"האוצר ינחית מכת מוות על כ-60% מהחקלאים"? - בואו נדבר עובדות
משרד האוצר מנסה להפסיק לסבסד את עלויות המים לחקלאות ולהנשים בצורה מלאכותית תעשייה שצריכה להתייעל, ונציגי החקלאים עולים להתקפה: "המשמעות של צעד כזה היא פגיעה אנושה בחקלאים הישראלים ובחקלאות המקומית, עד כדי חיסול גידולים מסוימים" הם מאיימים וטוענים כי "באופן אירוני, המהלך מתרחש לאור משבר הקורונה – שבמהלכו הוכיחה חקלאות ישראל את חשיבותה הגדולה לביטחון המזון הלאומי. כך, במקום לסייע לחקלאות המקומית, בוחרים במשרד האוצר לפגוע בה".
אלא שהדברים הללו פשוט לא נכונים. "לישראל אין ולא יהיה ביטחון מזון בתוצרת חקלאית" הסביר מנכ"ל משרד החקלאות, שלמה בן אליהו, במכתב ששלח לפני כשנה, במאי 2020, לראש המועצה הלאומית לכלכה פרופ' אבי שמחון. לדבריו "אחריותה של המדינה לדאוג כי לאזרח תהיה רשת ביטחון תזונתי מקומית בשגרה ובחירום, בהווה ובדורות הבאים - כפי שדורשת השדולה החקלאית - הינה בגדר חזון ראוי, אך בלתי ישים בעליל".
בן אליהו פירט: "כל מדינה, וכך גם מדינת ישראל, חפצה שכל תוצרתה החקלאית תתבסס על ייצור עצמי ולא על יבוא. אך איך לדרישה זו כל היתכנות אופרטיבית. גם מדינות כמו רוסיה, סין, הודו, מדינות באירופה מייבאות תוצרת חקלאית, כיוון שאינן יכולות להסתמך אך ורק על התוצרת החקלאית הגדלה בארצם - כך שגם למדינות אלו אין בעצמם כל ביטחון מזון".
למעשה, מה שיש כאן הוא מאבק של קבוצת אינטרס מסוימת על חלקה בעוגה. הם מצידם מעוניינים לשמור על השמנת קרוב אליהם ולא להתייעל כדי להפוך ליותר תחרותיים ורלוונטיים הן למשק הישראלי והן לחו"ל (לעומת חקלאים רבים שכבר היום בהחלט מייצרים בישראל בצורה תחרותית ומייצאים לחו"ל) ומשתמשים לשם כך בהגבלות דרקוניות על ייבוא מוצרים - מה שמעלה את יוקר המחיה לכל הציבור הישראלי. כך למשל, המכס על שום בישראל עומד על 160%, על עגבניות המכס עומד על כ-270% ועל תפוחים? לא פחות מ-560%. אבל אם אפשר לדרוש מהמדינה כסף, הגבלות וחוסר תחרות, אז בשביל מה להתאמץ?
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, היום התקיים כנס בנושא מחירי המים לחקלאות, אותו יזמו התאחדות חקלאי ישראל וארגון מים לישראל. במהלכו אבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, התבטא בחריפות נגד המהלך: "החקלאות שלנו בסכנה. המהלך החד-צדדי והבלתי חוקי שמנסה לקדם משרד האוצר ינחית מכת מוות על כ-60% ממשקי החקלאות הישראלית שלא יהיו מסוגלים לעמוד בכך - ויסגרו. מדובר באיום משמעותי ואמיתי על החקלאות בארץ".
"מעבר לכך, מדובר גם במהלך שיגרום לאלפי חקלאים לאבד את פרנסתם ומקום עבודתם ויגדיל את מעגל דורשי העבודה בישראל – שמונה כבר כיום מאות אלפי אנשים בגלל השלכות משבר הקורונה. הממשלה וגורמי המדינה צריכים לקבל החלטות תוך התחשבות גם בשיקולים משקיים-תעסוקתיים, ולא לגרום במישרין להגדלה ישירה של מעגל האבטלה במדינת ישראל. זוהי לא פחות מהכרזת מלחמה נגד החקלאות הישראלית, ולא נסכים לשום הסכם שלא יושג ללא הידברות עימנו. אנו יוצאים למאבק, במטרה למנוע את הפגיעה בחקלאות המקומית ולהביא לכך שמחירי המים בישראל יהיו הוגנים ויאפשרו את קיומה של החקלאות".
