רכבת ישראל
צילום: רכבת
דוח רווח והסבר

רכבת לשום מקום - רכבת ישראל מנותקת, שמנה ובזבזנית; אנחנו משלמים את המחיר

איך זה שהרכבת גייסה עובדים בתקופת הקורונה, האם ייתכן שירידה של 65% בכמות ההסעות לא פגעה בהכנסות ואיך זה ש-4,000 עובדים לא עלו על מחדל הזמנת קרונות לא מתאימים במיליארדים?
אבישי עובדיה | (35)
נושאים בכתבה אינטר רכבת ישראל

כשאתם שומעים על המגזר הציבורי השמן, זה שלא פיטר עובדים בתקופת הקורונה בעוד במגזר הפרטי אנשים רבים נזרקו ממקום עבודתם, אתם לרוב חושבים על משרדי הממשלה עצמם וגופים ציבוריים. אבל למגזר הציבורי יש שלוחות במקומות נוספים. אחת מהשלוחות הבולטות היא השלוחה של החברות הממשלתיות.

חברה ממשלתית היא  אוקסימורון. מצד אחד "חברה" שבהגדרה אמורה למקסם את הרווח שלה לבעלי המניות. מצד שני "ממשלתית" ואנחנו יודעים שכל מה שממשלתי-ציבורי, כל מה שהממשלה נוגעת בו, לא יכול להיות יעיל, לא יכול להיות מכוון רווחים. יש פוליטיקה, יש וועדים, יש אינטרסים אחרים ממיקסום השורה תחתונה.

אחת החברות הממשלתיות הגדולות אצלנו היא רכבת ישראל שהיא גם אחת מהחברות עם תקציבי הפיתוח הגדולים ביותר – מיליארדים רבים. זו החברה שאמורה לסדר לנו תחבורה מהירה, אמינה  ומדויקת מנקודה לנקודה.

 

החברה הזו גייסה אגרות חוב מהציבור, שזה כבר עניין שמעורר תמיהות - האם זה חוב ממשלתי? אחרי הכל בעל הבית ברכבת הוא המדינה. האם החוב הזה הוא חלק מהחוב הממשלתי שרשום ב"מאזני" הממשלה? ואם המדינה היא בעלת הבית, האם האג"ח בטוח? מסתבר שלמרות שנראה שכן, זה לא בהכרח (ראו מקרה אגרסקו); ובכלל – למה חברה ממשלתית מגייסת מהציבור, יש לה גם כך כסף ציבורי שזורם אליה מהמדינה?

אלא שעניין גיוס החוב הוא "אישו קטן". הסיפורים הגדולים מוצגים לראווה בדוחות הכספיים של החברה. נתחיל ממצבת העובדים - כמות העובדים ברכבת בשנת 2020 גדלה. בסוף 2020 עובדים ברכבת 4,031 עובדים בעוד שבסוף 2019 כמות העובדים היא 3,837 עובדים. עלייה של 194 עובדים.

קראתי ונזכרתי מיד באמירה של ישראל כ"ץ בעיצומו של משבר הקורונה שלא יפוטרו עובדים במגזר הציבורי כדי לא להחריף את המשבר הכלכלי. אז זהו – לא רק שלא פוטרו עובדים אלא שיש מקומות שגייסו עובדים. זאת ממש ערבות הדדית, זה ממש להיכנס מתחת לאלונקה. זה לראות את השכנים שעבדו במגזר הפרטי יושבים בבית בחל"ת או מפוטרים ואת העובדים במגזר הציבורי ממשיכים כרגיל. תקופת הקורונה נתנה הזדמנות פז למדינה להתייעל, לעשות את הדבר הנכון מבחינה כלכלית, להוריד שומנים ולהשתמש בתקציב בשביל כולם – גם לאלו במגזר הפרטי שאיבדו את העבודה שלהם. אבל לא אצלנו – כאן יש ממשלה שתומכת ושומרת על העובדים במגזר שלה. אולי זו פוליטיקה, אולי זה פחד להיכנס לעובי הקורה, אבל מי שמשלם את המחיר זה המגזר הפרטי.

