משקיעים מסחר סוחרים בורסה עליות ירידות וול סטריט
צילום: Istock

"לוודא שההנפקות של היום לא הופכות להיות התביעות של מחר"

ריבוי ההנפקות ובפרט הנפקות ה-SPAC הן תמרור אזהרה, כאשר לשוק נכנסות גם חברות בשוויים מנופחים. "רוב האנליסטים בשוק הטכנולוגיה פחות מסתכלים על הרווח" 
סתיו קורן |

"רוב האנליסטים בשוק הטכנולוגיה מסתכלים על יכולת הצמיחה ופחות על הרווח. מדובר בשוק גדול. אנחנו פוגשים בין 2 ל-3 חברות בשבוע ועד כה סגרנו מעל ל-10 עסקאות. זוהי תקופה שצריך ליהנות ממנה ומצד שני היא מחייבת אותנו לשמור על זהירות". כך אומר ד"ר אבי אורטל, מנכ"ל לאומי פרטנרס בכנס של פירמת רואי החשבון פאהן קנה Grant Thornton שעסק בהנפקות של חברות חדשות בעקבות ריבוי ההנפקות בשנה האחרונה בבורסה.

רו"ח מיקי בלומנטל, שותף מנהל פאהן קנה Grant Thornton הזהיר כי ״ריבוי הנפקות מסוג זה עלול להוביל לירידה באיכות החברות המנפיקות דבר שמחייב את שומרי הסף היועצים והרגולטורים לעירנות יתר. בין היתר יש לבחון לעומק את התחזיות העסקיות של המנפיקה, את יכולתה של החברה לעמוד בעתיד בדרישות הרגולציה, את שלמות הגילוי והשקיפות הנדרשת. ללא ספק המגמה תחייב את רשות ניירות ערך לעמוד גם היא על המשמר במטרה לוודא שההנפקות של היום לא הופכות להיות התביעות של מחר״

שנת 2020 הייתה שנת שיא בהנפקות ראשוניות (IPO) בבורסה המקומית ובעולם בכלל, זאת לצד גידול במחזורי המסחר בבורסה. מחזור המסחר בת"א עמד בממוצע על 1.86 מיליארד שקל ביום, כלומר עלייה של 43% במחזורי המסחר ביחס לשנה שעברה. גם מספר חשבונות המסחר החדשים שנפתחו השנה זינקה ב-44% ביחס לשנה שעברה. אלא שכמובן שצריך לזכור שהגידול בת"א הוא עוד קטן לעומת מה שקרה בעולם, ובעיקר בארה"ב. 

מדד הטכנולוגיה המקומי עלה בכמעט 40%, לעומת ת"א 35 שבכלל סגר בירידה שנתית של כ-12%. הנתון לא מפתיע כאשר רואים שמתוך 30 ההנפקות שבוצעו השנה (לעומת 11 בשנה שעברה) 19 מתוכן הן חברות הייטק, ויחד גייסו החברות סכום של 4.6 מיליארד שקל (כרבע מכלל גיוסי הכספים בארץ).

בהתאם למגמה בארה"ב, העניין בספאקים גובר גם בשוק הישראלי, שניים מבין המיזוגים הגדולים ביותר לחברות SPAC  ברבעון הראשון של שנת 2021 הגיעו מישראל. איירון סורס התמזגת ל-Thoma Bravo Advantage לפי שווי של 11.1 מיליארד דולר, ואיטורו שהתמזגה ל-FinTech Acquisition V  לפי שווי של 10.4 מיליארד דולר. בהתחשב בכך שהארץ רוויה בסטרטאפים, מטבע הדברים ישנם לא מעט יעדים מועדפים למיזוגי SPAC.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?