אבשלום וילן
צילום: התאחדות חקלאי ישראל

"האוצר ינחית מכת מוות על כ-60% מהחקלאים"? - בואו נדבר עובדות

משרד האוצר מתכנן להפחית את סבסוד מחירי המים והחקלאים מוציאים מהבוידעם את הקלישאות על סכנה לחקלאות ועל חשיבות "הביטחון התזונתי". האמת היא שלא ייתכן ביטחון תזונתי על בסיס תוצרת מקומית - אבל הם רוצים לשמור את השמנת קרוב אליהם
סתיו קורן | (5)
נושאים בכתבה אינטר חקלאות

משרד האוצר מנסה להפסיק לסבסד את עלויות המים לחקלאות ולהנשים בצורה מלאכותית תעשייה שצריכה להתייעל, ונציגי החקלאים עולים להתקפה: "המשמעות של צעד כזה היא פגיעה אנושה בחקלאים הישראלים ובחקלאות המקומית, עד כדי חיסול גידולים מסוימים" הם מאיימים וטוענים כי "באופן אירוני, המהלך מתרחש לאור משבר הקורונה – שבמהלכו הוכיחה חקלאות ישראל את חשיבותה הגדולה לביטחון המזון הלאומי. כך, במקום לסייע לחקלאות המקומית, בוחרים במשרד האוצר לפגוע בה".  אלא שהדברים הללו פשוט לא נכונים. "לישראל אין ולא יהיה ביטחון מזון בתוצרת חקלאית" הסביר מנכ"ל משרד החקלאות, שלמה בן אליהו, במכתב ששלח לפני כשנה, במאי 2020, לראש המועצה הלאומית לכלכה פרופ' אבי שמחון. לדבריו "אחריותה של המדינה לדאוג כי לאזרח תהיה רשת ביטחון תזונתי מקומית בשגרה ובחירום, בהווה ובדורות הבאים - כפי שדורשת השדולה החקלאית - הינה בגדר חזון ראוי, אך בלתי ישים בעליל". בן אליהו פירט: "כל מדינה, וכך גם מדינת ישראל, חפצה שכל תוצרתה החקלאית תתבסס על ייצור עצמי ולא על יבוא. אך איך לדרישה זו כל היתכנות אופרטיבית. גם מדינות כמו רוסיה, סין, הודו, מדינות באירופה מייבאות תוצרת חקלאית, כיוון שאינן יכולות להסתמך אך ורק על התוצרת החקלאית הגדלה בארצם - כך שגם למדינות אלו אין בעצמם כל ביטחון מזון". למעשה, מה שיש כאן הוא מאבק של קבוצת אינטרס מסוימת על חלקה בעוגה. הם מצידם מעוניינים לשמור על השמנת קרוב אליהם ולא להתייעל כדי להפוך ליותר תחרותיים ורלוונטיים הן למשק הישראלי והן לחו"ל (לעומת חקלאים רבים שכבר היום בהחלט מייצרים בישראל בצורה תחרותית ומייצאים לחו"ל) ומשתמשים לשם כך בהגבלות דרקוניות על ייבוא מוצרים - מה שמעלה את יוקר המחיה לכל הציבור הישראלי. כך למשל, המכס על שום בישראל עומד על 160%, על עגבניות המכס עומד על כ-270% ועל תפוחים? לא פחות מ-560%. אבל אם אפשר לדרוש מהמדינה כסף, הגבלות וחוסר תחרות, אז בשביל מה להתאמץ? בכל מקרה, היום התקיים כנס בנושא מחירי המים לחקלאות, אותו יזמו התאחדות חקלאי ישראל וארגון מים לישראל. במהלכו אבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, התבטא בחריפות נגד המהלך: "החקלאות שלנו בסכנה. המהלך החד-צדדי והבלתי חוקי שמנסה לקדם משרד האוצר ינחית מכת מוות על כ-60% ממשקי החקלאות הישראלית שלא יהיו מסוגלים לעמוד בכך - ויסגרו. מדובר באיום משמעותי ואמיתי על החקלאות בארץ". "מעבר לכך, מדובר גם במהלך שיגרום לאלפי חקלאים לאבד את פרנסתם ומקום עבודתם ויגדיל את מעגל דורשי העבודה בישראל – שמונה כבר כיום מאות אלפי אנשים בגלל השלכות משבר הקורונה. הממשלה וגורמי המדינה צריכים לקבל החלטות תוך התחשבות גם בשיקולים משקיים-תעסוקתיים, ולא לגרום במישרין להגדלה ישירה של מעגל האבטלה במדינת ישראל. זוהי לא פחות מהכרזת