 

אז הרכבת הגדילה עובדים בקורונה, אבל זו עדיין לא הפואנטה - היא הגדילה עובדים בשעה שהיקף הנסיעה ברכבת ירד. לא סתם ירד – צנח ב-65%. מה עושה עסק שהפעילות שלו צונחת ב-65%? מתייעל, מפטר, מוריד שכר, בטח שלא מגדיל עובדים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

ועכשיו מגיעים לפואנטה. ההכנסות של הרכבת לא תלויות בהיקף ההסעות ובהיקף התעבורה. נשמע מוזר – עסק מכניס יותר ככל שהוא פועל ומוכר יותר בתחום עיסוקו. לא בחברה המוזרה הזו – המדינה והרכבת התקשרו כבר מזמן בהסכם שלפיו הרכבת מקבלת מדי שנה סכום עתק מהמדינה שנרשם כהכנסה והוא נובע בעצם מכך שמדובר בחברה ממשלתית שלא יכולה לעמוד על הרגליים בעצמה ובאינטרס הנכון של הממשלה לקדם את הפעילות הזו לטובת הציבור. המדינה מזרימה כל שנה סכומי עתק תחת סעיף דמי הפעלה. אבל המדהים הוא שהמדינה הזרימה הרבה יותר בשנת 2020 מאשר ב-2019 – קרוב ל-2 מיליארד שקל, 400 מיליון שקל יותר מבשנה קודמת.

התמיכה הממשלתית גורמת לכך שבשורה התחתונה הרכבת מרוויחה. לא רווח מדהים, אבל בשנתיים האחרונות הרכבת מרוויחה מעל 30 מיליון שקל. זה בכלל רווח? אם הוא נובע מנוסחה של תמיכה ממשלתית, אז מה הפעילות העסקית האמיתית ומה משמעות הרווח? זה סוג של ישראבלוף. 

 

ואם אין משמעות לרווח ולדוחות הכספיים בכלל, אז מה המשמעות של אגרות החוב של הרכבת? זה מחדד עוד יותר את הבעייתיות של אגרות חוב של חברה ציבורית.

ועכשיו מגיעים לקינוח. נסיים בבדיחה. הבעיה היא שהבדיחה על חשבוננו. הרכבת היא גוף עם תקציבי ענק – מסילות, קרונות, פרויקט תשתיות. מדובר במיליארדי שקלים. הרכבת היא גוף עם מספרים מאוד גדולים – הכנסות של מעל 2 מיליארד שקל ואלפי עובדים. הרכבת היא גוף עם הזמנות עתק – פרויקטים, קרונות ועוד. אחת ההזמנות היתה מסימנס לקרונות. הזמנה של 3.2 מיליארד שקל. כסף גדול.

עברו 3 שנים ואז הסתבר שההזמנה (לא ברור אם כולה) היא לקרונות שלא מתאימים לגובה הרציף. מה הכוונה? תדמיינו שכשאתם נכנסים למעלית יש "מדרגה" ולא חיבור אופקי וטבעי. כן, צודקים, אנחנו ניפול, ואכן נפלנו – 4,000 עובדים ואף אחד לא עלה על המחדל הזה. ככה זה כשהכסף הוא ציבורי, ככה זה כשיש כנראה אחראים, אבל אין אשמים. 

