קאר שולץ  טבע
צילום: סיון פרג
ניתוח

טבע - מה יקבע את כיוון המניה?

הקרב המשפטי בנוגע לפרשת האופיואידים מתחמם וייתכן שיחזרו לדבר על פשרה - תמונת מצב משפטית ומה המשמעות של פשרה על המניה (לטוב ולרע)
יואב בורגן | (6)

פרשיית האופיואידים תמשיך בוודאי להעיב על מניית טבע -1.9% בתקופה הקרובה. אנסה כאן להסביר את ההשפעה שעשויה להיות לה על המניה לטוב ולרע. 

בשבוע שעבר פרסמה טבע את תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון. הדוחות בסך הכול היו לא רעים ונטולי דרמות: רבעון חזק יחסית בתחום הגנרי בארה"ב, המשך תהליכי התייעלות תפעולית, ומנועי צמיחה חדשים  (אוסטדו ל-TD ואג'ובי למיגרנה) אשר רחוקים מלכסות על הירידה בקופקסון (הרחבה על הדוחות הכספיים)

אך מבחינת המשקיעים כיום, כל זה מתגמד אל מול מה שנתפס כדרמה הגדולה אשר משפיעה ותמשיך להשפיע על התנהגות מניית טבע בחודשים הקרובים – ההתפתחויות המשפטיות סביב פרשיית האופיואידים בארה"ב.

והנה, למרות שנשאל על כך במסגרת שיחת הועידה שהתקיימה עם פרסום הדוחות בשבוע שעבר, מנכ"ל טבע קאר שולץ מילא פיו מים ולא סיפק עדכונים כלשהם לגבי ההתפתחויות האחרונות והניסיונות לקדם פשרות משפטיות בנושא. ברבעון הקודם, אגב, אותו שולץ כן התייחס לנושא והביע אופטימיות ביחס לסיכויים להגיע להסדר בנושא, אך מנגד שידר פסימיות ביחס לעיתויו של הסדר פוטנציאלי.

בינתיים, לאחר עיכובים מתמשכים נוכח הקורונה, החזית המשפטית בארה"ב בכל הקשור לאופיואידים חוזרת ותופסת תאוצה: לאחר כמעט שנתיים ללא משפטים חדשים, המשפט השני נגד יצרניות האופיואידים (מתוך אלפי תביעות משפטיות דומות) החל רק לאחרונה, ב-19 באפריל, במדינת קליפורניה. ארבעה מחוזות מוניציפליים מקליפורניה, שהינם גם מהמחוזות המאוכלסים והעשירים ביותר במדינה (לוס אנג'לס, אוקלנד, סנטה קלרה ואורנג' קאונטי), טוענים כי החברות טבע, ג'ונסון אנד ג'ונסון, אנדו ואלרגן (שנרכשה בינתיים ע"י AbbVie), הריצו קמפיינים שיווקיים מטעים אשר המעיטו מסיכוני ההתמכרות לאופיואידים. החברות הנתבעות צפויות לטעון, מן הסתם, כי מאמצי השיווק שלהם ביחס לאופיואידים נוהלו באחריות ותוך פיקוח רגולטורי.

השלב הראשון במשפט בקליפורניה, אשר צפוי להימשך חודשים, יקבע האם החברות הנתבעות אכן נושאות באחריות נזיקית; במידה וכן – או אז יטענו המחוזות התובעים כי יש לפסוק לטובתם פיצויים בהיקף של מיליארדי דולרים טובים.

התביעה בקליפורניה, אשר הוגשה כבר באפריל שנת 2014 (!), נחשבה לחדשנית ולתקדימית בהיותה הראשונה לייחס אחריות משפטית לתעשיית הפארמה בגין משבר האופיואידים בארה"ב. מאז, כמעט כל מדינה מ-50 המדינות בארה"ב, יחד עם יותר מ-3,000 מחוזות, בתי חולים ושבטים אינדיאניים אוטונומיים, תבעו חברות לאורך שרשרת האספקה של האופיואידים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

נזכיר, כי המשפט הראשון שהחל בארה"ב בנושא האופיואידים, במדינת אוקלהומה, הסתיים בשנת 2019 בפסיקת פיצויים בהיקף של 465 מיליון דולר נגד ג'ונסון אנד ג'ונסון (החברה כמובן מערערת על הפסיקה). ג'ונסון אנד ג'ונסון מצידה, יחד עם שלוש המפיצות הגדולות ביותר של תעשיית הפארמה בארה"ב (Cardinal Health, McKesson ו-AmerisourceBergen), הציעו לשלם סכום פשרה קולקטיבי של 26 מיליארד דולר (מזה 5 מיליארד דולר ע"י ג'ונסון אנד ג'ונסון) על מנת לסיים את כל הליכי הליטיגציה נגדם ברחבי ארה"ב בנושא האופיואידים. מו"מ לגבי הסדר הפשרה מתנהל מאז שנת 2019, אך הוא התעכב בגין הקורונה ובגין מחלוקות ביחס לשכר טרחת עורכי הדין (...) ולאופן התייחסות לקהילות תובעות אשר אינן מעוניינות להיכלל בהסדר הפשרה.

