בינואר - שר המדע והטכנולוגיה; באפריל - שותף בקרן הון סיכון
יזהר שי שר המדע והטכנולוגיה לשעבר, יזהר שי, מצטרף כשותף השקעות בקרן ההון סיכון דיסרפטיב AI. שי כבר היה בעולמות הטכנולוגיה ועשה שם חיל, אך לפני שנתיים בחר בפוליטקה וחבר לכחול לבן ואף התמנה לשר המדע והטכנולוגיה. בינואר הוא אמר עד כאן והתפטר מתפקידו כשר וכעת - באפריל הוא כבר שותף בקרן הון סיכון. האם זה תקין? לא בטוח. זה נראה מוקדם מדי, מר שי. אפילו בשביל הנראות היה מקום לחכות עוד כמה חודשים טובים. לא מאמינים שסידרת לחברים שלך בקרנות ההון סיכון הטבות והנאות, ועדיין - התפקיד הציבורי מחייב התנהלות ויושרה שלא רק נעשית אלא גם נראית.
קרן ההון סיכון דיסרפטיב DISRUPTIVE AI, שהוקמה על ידי טל ברנח, מודיעה על הצטרפותו של יזם ההיי-טק, חבר הכנסת ושר המדע והטכנולוגיה לשעבר, יזהר שי, כשותף השקעות בקרן ההון-סיכון. שי מצטרף לשותפים בקרן הכוללים את יוראי פיינמסר , אילית גלר , גדי תירוש וטל ברנח.
במסגרת הצטרפותו לקרן יסייע שי באיתור צוותי יזמים וחברות מבטיחות בתחומי הבינה המלאכותית, בהשקעות בחברות האלו ובתרומה לצמיחתן ולהפיכתן לחברות מובילות בתחומן.
יזהר שי הוא יזם היי-טק סדרתי ומשקיע הון סיכון, בעל ניסיון של למעלה מ-25 שנים בתחום בישראל ובחו"ל, כיזם, כמנכ"ל, כמשקיע, כדירקטור וכמנטור ליזמים. שי היה היזם והמנכ"ל של חברת Business Layers, ומנכ"ל חברת V-Secure, שתי חברות שאותן הוביל לאקזיט. הוא השקיע ושימש כדירקטור בחברות רבות וביניהן Prime Sense (נמכרה לאפל) ,וכן חברת N-Trig (נמכרה למיקרוסופט) ועוד.
- יזהר שי, שר המדע והטכנולוגיה לשעבר, מונה ליו"ר דירקטוריון Group107
- שר המדע לשעבר יזהר שי פועל לקראת הנפקת ספאק של 200 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שי היה שותף בקרן ההון סיכון הבינלאומית Canaan Partners ובמסגרתה היה יזם-שותף להקמתה של Canaan Partners Israel. שי הקים את קהילת היזמים המקוונת הגדולה בישראל, "אצטדיון הסטארט-אפ", המחברת כ 45 אלף יזמות ויזמים, והוא גם מייסד תכנית הרדיו והפודקאסט המצליח "הייטק בפקקים".
טל ברנח מייסד הקרן: "אנחנו גאים על הצטרפותו של יזהר שי לקרן Disruptive. עם נסיון רב שנים בתחום ההשקעות הטכנולוגיות וההיי-טק, יזהר יוביל יחד איתנו את הקרן לעבר השקעות משמעותיות ורבות בחברות בשלבים שונים בשנים הקרובות".
- 9.איכשהו ליורופאום האלה אף פעם אין מה לאכול (ל"ת)אייל 03/05/2021 16:33הגב לתגובה זו
- 8.מהמקפצה 03/05/2021 15:16הגב לתגובה זולפנים
- 7.יהודה אלידע 03/05/2021 15:07הגב לתגובה זומי אמר שהפוליטיקה החדשה מריחה טוב יותר מהגירסה הישנה? הדלת בין עסקים וממשל תמיד הייתה מסתובבת, ומי שנכנס ממשיך לצאת גם עם הוא נשאר במקומו. זה לא אומר שהשר הספציפי הזה לא פועל בטוהר ידים וכוונות טובות בכל נפתלות חייו, רק תזכורת שתמיד אפשר למצוא מראית עיין של דופי בכל מה שיעשה אדם בשירות הציבור.
- 6.משקיע מדוכא 03/05/2021 12:47הגב לתגובה זואז מותר לו.. זכותו.. לעשות כרצונו בנכסי המדינה, הרי השמאל הקים את המדינה, היא שלו ובבעלותו
- 5.ארז 03/05/2021 12:26הגב לתגובה זוזו העובדה שלו כבר שנים רבות, אתם מעדיפים שיחתום בלשכה?
- 4.המדינה הזאת משהו מיוחד (ל"ת)אבי 03/05/2021 12:14הגב לתגובה זו
- 3.אורי 03/05/2021 11:34הגב לתגובה זומדינת ישראל הפסידה , אדם ראוי חכם רהוט , הרים את האיי קיו של הכנסת , חבל מאוד שעזב , מאחל לו הצלחה
- 2.ליאב 03/05/2021 10:49הגב לתגובה זויזהר היה בתחום קרנסות הון סיכון הרבה לפני הפוליטיקיה בזכותו יש לא מעט סטארטאפים שקמו בישראל
- 1.זה שחיתות לא סיקור אוהד שכולם מקבלים (ל"ת)רוני 03/05/2021 10:43הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