תגובות לכתבה(35):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 31.
    תגידו לי מי שר/ת התחבורה ואומר מי המקורב (ל"ת)
    הבדיחה על חשבוננו 10/05/2021 09:56
    הגב לתגובה זו
  • 30.
    השאלה היחידה היא איך מתקבלים לעבודה ברכבת ? (ל"ת)
    רועי 09/05/2021 23:27
    הגב לתגובה זו
  • 29.
    גולדה 09/05/2021 17:56
    הגב לתגובה זו
    נזכרת בתוכניות ובהחלטות הנפל . שיתפטרו החריים
  • אם אין לך משהו חכם עדיף שתשתוק 09/05/2021 19:57
    הגב לתגובה זו
    אם אין לך משהו חכם עדיף שתשתוק
  • 28.
    אורי... . 09/05/2021 17:09
    הגב לתגובה זו
    אם משקיעים יותר בקורונה בפיתוח, חייבים לגייס עובדים לפיתוח ולהפעלות המפותחות כמו חשמל. ואם לא מפטרים יוצרים תוספת. לא אסון בזמן מלחמה וקורונה זו מלחמה. רכבת הוא אינטרס כלכלי לאומי וללא תמיכה ממשלתית רחבה אין רכבת
  • 27.
    הצעה: מירי רגב תשכב בקרון ומי שנכנס ישתמש בה במדרגה... (ל"ת)
    ג׳וני 09/05/2021 17:07
    הגב לתגובה זו
  • יאיר 09/05/2021 18:01
    הגב לתגובה זו
    להרים את כדור הארץ ב 20 ס"מ ואין בעיה .
  • 26.
    משה 09/05/2021 16:13
    הגב לתגובה זו
    אכן ..כך מי שהיה בתוך המערכת הזאת מבין מה קורה באמת בתוך הרכבת...בזבוז משווע.. אבטלה סמויה כפל תפקידים.. מערך הסעים לעובדים במיליונים ללא הצדקה .. אין דין ואין דיין כל אחד עושה כרוחו... ולצערנו הרב אנחנו אזרחי מדינת ישראל משלמים על כךצריך לבא בחשבון עם כל מי שידו בכך מהשר עד הקטן שבעובדים .. או למנות את מבקר המדינה שיבדוק מקרוב
  • 25.
    ג'ק 09/05/2021 15:34
    הגב לתגובה זו
    שרי התחבורה בשלטון ביבי חבורה של טמבלים שהקשר שלהם לתחבורה בערך כמו הקשר של שרה לפסיכולוגיה . גרמו נזקים של מיללייאררדים ועם ישראל יישא בנזקים עוד שנים רבות . שילכו מכאן לאלתר .
  • 24.
    המנהרה 09/05/2021 13:52
    הגב לתגובה זו
    משקיעים הרבה זמן , כסף, סוגרים נתיבים, ואף אחד לא ייסע ברכבת המיותרת הזאת.
  • 23.
    פעם גם אני עבדתי שם 09/05/2021 12:57
    הגב לתגובה זו
    4000 עובדים כאשר מרוב המוחלט לא היו מעורבים ספק ידעו בכלל על עסקת רכישת הקרונות.. כאשר המוכר בקיוסק טועה בעודף בשקל או שניים תפנה אליו , כשיש טעויות במליונים או מיליארדים במקרה הנ"ל פנה ישר לבכירים ולהנהלה ובמקרה הספציפי גם למי שנמצא בממשלה... ללא כל קשר לבטח הרכבת אינו עסק יעיל, ניתן לחסוך ולהגביר את הרווחיות בדרכים רבות בחברת הרכבת.
  • 22.
    צבי דנאל 09/05/2021 12:47
    הגב לתגובה זו
    חלק מהרציפים יעברו שדרוג לתקן אירופאי זה ממש לא סיפור הכתב ממחיש שהוא בא עם אגנדה גנראה ניאו ליברליזם הידוע בלשון העם כקפיטליזם בסגנון חזירי התעמרות בעובדים הכתבה היא בורות עובדות לא מבוססות
  • 21.
    ליאת בן חמו 09/05/2021 12:08
    הגב לתגובה זו
