רמז לבאות? טורקיה נלחמת נגד הקריפטו ומשקיעים מפסידים מיליונים
ברגעים אלה ממש, בזמן שאתם קוראים את המילים הללו, נערך מצוד בין לאומי אחרי פתיח פארוק עוזר. למה אתם שואלים? עוזר רכב על הבום העולמי של מטבעות הקריפטו והקים בורסת קריפטו בשם ת'ודקס (Thodex), שבה השקיעו כ-390 אלף משקיעים את מיטב כספם בשווי מצרפי של 2 מיליארד דולר. הכול היה נראה טוב, עד שבא נשיא טורקיה, רג'יפ טאיפ ארדואן, ובאמצעות שליחיו בבנק המרכזי ומשרד האוצר, יצא למלחמה נגד כל מטבעות הקריפטו. כל זאת, לאחר שהטורקים, שהתייאשו מהלירה הקורסת, החלו להשתמש בטוקנים למיניהם. אז עוזר לקח את 2 המיליארד דולר שהושקעו בפלטפורמה שלו וברח לאלבניה, לאחר שמספר בני משפחתו ובסך הכול 83 אנשים נעצרו על ידי הרשויות, לאחר שמשקיעים התלוננו שהם לא יכולים לגשת לארנק הדיגיטלי שלהם.
אבל עוזר לא לבד. לפני שבועיים פלטפורמה נוספת, בשם ווביטקוין (Vebitcoin) הפסיקה את פעילות שלה כשהמנכ"ל ו-3 עובדים בכירים נעצרו על ידי היחידה הכלכלית במשטרה הטורקית. Vebit לא הייתה שחקנית זוטרה כלל וכלל. היא הייתה בורסת הקריפטו הרביעית בגודלה בטורקיה ונפח המסחר הממוצע ליום עמד בה על 60 מיליון דולר.
כאמור, השנה האחרונה לא הייתה טובה לכלכלה הטורקית כלל וכלל. האינפלציה מגיעה קרוב ל-16%, כשארדואן פיטר את 3 נגידים וכרגע מכהן הרביעי בתוך שנתיים – האחרון שבהם, נאצ'י אקבאל, שנלחם באינפלציה והעלה את הריבית בטורקיה, החזיק רק 4 חודשים, כשפיטוריו גרמו ללירה להתרסק עוד קצת, כשכיום היחס לדולר הוא כמעט 8.3 לירות לדולר. אם נשווה את מצבה של הלירה היום למאי 2016, נראה שהיחס לדולר עמד אז על פחות מ-3 לירות לדולר.
בסוף השבוע האחרון נכנס לתוקפו החוק שקובע שהשימוש או החזקה של מטבעות קריפטו הוא סיוע למימון טרור ועכשיו כל המשקיעים בקריפטו במדינה צפויים לאבד את כספם. וזה לא מעט טורקים. לפי אתר סטטיסטה, בכל יום המסחר הגלובלי בקריפטו נאמד בין 1 ל-2 מיליארד דולר. טורקיה, יחד עם פרו, נמצאת במקום הרביעי עם 16% מסך הטרנסאקציות בעולם.
- שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?
- טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"כשמשקיעים בנכסים מאו ספקולטיבים כמו קריפטו, עליהם לדעת כל הזמן שהם עלולים להתמודד עם האפשרות להפסיד את כל כספם ברגע נתון", אמר אוליבר גייסלר, שותף בחברת הייעוץ קאפקו לעיתונות בארה"ב.
מה שבטוח הוא שטורקיה היא אולי הראשונה שנוקטת מהלכים כל כך קיצוניים, אבל היא כנראה לא תהיה האחרונה. הודו הודיעה בחודשים האחרונים כי היא שוקלת להוציא את כל מטבעות הקריפטו מחוץ לחוק.
- 8.hruo 03/05/2021 07:31הגב לתגובה זובגלל צעדים כמו של ארדואן - מבינים את הצורך המיידי במטבעות קריפטו, שיצליחו למרות ובגלל צעדים כאלה. מדינה שהמטבע שלה לא שווה כלום, לאזרחים אין ברירה אלא לברוח לקריפטו - כי מי שמנהל את המדינה לא יודע מה הוא עושה...
- 7."יותר ויותר" חברות מסחריות מאפשרות? רק טסלה ואיביי - 2 (ל"ת)חחחחחחחחחחחחחחחחח 02/05/2021 22:16הגב לתגובה זו
- 6.זה הזמן לרכוש קריפטו (ל"ת)פיט קונג 02/05/2021 21:21הגב לתגובה זו
- 5.הסוף של פייק מטבע - איסור שימוש זה ברור כשמש (ל"ת)שמוליק 02/05/2021 18:38הגב לתגובה זו
- 4.אייבי 02/05/2021 17:25הגב לתגובה זוערך המטבעות הוירטואליים = 0.00 אין להם שום ערך ממשי מלבד אמונה
- 3.חיים 02/05/2021 15:18הגב לתגובה זוהנייר שמודפס עליה.
- שמוליק 02/05/2021 21:14הגב לתגובה זוטורקיה יצרנית ויבואנית ויזמית מאוד גדולה באיזור. מייצרת כמעט כל דבר. קריפטו זה פירמידה קלאסית - לא מייצר כלום
- 2.שורטיסט 02/05/2021 15:03הגב לתגובה זואם ה"חזון" יתממש ואנשים יתחילו להשתמש ב"מטבע" וירטואלי כמטבע, למדינות יהיה אינטרס להגביל את השימוש בהם רגולטורית כדי שלא יתחרה עם המטבע (והכלכלה) המקומית. כולם יודעים את זה, אבל מי שישלם את המחיר הברור מראש של זה, אלה האחרונים בפירמידה, כמו תמיד.
