הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל

• כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
• התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני הפדיון של רשתות השיווק לרבעון השלישי של השנה, עבור החודשים יולי עד ספטמבר 2025, מהם עולה כי רשתות השיווק רשמו עלייה במכירות של 4.9% (במחירים קבועים, בחישוב שנתי), זאת לאחר עלייה גבוהה יותר של 7.4% ברבעון הקודם, שכיסה את אפריל עד יוני. 

גם בחתך שסוקר מזון בלבד נרשמה מגמת צמיחה, אם כי בקצב מתון יותר: עלייה של 3.1% בנתוני המגמה, בהשוואה לעלייה של 4.0% ברבעון הקודם. 

גם בניכוי עונתי, המגמה זהה, היות ועד אוגוסט נרשמה עלייה של 2% בסך כל ההוצאות (לא כולל דלק), ואילו עד ספטמבר הנתונים עלו לעלייה של 2.7%. גם סקטור המזון, בניכוי עונתי, הציג את אותה המגמה כשעלה עד אוגוסט ב-0.8% ואילו בספטמבר הוסיף 1.3%. 

על פי הנתונים הללו, ולאור מדד המחירים לצרכן שהראה עליה במחירי הירקות הטריים, אך ירידה במחירי הפריות הטריים והמשקאות, ניתן להבין כי העלייה בפדיון אינה בהכרח נובעת מעליית מחירים, אלא לצריכה מוגברת. 

עם זאת, מבט על גרף הפדיונות מראה עלייה ברורה בפדיונות מאז פרוץ המלחמה ב-7.10.23: 

נתוני הפדיון ברשתות השיווק מתייחסים לרשתות המתמחות במזון ולרשתות המתמחות במוצרים אחרים: מוצרי טקסטיל והלבשה, הנעלה, מוצרים בני קיימה, כלי בית ו"שונות" - מוצרי קוסמטיקה, תרופות, צעצועים, ספרים, ציוד משרדי ואופטיקה. פדיון הרשתות המוגדרות כרשתות מזון כולל את הפדיון גם ממכירת חומרי ניקוי ומוצרים אחרים. השינויים בערך המכירות ברשתות אלה אינם משקפים בהכרח את השינויים בערך המכירות של מוצרי צריכה בכלל המסחר הקמעוני. זאת, כאשר יש מעבר של קונים ממסגרת המסחר הקמעוני האחר למסגרת חנויות של רשתות השיווק הנחקרות, מסיבות שונות, למשל: פתיחת סניפים חדשים, רכישה של חנויות קיימות וסגירת סניפים. הנתונים, הנאספים מדי חודש מרשתות השיווק על ידי סוקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משמשים כאינדיקטור לצריכה הפרטית. נתונים אלה מקדימים בחודש את הנתונים של פדיון המסחר הקמעוני ממקורות מע"מ, המשמשים גם הם כאינדיקטור נוסף.

• שוק העבודה מתאושש, אך חמישית מהגברים נעדרו מהעבודה עקב מילואים
• לפי הלמ"ס, באוגוסט עבדתם (קצת) פחות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7