    אין ציפיות ..אין אכזבות כאשר נתניהו ממנה את אמסלם לאחראי ה cyber הלאומי ...מה כבר יכול לצאת מזה..? כאשר נתניהו ממנה אתמרגב...לתחבורה אונאת כץ..מה יצא לנו מזה.... הם פשוט מנהלים גרועים כמו מי שמינה אותם...ה ROI שלהם בקרקעית לכן התשתיות נראות כמו הפרצוף של הליכוד קבוצה של כלומניקים שמבזבזת משאבים לאומיים ולכן הם עסוקים במניעת תחקירים. ועדות בדיקה
  • 20.
    משה 09/05/2021 12:00
    הגב לתגובה זו
    כל כך שקוף, די לכי כבר.
  • 19.
    עובד רכבת 09/05/2021 11:53
    הגב לתגובה זו
    תגיד כשהנהלת גלובס מזמינה מערכות מיחשוב אתם העיתונאים מעורבים בתהליך? רכב הקרונות הינו תהליך שרק בכירים ברכבת ובמשרדי האוצר והתחבורנ מעורבים בהםהכי קל להכפיש את העובד הקטןזה שעובד קשה ומרוויח מעט (ולא אני לא רעב ללחם אבל מרוויח הרבה פחות ממה ש-99% מהציבור חושב בגלל שאתם כל הזמן כותבים כתבות שברובן שיקריות על עובדי הרכבת)אגב עלות ההפעלה עלתה היות ורכבת ישראל ניצלה את זמן הקורונה והירידה בנסועה לשדרוג תשתיות ומערכות שבמצב רגיל היה לוקח 10 שניםאז לפני שאתה בא בטענות על מה אני עושה עבור השכר שלי תבדוק טוב טוב אם את מצדיק את השכר שלך או סתם כותב מאמרים שאין להם בסיס
  • 18.
    8 09/05/2021 11:21
    הגב לתגובה זו
    תביטו במעשים. אל תקשיבו לדיבורים.
  • 17.
    החכם באדם 09/05/2021 11:16
    הגב לתגובה זו
    כתב יקר, לפני שאתה כותב, היה רצוי שתבדוק את הנתונים : במהלך שנת 2020 אמנם תנועת הרכבות נעצרה,אך ידוע לך שהואצו פרויקטים עם לו"ז של שנים קדימה ולצורך כך הוקצו תקציבים נוספים? ידוע לך שעובדי התשתיות והפיתוח עבדו מסביב לשעון במהלך השבוע ולא הועסקו בסופשים מחד להגביר את היעילות באמצעות קידום הפרויקטים ומאידך החסכון בשעות שבת שהינן יקרות יותר? ידוע לך שהמון עובדים הוצאו להעדרויות ושכרם נפגע מאוד? תרצה ללמוד את הנושא לעומק? מבטיח שמחצית מדברי התרעלה - תיקח אותם בחזרה אם תהיה מספיק ישר. ממני אחד שיודע..
  • 16.
    ראו מי היה השר האחראי במשך עשור ותבינו. (ל"ת)
    יעל 09/05/2021 11:01
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    מישהו דואג שנמשיך לנסוע ולקנות רכבים (ל"ת)
    מובטח 09/05/2021 10:48
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    תחנות מנותקות זמן נסיעה ארוך ותקלות (ל"ת)
    רקבת ישראבלוף 09/05/2021 10:47
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    שרונה 09/05/2021 09:24
    הגב לתגובה זו
    באמת מתפלא??מדינת פרטץ' עולם 3
  • 12.
    אהבל שני היה שר 09/05/2021 09:22
    הגב לתגובה זו
    אהבל שני היה שר
  • 11.
    הרכבת פרסמה מכרז לביקורת פנים בהיקף של 2000 שעות בלבד לשנה ושתחלק אותו בין 8 משרדי רואי חשבון - ללמדך שברכבת עושים כל מאמץ חהימנע מביקורת כדי שלא יפריעו להם להוסיף ולבזבז הכספים על גיוס מקורבים, והמודל? נמלי ישראל ששם עוד יד מעט תחרות (ל"ת)