- שורט על ביטקוין? נתראה בהוצלפ :) (ל"ת)סטושית 02/05/2021 16:37הגב לתגובה זו
- 1.ירושלמי 02/05/2021 14:08הגב לתגובה זולא יעזור שום דיקטטור ושום הפחדה. הביטקוין לא ניתן לעצירה יותר, כמטבע הוא כבר בחמישי בגודלו בעולם אחרי שעקף את ליש״ט הבריטי.
- מישהו מדבר מפוזיציה... (ל"ת)שולתתתת1 02/05/2021 21:04הגב לתגובה זו
.jpeg "קריפטו")
שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
שנת 2025 הייתה שנה רווית מהפכות ואירועים בשוק הקריפטו, אבל בנוגע לערך המטבעות היא הייתה מאכזבת למדי; מהם ההתפתחויות והאירועים המרכזיים של שנת 2025 בעולם הקריפטו?
שנת 2025 הייתה אמורה להיות שנת הפריצה של שוק הקריפטו, עם ממשל תומך בבית הלבן, התקדמות רגולטורית משמעותית בבתי הנבחרים וברשויות המפקחות, אימוץ מוסדי מואץ, תעודות סל פעילות שכבר נחשבות לקונצנזוס, והמשך אימוץ על ידי הציבור הרחב ברחבי העולם. לפרקים היא אכן נראתה כשנת פריצה כשהביטקוין המריא למעלה מ-126 אלף דולר למטבע אחד, אך היא נגמרת בטון מאכזב משהו, עם התרחקות מרמות השיא שנרשמו רק לפני מספר חודשים. כעת הביטקוין נסחר במחיר נמוך בכ-6% ממחירו בתחילת השנה, האת'ריום התרחק ב-11% והסולנה בלא פחות מ-35%. שני המטבעות היחידים בעשרת המובילים עם תשואה חיובית מתחילת השנה הם בייננס קוין (21%) וטרון (10%), וגם הם רחוקים מרמות השיא שנרשמו מוקדם יותר השנה. ובכל זאת, שוק הקריפטו כתעשייה, ולא כתלות במחירי המטבעות בזמן ספציפי, עשה התקדמות משמעותית במהלך השנה.
הנה האירועים וההתפתחויות המרכזיות במהלך השנה האחרונה, כשבוע לפני סוף השנה.
מטבעות יציבים: מהשוליים למרכז המערכת הפיננסית
שנת 2025 תיזכר כשנה שבה המטבעות היציבים עברו מהשוליים של המסחר בקריפטו למרכז המערכת הפיננסית העולמית. נפח העסקאות המותאם במטבעות יציבים חצה את רף ה-9 טריליון דולר בשנה, נתון המציב את התשתית הזו כמתחרה ישירה לרשתות תשלומים מסורתיות כמו ויזה, מאסטרקארד או פייפל (שהשיקה מטבע יציב משלה) זהו שינוי תפיסתי משמעותי. מטבעות יציבים כבר אינם רק כלי עזר למסחר בבורסות, אלא תשתית תשלומים גלובלית לכל דבר.
ההתקדמות הזו הגיע, בין השאר, גם על רקע התפתחות רגולטורית תומכת. האירוע הרגולטורי המשמעותי ביותר של השנה היה העברת חוק GENIUS בארצות הברית ביולי 2025. החוק קבע לראשונה מסגרת פדרלית מחייבת למנפיקי מטבעות יציבים, דרש גיבוי של 100% בעתודות נזילות - בעיקר אג"ח ממשלתיות ומזומן - ואסר על תשלום ריבית ישירה למחזיקים כדי למנוע סיווג כניירות ערך. החוק גם הנפיק רישוי פדרלי ומדינתי למנפיקים, ויצר סטנדרט אחיד ברחבי ארצות הברית. חקיקה זו הסירה את ענן אי-הוודאות שרבץ מעל חברות כמו סירקל מנפיקת USDC, וטית'ר מנפיקת USDT, ואפשרה לבנקים מסורתיים כמו ג'יי פי מורגן וסיטיגרופ להתחיל להציע שירותי משמורת וסליקה מבוססי מטבעות יציבים ללקוחותיהם. התוצאה: גידול של 100 מיליארד דולר בביקוש למטבעות יציבים, שהביא את השוק לשווי כולל של כ-260 מיליארד דולר.
- דירה כבר לא תהיה להם: הצעירים שמוותרים על דירה ותולים תקוותם בקריפטו
- למה הביטקוין לא מצטרף לשיאים של וול סטריט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לרגולציה המערבית, המטבעות היציבים הפכו לכלי הישרדות כלכלי בשווקים מתעוררים. בטורקיה, למשל, נפח הכניסות לקריפטו הגיע ל-878 מיליארד דולר עד מחצית 2025, כאשר רוב הפעילות התרכזה במטבעות יציבים כהגנה מפני האינפלציה והפיחות החד של הלירה הטורקית. באיראן, למרות הסנקציות הכלכליות הקשות, נרשמה צמיחה של 11.8% בנפח הפעילות, כאשר אזרחים עושים שימוש במטבעות יציבים כדי לגשר על הבידוד הפיננסי ולשמור על ערך חסכונותיהם.
