניצולי השואה, לאחר שעדכנו את שיעורי הנכים ושיעורי נכי צה"ל. ביקשתי שישלחו את התקנות, העדכון הגיע רק אתמול, אמרו לי בלשכה המשפטית שלא בטוח שניתן להצביע, כי צריך זמן שהחברים ילמדו, אנחנו נקיים את הדיון, אם החברים יסכימו נצביע, אם יהיה אחד שיערער על העניין ויגיד שהזמן לא מספיק, אעשה הצבעה ביום רביעי".
במהלך הדיון הציגה מנכ"לית המשרד לשיווין חברתי את התחשיבים השונים, וכן דו"ח של רואה חשבון חיצוני ששכר המשרד, לפיו העדכון המשקף את השינוי לתקופות האמורות הוא של של למעלה מ-4%. מנגד דחו במשרד האוצר את החישוב וטענו אינו נכון.
ח"כ גלעד קריב קרא למשרדים למצות את המחלוקת בתוך יומיים ולהביא תקנות חדשות במקרה הצורך, כמה מחברי הוועדה התנגדו לדחייה, וציינו כי הנושא נידון כבר במשך חודשים.
ח"כ גפני העיר על הדברים: "אני חושב שהמשרד לשיווין חברתי הוא לא המשרד שצריך לטפל בזה כידוע. את מביאה לנו תקנות, בהן את מבקשת שזה יהיה 2.45%, ועכשיו את מבקשת שנלך נגד זה ואומרת שהשיעור צריך להיות גבוה יותר? השר הוא בעל הבית להביא את התקנות. מה אתם רוצים שאני אעשה? שלא נצביע על התקנות? שנחכה? מה את מבקשת שנעשה? לשיעור יותר גבוה אנחנו צריכים תקנות גבוהות יותר שאתם תביאו".
ח"כ ינון אזולאי תהה מדוע המשרד נעזר בשירותי רואה חשבון חיצוני ולא נעזר בשירותי חשב המשרד, ודרש לקבל את עלויות ההעסקה של רואה החשבון ושל מקרים דומים לאורך השנה.
גליה מאיר אריכא, הרשות לזכויות ניצולי השואה: "יש לנו פה תשלומי רטרו, יש נפטרים, לכן כמה שיותר מהר זה חשוב. לצד זה, אנחנו ב-31 במאי, וכך או כך העדכונים יכנסו להם לחודש יוני, אז לשיקולכם אם להצביע עכשיו או בעוד יומיים.
אריכא פירטה כי התשלומים מיועדים לתגמול רגיל לניצולי שואה, תגמול סוציאלי לניצולים, לתגמול נכי המלחמה בנאצים ולאלמני ואלמנות הניצולים – סה"כ 56 אלף איש: "עלות העדכון הכולל היא 135 מיליון שקל לשתי תקופות העדכון. תגמול המינימום יעלה באופן חודשי ל-101 שקל במינימום ועד 251 שקל במקסימום לחודש. תגמול מוגבר ברובד הסוציאלי למיעוטי הכנסה יעמוד על 246 שקל בחודש ועד 409 שקל לחודש בדרגות הגבוהות יותר".

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
