הרפורמה כאן: מספר קרנות הנאמנות יצומצם ל-57
רשות ני"ע ואיגוד קרנות הנאמנות הציגו מתווה שבמסגרתו 100 קרנות נאמנות יתמזגו, לא מדובר במספר משמעותי של קרנות מאחר ובשוק קיימות מעל 1000 קרנות אקטיביות. המהלך יגרום לצימצום של כ-10% ממספר הקרנות הקיימות. מטרת המתווה היא לא לאפשר לקרן שהשיגה ביצועים טובים בזמן קצר לזכות בגיוסי עתק, הרבה קרנות עובדות בשיטת המצליח הזו.
הרשות עדכנה את רשימת הסיווג של הקטגוריות השונות בענף קרנות הנאמנות על מנת לשפר את היכולת של ציבור המשקיעים לבצע השוואה לצורך קבלת החלטות השקעה. מספר הכותרות של הקטגוריות צפוי להצטמצם מ- 76 כיום ל- 57 לאחר כניסת העדכון לתוקף.
במסגרת מהלך זה, הרשות חידשה כותרות מאפיינות שישקפו באופן מיטבי את ההבדלים בין הקרנות השונות, על מנת לייצר לקרנות המסווגות באותה קטגוריה מכנה משותף מובהק יותר לצורך השוואה. כך למשל, תחת כותרת העל "אג"ח בארץ- חברות והמרה", נוספו כותרות ראשיות אשר ממיינות את קרנות האג"ח הקונצרניות גם לפי לקרנות, להן חשיפה מנייתית וגם לאלו שאינן חשופות כלל למניות.
בנוסף, הרשות עדכנה את החלוקה על פי בסיס ההצמדה של אגרות החוב (שקליות או כלליות). הרשות תוסיף כותרות משניות המבחינות בין קרנות הנושאות בשמן סימן קריאה לקרנות שאינן נושאות בשמן סימן זה. דוגמה נוספת לעדכון ולהתאמה של הכותרות ניתן לראות בכותרת "אג"ח כללי בארץ", לה נוספו תתי-כותרות אשר ימיינו באופן מדויק יותר את החשיפה המרבית למניות. כך שאם עד כה היו קיימות מדרגות של חשיפה מרבית למניות של עד 10%, עד 20% ועד 30%, הרי שכעת נוספו גם מדרגות של עד 5%, עד 15% ועד 25%.
- בית השקעות במוקד: הקרנות המעורבות של אקורד
- זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרשימה המעודכנת גובשה בתיאום עם איגוד מנהלי קרנות הנאמנות במסגרת השיח המתקיים עמו במרוצת החודשים האחרונים לגיבוש מתווה וולונטרי לצמצום תופעת הקרנות הדומות המסווגות תחת אותה קטגוריה. המהלך יסייע לציבור בהליך בחירה והשקעה בקרנות נאמנות, כמוצר השקעה הנפוץ בקרב משקיעים מהציבור.
קיומן של קרנות דומות רבות בניהולו של מנהל קרן המשויכות לאותה כותרת מאפיינת מהווה גורם אשר מגביל את יכולתו של היועץ לבחור את הקרן המומלצת המתאימה ביותר ללקוח. על כן, כחלק מגיבוש המתווה הוולונטרי לטיפול בתופעת ריבוי קרנות דומות המנוהלות במקביל על ידי מנהל קרן, גובש גם עדכון כאמור ברשימת הכותרות המאפיינות.
עד סוף חודש מאי 2021 מנהלי הקרנות יצטרכו להודיע האם הם מקבלים על עצמם את המתווה. המתווה מוגדר אמנם כוולנטרי, אך מנהלי קרנות שיבחרו לא להצטרף עלולות להיפגע בדירוג במערכת הבנקים, דבר שיקשה עליהם בגיוס כספים. המתווה עתיד להתבצע בשתי פעימות: הפעימה הראשונה בחודש יולי, ולא תכלול בתוכה קרנות אג"ח, והפעימה השנייה תתבצע באוגוסט, ותעסוק בקרנות האג"ח בארץ.
- 2.גורמים לקרנות להיות "כלליות" ודומות זו לזו. (ל"ת)דוקא 13/04/2021 12:00הגב לתגובה זו
- 1.ישראל 13/04/2021 10:02הגב לתגובה זומספר קרנות הנאמנות לא יצטמצם ל57 (מתוך 1000 כיום) אלא רק מספר הסיווגים.

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?