    רואה חשבון 09/05/2021 09:20
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    ואיך זה שהרכבת איטית (ל"ת)
    מטריקס 09/05/2021 09:17
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    מאהבול 09/05/2021 09:13
    הגב לתגובה זו
    שלא זיהו את התקלה. האם באחריות המאבטחים והקופאים לזהות את התקלה? מדובר על כמה עשרות עובדים אולי שהיו רשלנים וזו כמובן גם בעיה ענקית. אבל לנקוב ב 4000 עובדים שלא זיהו את נתקלה זו שטות של הכותב.
  • חחחח, כל כך הרבה בעיות וזה מה שהפריע לך??! (ל"ת)
    משלם מיסים 09/05/2021 11:08
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    חיים 09/05/2021 09:07
    הגב לתגובה זו
    4000 עובדים לא עלו התקלה. נו באמת, מי היה אמור לעלות על זה? הכרטיסן? אולי הנהג קטר? או המנקה?יש בדיו עובד וחצי שכנראה אחראים על התקלה
  • 7.
    ככה זה שלשר האחראי יש מצח צר ופה גדול (ל"ת)
    יודה 09/05/2021 09:04
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    לאבישי היקר: 09/05/2021 08:52
    הגב לתגובה זו
    אנחנו מדינה ערבית,השתלבנו יפה באזור....נ.ב-גר בציריך,גן עדן פה.
  • מוכן להחליף תחב"צ עם כל מדינה ערבית (ל"ת)
    עמי 09/05/2021 11:34
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שמואל 09/05/2021 08:52
    הגב לתגובה זו
    תמיד ידענו שפוליטיקאים ומגזר ציבורים הכי מושחתים...במיוחד בתקופה זו
  • 4.
    אנונימי 09/05/2021 08:47
    הגב לתגובה זו
    בזמן שחברות מתייעלות.אכן ברכבת בזבוז משבעמאות משרות מיותרות .כפל תפקידים. שמביא אנשים לקבל משכורת חודשית ללא נוכחות בעבודה כלל.מחוסר מעש עובדים ברכבת עוסקים בעבודה שניה (עסקים) בהסוואה .על זה על חשבון משלם המיסים.......
  • 3.
    תום 09/05/2021 08:38
    הגב לתגובה זו
    מנכל בעירייה מרוויח 50 אלף בחודש, על מה ולמה? כולך מנכ"ל ב*עירייה*. והרקבת זה רקבון ידוע לדורות. כנ"ל חברת חשמל. ועוד ועוד
  • 2.
    פעם היו 4 רכבות בשעה והרכבת הגיע תוך 25 דקות מראש 09/05/2021 08:38
    הגב לתגובה זו
    פעם היו 4 רכבות בשעה והרכבת הגיע תוך 25 דקות מראש העין לתל אביב השלום. היום יש שתי רכבות בשעה והרכבת מגיעה תוך 40 דקות. נפלאות השיטות לשלם תשלום מלא לעובדים על חצי עבודה
  • 1.
    רקבת ישראל 09/05/2021 08:32
    הגב לתגובה זו
    רכבת ראשונים, אחד הקווים הכי מוצלחים היה פעיל לת"א ושירת עשרות אלפי אנשים, ואז הפקיעו אותו לטובת קו פופוליסטי פוליטי מירושלים, ועכשיו במדינת החלם תושבי ראשל"צ, נס ציונה ובואר יעקב והסביבה נאלצים לנסוכ פעמים ספורות ביום ללוד, לעשות החלפה ולבלות שעות במסלול עוקף הזוי. הגיע הזמן להעיף כבר את הפוליטיקאים הכושלים שעסוקים רק בכיבודים, הטבות ושחיתויות ולהתחיל למנות אנשי מקצוע!
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?