דיור מוגן קשישה מבוגר זקנה הליכון
צילום: Istock

עודכנו התגמולים לניצולי השואה

מדובר על עדכון של 2.45% בתשלום השוטף
מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה ניצולי שואה

ועדת הכספים אישרה את עדכון שיעורי התגמולים לניצולי השואה. נוכח משבר הקורונה ועלייה גבוהה במדד השכר בסקטור הציבורי, שבהשוואה אליו בוצע העדכון בשנים האחרונות, הוצמד העדכון לבקשת משרד האוצר לעליית המדד בשנים 2018-2019.

במקביל הציג המשרד לשיווין חברתי האמון על הנושא את עמדתו כי העדכון אמור להיות גבוה יותר משמעותית, ובבקשת השר בפני הוועדה צוין כי ייתכן ויובא עדכון נוסף בהמשך

התקנות אושרו בכפוף לרביזיה של יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, על מנת לאפשר למשרדים להביא תקנות מעודכנות ומתח ביקורת על ההתנהלות: "אנחנו מבקשים תקופה ארוכה שתביאו את העדכון, ועכשיו אתם מסבירים שהשיעור צריך להיות גבוה יותר, השר הוא בעל הבית, מה אתם רוצים שאני אעשה? שלא נצביע על התקנות שאתם הבאתם?! הרביזיה עד יום רביעי, לא נעכב יותר את העדכון לניצולים"

בהתאם לחוק נכי רדיפות הנאצים, ולחוק נכי המלחמה בנאצים רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להעלות בצו את שיעור השכר הקובע ואת שיעורי התגמולים על פי שני החוקים האמורים. במסגרת זו, הוגשה לוועדת הכספים בקשת השר לשיווין חברתי אליו הועברו הסמכויות לעניין העדכונים, כאשר נקבע כי הדבר יעשה בהסכמת שר האוצר, ובה צוין כי הרשות לזכויות ניצולי השואה ביקשה לעדכן את שיעורי התגמולים הניתנים לנכי רדיפות הנאצים ולנכי המלחמה בנאצים, רטרואקטיבית, ביחס לשתי תקופות עדכון: מיום 1 באפריל 2020 ועד ליום 31 במארס 2021 ,ומיום 1 באפריל 2021 ואילך.

בשנים קודמות, בוצע עדכון שיעורי התגמולים בהתאם לשינויים במדד השכר בסקטור הציבורי הקהילתי, בדומה לעדכון המבוצע ביחס לתגמולי נכי צה"ל. ואולם לאור משבר הקורונה, המדד עלה בשיעור גבוה ומשרד האוצר הציע כי העדכון יהיה בהתאם לעליית המדד בשנים 2018-2019, בשיעור ממוצע של 2.45%, לתקופה שבין אפריל 2020 ועד מרץ 2021 ו-2.45% לתקופה מאפריל 2021 ואילך, בשיעור ובאופן דומה לעדכון התגמולים הניתנים לנכי צה"ל.

המשרד לשוויון חברתי ביחד עם הגורמים הרלוונטיים בדקו את הדברים לעומקם על-מנת לוודא שזכותם של ניצולי השואה לקבל את מלוא הסכומים הנובעים מהצמדת תגמוליהם בהתאם לנוהג המקובל בנושא לא תפגע, הואיל ומבדיקה זו עולה כי שיעור השחיקה הריאלית בתשלומים בניתוח רכיבי מדד השכר בסקטור הציבורי, בנטרול השפעות משבר הקורונה על המדד, צריך להיות גבוה יותר, המשרד ביקש לקיים דיון עם משרד האוצר בנושא.

לצד כך ועל מנת שלא לעכב תשלומים לניצולי השואה עד לסיום הדיון מול האוצר ביקש השר לשיווין חברתי בבקשה שהוגשה לוועדה את אישור ועדת הכספים לצווים והתקנות המורים על עדכון בשיעור 2.45% לשתי התקופות, בהסכמת שר האוצר, וככל שבתום הדיון מול משרד האוצר יוסכם כי שיעור העדכון גבוה יותר, יובאו צווים ותקנות בהתאם ביחס לתקופות הנ"ל.

