ביטקוין מטבע דיגיטלי קריפטו
צילום: Istock

לראשונה ה-SEC אישר לקרן להשתמש במילה "קריפטו", שווה להשקיע?

מנהלת הנכסים ביטווייז השיקה אתמול את קרן BITQ, שעוקבת אחר חברות ציבוריות בתחום המטבעות הדיגיטליים. האם זו דרך בטוחה יותר להשקיע במטבעות הדיגיטליים התנודתיים?
ארז ליבנה |

לראשונה רשות לני"ע בארה"ב, ה-SEC, אישר לחברת ביטווייז, המנהלת נכסים עם זיקה לעולמות הקריפטו, לפתוח קרן מחקה (ETF) עם המילה "קריפטו" בתוכה. הקרן, בעלת הסימון BITQ,

 

כעיקרון, כדי שמנהלת נכסים כלשהי תוכל להכניס מילה לכותרת ה-ETF, רק בהינתן ו-80% מההשקעות בקרן מתבצעות בסקטור בו המילה מתקיימת. כלומר אם רוצים לשים את המילה ביטקוין בקרן אמריקאית, 80% מההשקעות בקרן צריכות להיות במטבע עצמו.

 

בפועל, כבר קיימות קרנות שמשקיעות בתחומים הקשורים לעולמות הקריפטו והבלוקצ'יין. מנהל הנכסים ואנאק (VanEck), השיקו בחודש הקודם קרן בשם וקטורים דיגיטליים טרנספורטיבים (DAPP), העוסקת בתחום. קרן של אמפליפיי עם הסימול BLOK, כבר מנהלת מאז 2018 נכסים הקשורים לעולמות הקריפטו בהיקף של 1.2 מיליארד דולר.

 

מתיו הוגאן, מנהל ההשקעות בביטווייז, אמר לתקשורת בארה"ב שהשם אושר כי הקרן ריכזה מספיק השקעות בשחקנים בשוק, כששתי ההחזקות הגדולות ביותר הן של קוינבייס (COIN) ומיקרוסטרטג'י (MSTR). לקרן משקל של 85 של חברות ש-75% מההכנסות שלהן מגיעות מתחום הקריפטו. יתר 15% מגיעות מחברות שחלק מהכנסותיהן מגיעות מקריפטו, כמו חברת התשלומים המקוונים סקוור (SQ) או טסלה (TSLA).

 

בקרן ואנאק, 85% מהחברות הרוויחו רק 50% מפרויקטים של נכסים דיגיטליים, או שלפחות 50% מהנכסים שלהן הם בקריפטו. היתר די רחוקות מהעולמות, כמו חברת המוליכים למחצה של טאיוון (TSM), אנבידיה (NVDA) ופייפאל (PYPL).

 

כמו התנודתיות האולטרה מהירה של מטבעות הקריפטו, נדבך מעניין נוסף בקרנות החדשות, היא המהירות שבה הן מכניסות את החברות הציבוריות החדשות בתחום למעקב. בוואנאק לקח להם רק 10 ימים מהנפקת COIN ועד שהוכנסה למעקב בקרן – כשביטווייז לקחו את זה צעד אחד קדימה וכל חברה שהופכת לציבורית, יכולה כבר לאחר יום להיכנס למעקב של הקרן.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קריפטו
צילום: pexels
סיכום שבוע בקריפטו

שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים

שנת 2025 הייתה שנה רווית מהפכות ואירועים בשוק הקריפטו, אבל בנוגע לערך המטבעות היא הייתה מאכזבת למדי; מהם ההתפתחויות והאירועים המרכזיים של שנת 2025 בעולם הקריפטו?