יצרנית האופיואידים פורדו (חברה בבעלות משפחת שאקלר הידועה), אשר היתה אחת מן הנתבעות המקוריות של התביעה בקליפורניה ובכלל יעד מרכזי של הליכי הליטיגציה בארה"ב בנושא האופיואידים, הגישה בקשה לפשיטת רגל בשנת 2019 במסגרת התמודדותה עם התביעות נגדה, והיא כיום מקיימת מו"מ לתשלום של 10 מיליארד דולר לנושיה.

גם טבע כשלעצמה הציעה הסדר פשרה עוד בשנת 2019 לצורך סיום ההליכים המשפטיים נגדה בהקשר האופיואידים – תשלום פיצויים במזומן בהיקף של 250 מיליון דולר, יחד עם תרומה של תרופות לטיפול בהתמכרויות לאופיואידים בהיקף מכירות של עשור.     

המשפט בקליפורניה, יחד עם משפט חדש נגד מפיצות אופיואידים אשר החל השבוע במערב וירג'יניה ומשפט אשר צפוי להתחיל במדינת ניו יורק בחודש הבא, בהחלט עשויים להאיץ את הניסיונות מצד יצרניות ומפיצות של אופיואידים להגיע להסדרי פשרה סופיים על מנת לסיים את התביעות המשפטיות נגדן ברחבי ארה"ב.

ככלל אצבע, ניתן להעריך באופן גס כי כל 1 מיליארד דולר בפיצויים פוטנציאליים שבהם תישא טבע, בהינתן רמת המינוף הפיננסי הנוכחי של החברה (יחס חוב ל-EBITDA בסדר גודל של 5), מיתרגם לגריעה של דולר אחד שלם במחיר למניה. כלומר, לדוגמא, תשלום פוטנציאלי של 4 מיליארד דולר בפיצויים מפחית סדר גודל של 4 דולר משווי המניה של טבע.

כמה פיצויים תשלם טבע? הערכה 

אגב, העננה המשפטית השנייה המעיקה על טבע, פרשיית תיאום המחירים הארה"ב, הינה ככל הנראה דווקא בעלת פוטנציאל שלילי הרבה פחות דרמטי לחברה, לעומת פרשיית האופיואידים, וניתן לאמוד אותה בסדר גודל הנמוך מ-1 מיליארד דולר.

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    דן 04/05/2021 21:53
    הגב לתגובה זו
    לפי מה שאתה כותב אם מחר טבע תגיע להסדר בעלות של מילארד דולר אז היא תרד דולר , בו בזמן שזה יחשב להשיג מטורף והיא תעלה 6 דולר !!! האמת אסור לך לכתוב יותר , אלא אם תבוא עם ידע ורצון אמיתי לניתוח , לא לצאת ידי חובה עם כתבה מביכה
  • 5.
    אנונימי 04/05/2021 14:28
    הגב לתגובה זו
    תבוא עד סוף השנה תגיע ל 15 דולר לפחות!!
  • 4.
    פשרה תלויה רק בשופט אחרת זה ימשך עד סוף העשור. (ל"ת)
    שגיא 04/05/2021 14:21
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דעה אחרת 04/05/2021 14:02
    הגב לתגובה זו
    מחיר המניה מתמחר מזמן את הסיכונים המשפטיים בהיקף לא קטן. לכן הטענה כאילו כל מיליארד בפשרה יביא לירידה של דולר במחיר שגויה לגמרי לדעתי. אני מעריך למשל שפשרה בסדרי גודל של מיליארדים בודדים ובפריסה לטווח ארוך לא רק שלא תביא לירידה אלא תביא לעליה במחיר המניה. זו גם הסיבה שאני ממשיך להחזיק במניה.
  • 2.
    אז מה השווי הממוצע של המניה עם הפשרה תיסגר על 2 מיליארד (ל"ת)
    ינשוף 04/05/2021 09:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנגלנדר 04/05/2021 09:16
    הגב לתגובה זו
    סיום הכתבה מעט שטחי. כל מיליארד דולאר מיתרגם לגריעה של דולר ממחיר המנייה, כך נכתב, אבל ביחס לאיזה מחיר? השאלה היא באיזו מידה מחירה הנוכחי של טבע כבר מגלם את סיכוני התביעות המשפטיות. לכך אין כל התייחסות בכתבה.
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?