קיראו עוד ב"בארץ"

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני ציין בפתח הדיון כי "הנושא הזה התגלגל זמן רב, זה כבר היה על שולחן הוועדה, בסופו של דבר המשרד לשוויון חברתי הביא תקנות, היה חתום על זה איציק שמולי ועד שזה הגיע לשר האוצר, היה כבר שר אחר. כל הזמן לחצנו לקבל את התקנות והם לא הגיעו, בשל כך שמנו את הנושא על סדר היום, העניין התגלגל והתגלגל, אמרתי המקום היחידי בו אין עדכון זה ניצולי השואה, לאחר שעדכנו את שיעורי הנכים ושיעורי נכי צה"ל. ביקשתי שישלחו את התקנות, העדכון הגיע רק אתמול, אמרו לי בלשכה המשפטית שלא בטוח שניתן להצביע, כי צריך זמן שהחברים ילמדו, אנחנו נקיים את הדיון, אם החברים יסכימו נצביע, אם יהיה אחד שיערער על העניין ויגיד שהזמן לא מספיק, אעשה הצבעה ביום רביעי".

במהלך הדיון הציגה מנכ"לית המשרד לשיווין חברתי את התחשיבים השונים, וכן דו"ח של רואה חשבון חיצוני ששכר המשרד, לפיו העדכון המשקף את השינוי לתקופות האמורות הוא של של למעלה מ-4%. מנגד דחו במשרד האוצר את החישוב וטענו אינו נכון.

ח"כ גלעד קריב קרא למשרדים למצות את המחלוקת בתוך יומיים ולהביא תקנות חדשות במקרה הצורך, כמה מחברי הוועדה התנגדו לדחייה, וציינו כי הנושא נידון כבר במשך חודשים.

ח"כ גפני העיר על הדברים: "אני חושב שהמשרד לשיווין חברתי הוא לא המשרד שצריך לטפל בזה כידוע. את מביאה לנו תקנות, בהן את מבקשת שזה יהיה 2.45%, ועכשיו את מבקשת שנלך נגד זה ואומרת שהשיעור צריך להיות גבוה יותר? השר הוא בעל הבית להביא את התקנות. מה אתם רוצים שאני אעשה? שלא נצביע על התקנות? שנחכה? מה את מבקשת שנעשה? לשיעור יותר גבוה אנחנו צריכים תקנות גבוהות יותר שאתם תביאו".

ח"כ ינון אזולאי תהה מדוע המשרד נעזר בשירותי רואה חשבון חיצוני ולא נעזר בשירותי חשב המשרד, ודרש לקבל את עלויות ההעסקה של רואה החשבון ושל מקרים דומים לאורך השנה.

גליה מאיר אריכא,  הרשות לזכויות ניצולי השואה: "יש לנו פה תשלומי רטרו, יש נפטרים, לכן כמה שיותר מהר זה חשוב. לצד זה, אנחנו ב-31 במאי, וכך או כך העדכונים יכנסו להם לחודש יוני, אז לשיקולכם אם להצביע עכשיו או בעוד יומיים.

אריכא פירטה כי התשלומים מיועדים לתגמול רגיל לניצולי שואה, תגמול סוציאלי לניצולים, לתגמול נכי המלחמה בנאצים ולאלמני ואלמנות הניצולים – סה"כ 56 אלף איש: "עלות העדכון הכולל היא 135 מיליון שקל לשתי תקופות העדכון. תגמול המינימום יעלה באופן חודשי ל-101 שקל במינימום ועד 251 שקל במקסימום לחודש. תגמול מוגבר ברובד הסוציאלי למיעוטי הכנסה יעמוד על 246 שקל בחודש ועד 409 שקל לחודש בדרגות הגבוהות יותר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).