גיא טל |

שנת 2025 הייתה אמורה להיות שנת הפריצה של שוק הקריפטו, עם ממשל תומך בבית הלבן, התקדמות רגולטורית משמעותית בבתי הנבחרים וברשויות המפקחות, אימוץ מוסדי מואץ, תעודות סל פעילות שכבר נחשבות לקונצנזוס, והמשך אימוץ על ידי הציבור הרחב ברחבי העולם. לפרקים היא אכן נראתה כשנת פריצה כשהביטקוין המריא למעלה מ-126 אלף דולר למטבע אחד, אך היא נגמרת בטון מאכזב משהו, עם התרחקות מרמות השיא שנרשמו רק לפני מספר חודשיםכעת הביטקוין נסחר במחיר נמוך בכ-6% ממחירו בתחילת השנה, האת'ריום התרחק ב-11% והסולנה בלא פחות מ-35%. שני המטבעות היחידים בעשרת המובילים עם תשואה חיובית מתחילת השנה הם בייננס קוין (21%) וטרון (10%), וגם הם רחוקים מרמות השיא שנרשמו מוקדם יותר השנהובכל זאת, שוק הקריפטו כתעשייה, ולא כתלות במחירי המטבעות בזמן ספציפי, עשה התקדמות משמעותית במהלך השנה. 


הנה האירועים וההתפתחויות המרכזיות במהלך השנה האחרונה, כשבוע לפני סוף השנה.


מטבעות יציבים: מהשוליים למרכז המערכת הפיננסית


שנת 2025 תיזכר כשנה שבה המטבעות היציבים עברו מהשוליים של המסחר בקריפטו למרכז המערכת הפיננסית העולמית. נפח העסקאות המותאם במטבעות יציבים חצה את רף ה-9 טריליון דולר בשנה, נתון המציב את התשתית הזו כמתחרה ישירה לרשתות תשלומים מסורתיות כמו ויזה, מאסטרקארד או פייפל (שהשיקה מטבע יציב משלה) זהו שינוי תפיסתי משמעותי. מטבעות יציבים כבר אינם רק כלי עזר למסחר בבורסות, אלא תשתית תשלומים גלובלית לכל דבר.

ההתקדמות הזו הגיע, בין השאר, גם על רקע התפתחות רגולטורית תומכת. האירוע הרגולטורי המשמעותי ביותר של השנה היה העברת חוק GENIUS בארצות הברית ביולי 2025. החוק קבע לראשונה מסגרת פדרלית מחייבת למנפיקי מטבעות יציבים, דרש גיבוי של 100% בעתודות נזילות - בעיקר אג"ח ממשלתיות ומזומן - ואסר על תשלום ריבית ישירה למחזיקים כדי למנוע סיווג כניירות ערך. החוק גם הנפיק רישוי פדרלי ומדינתי למנפיקים, ויצר סטנדרט אחיד ברחבי ארצות הבריתחקיקה זו הסירה את ענן אי-הוודאות שרבץ מעל חברות כמו סירקל מנפיקת USDC, וטית'ר מנפיקת USDT, ואפשרה לבנקים מסורתיים כמו ג'יי פי מורגן וסיטיגרופ להתחיל להציע שירותי משמורת וסליקה מבוססי מטבעות יציבים ללקוחותיהם. התוצאה: גידול של 100 מיליארד דולר בביקוש למטבעות יציבים, שהביא את השוק לשווי כולל של כ-260 מיליארד דולר.


מעבר לרגולציה המערבית, המטבעות היציבים הפכו לכלי הישרדות כלכלי בשווקים מתעוררים. בטורקיה, למשל, נפח הכניסות לקריפטו הגיע ל-878 מיליארד דולר עד מחצית 2025, כאשר רוב הפעילות התרכזה במטבעות יציבים כהגנה מפני האינפלציה והפיחות החד של הלירה הטורקית. באיראן, למרות הסנקציות הכלכליות הקשות, נרשמה צמיחה של 11.8% בנפח הפעילות, כאשר אזרחים עושים שימוש במטבעות יציבים כדי לגשר על הבידוד הפיננסי ולשמור על ערך חסכונותיהם.