איתן ברושי, יו"ר ארגון מים לישראל: "צריך קודם כל לחוקק את חוק החקלאות. זה הבסיס שממנו אפשר לצאת למהלכים הבאים. לתשומת לב הממשלה הבאה: תכללו את זה כדרישה בהסכם הקואליציוני, זה התנאי להכל - אחרת לא תהיה חקלאות בישראל. אני פונה לרשות המים: אין מנוס מלקיים את הדיון הזה כחוק, או אפילו לדחות אותו - ממש לא בוער לחסל את החקלאות. מה שהוצאתם זה פקודה לא חוקית בעליל".
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
עמית יפרח, מזכ״ל תנועת המושבים: ״העלאת מחירי המים תמוטט משקים חקלאיים בכל רחבי הארץ ואף תפגע בענפים שלמים. חקלאי ישראל מספקים תוצרת חקלאית טרייה ואיכותית לתושבים בעת חירום ושגרה כאחד. אנו לא ניתן יד להעלאת מחירי המים לחקלאות״
- 5.[email protected] 12/04/2021 15:51הגב לתגובה זווזו רק דוגמא אחת עךיכם לדעת מי עומד בראש הפירמידה-או- הנאצים החדשים..
- 4.דביר 11/04/2021 23:58הגב לתגובה זוזה רמת התחקיר שצריך לעשות, בשביל להוציא כתבה? לא כדאי קצת לקרוא חומר ולראות נתונים לפני?המכס על תפוחים אינו גבוה עד לא קיים, כלשנה נעקרים 2500 דונם של מטעי תפוחים, אין ספק שזה כבר לא כלכלי לגדל תפוחים. עגבניה ברגע של מחסור מיובאת ללא מכסים. מדינת ישראל צריכה לראות ארצות אחרות בשביל להבין ולהחכים, אל לנו להמציא את הגלגל, בכל אירופה, ששם כוח העבודה יותר יקר, המים לא ממש זולים, החקלאים מקבלים סובסידיות פר דונם. אז ישראל והחקלאים בה יכולים להתמודד מול כל חקלאי בכל מדינה עם הטכנולוגיה שלנו ועם הפיתוחים שלנו שמיעלים את התפוקה והאיכות. החקלאות בישראל צריכה להישמר, כי היא אינה רק עניין כלכלי, שגם בזה יש יתרון לתוצרת מקומית, אלא עניין של חירות, פרנסה, טכנולוגיה וכמובן שמירה על שטחי הארץ.
- 3.שלטון הליכוד 11/04/2021 20:44הגב לתגובה זופעם ראיתי חנות שמכרה דובדבנים ב 120 שח לקילו בלי בושה. עגבניות נמכרות ב 16 שח לקילו וכו משקל הירקות בזהב אפילו זהב זול יותר זה בכוונה כמו בועת הנדלן . עד שלא נתחיל למכור כליה כדי לאכול הליכוד לא יפסיק. ואל תשכחו את ועדת בכר והפנסיה שלכם כסף לא ישאר לכם בבורסה הישראלית וגם אוכל בפחים לא תמצאו במחירי ירקות ופירות כאלה אנשים יאכלו עובש
- 2.החקלאים מתייעלים 11/04/2021 20:39הגב לתגובה זומקפיאים מלפפונים מילונים עגבניות תפוחי אדמה ועוד לא פלא שהכל נרקב אחרי יומיים במקרר במקום לאכול ירקות אנחנו זורקים לפח . לא קונה פירות יותר
- 1.מחל מחלה 11/04/2021 20:37הגב לתגובה זוביבי הקמצן לא מוכן לסבסד חקלאים ומים מעדיף יבוא לאט לאט יסגור הכל . עד שלא נהיה בסגר כל החיים או שנישלח למחנות חינוך מחדש הוא לא יפסיק. איזה קללה נפלה על ראשינו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