מלחמה נגד החקלאות הישראלית, ולא נסכים לשום הסכם שלא יושג ללא הידברות עימנו. אנו יוצאים למאבק, במטרה למנוע את הפגיעה בחקלאות המקומית ולהביא לכך שמחירי המים בישראל יהיו הוגנים ויאפשרו את קיומה של החקלאות". איתן ברושי, יו"ר ארגון מים לישראל: "צריך קודם כל לחוקק את חוק החקלאות. זה הבסיס שממנו אפשר לצאת למהלכים הבאים. לתשומת לב הממשלה הבאה: תכללו את זה כדרישה בהסכם הקואליציוני, זה התנאי להכל - אחרת לא תהיה חקלאות בישראל. אני פונה לרשות המים: אין מנוס מלקיים את הדיון הזה כחוק, או אפילו לדחות אותו - ממש לא בוער לחסל את החקלאות. מה שהוצאתם זה פקודה לא חוקית בעליל".  עמית יפרח, מזכ״ל תנועת המושבים: ״העלאת מחירי המים תמוטט משקים חקלאיים בכל רחבי הארץ ואף תפגע בענפים שלמים. חקלאי ישראל מספקים תוצרת חקלאית טרייה ואיכותית לתושבים בעת חירום ושגרה כאחד. אנו לא ניתן יד להעלאת מחירי המים לחקלאות״ שי חג׳ג׳ יו״ר מרכז השלטון האזורי וראש המועצה האזורית מרחבים: ״נצטרך להיאבק על מחירי המים. יש תכניות להעלות את המחירים, דבר שהחקלאות לא תוכל לשאת. נילחם בכל דרך כדי להבטיח שמחירי המים לא יעלו, ואף ירדו. נפעל גם לפתיחת משק המים, ממשק סגור למשק פתוח, כמו שקורה היום בתחבורה ובחשמל. לא ייתכן שכל השקעה בתשתית בתחום המים תמומן על ידי העלאת תעריפי המים לחקלאות. אף אחד לא מדמיין שתושבי אילת ישלמו עבור תשתית החשמל, וכך גם לא ייתכן שהחקלאים הם שיישאו בעלויות. בתשתיות, המדינה היא שצריכה להשקיע ולא החקלאים״.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    [email protected] 12/04/2021 15:51
    הגב לתגובה זו
    וזו רק דוגמא אחת עךיכם לדעת מי עומד בראש הפירמידה-או- הנאצים החדשים..
  • 4.
    דביר 11/04/2021 23:58
    הגב לתגובה זו
    זה רמת התחקיר שצריך לעשות, בשביל להוציא כתבה? לא כדאי קצת לקרוא חומר ולראות נתונים לפני?המכס על תפוחים אינו גבוה עד לא קיים, כלשנה נעקרים 2500 דונם של מטעי תפוחים, אין ספק שזה כבר לא כלכלי לגדל תפוחים. עגבניה ברגע של מחסור מיובאת ללא מכסים. מדינת ישראל צריכה לראות ארצות אחרות בשביל להבין ולהחכים, אל לנו להמציא את הגלגל, בכל אירופה, ששם כוח העבודה יותר יקר, המים לא ממש זולים, החקלאים מקבלים סובסידיות פר דונם. אז ישראל והחקלאים בה יכולים להתמודד מול כל חקלאי בכל מדינה עם הטכנולוגיה שלנו ועם הפיתוחים שלנו שמיעלים את התפוקה והאיכות. החקלאות בישראל צריכה להישמר, כי היא אינה רק עניין כלכלי, שגם בזה יש יתרון לתוצרת מקומית, אלא עניין של חירות, פרנסה, טכנולוגיה וכמובן שמירה על שטחי הארץ.
  • 3.
    שלטון הליכוד 11/04/2021 20:44
    הגב לתגובה זו
    פעם ראיתי חנות שמכרה דובדבנים ב 120 שח לקילו בלי בושה. עגבניות נמכרות ב 16 שח לקילו וכו משקל הירקות בזהב אפילו זהב זול יותר זה בכוונה כמו בועת הנדלן . עד שלא נתחיל למכור כליה כדי לאכול הליכוד לא יפסיק. ואל תשכחו את ועדת בכר והפנסיה שלכם כסף לא ישאר לכם בבורסה הישראלית וגם אוכל בפחים לא תמצאו במחירי ירקות ופירות כאלה אנשים יאכלו עובש
  • 2.
    החקלאים מתייעלים 11/04/2021 20:39
    הגב לתגובה זו
    מקפיאים מלפפונים מילונים עגבניות תפוחי אדמה ועוד לא פלא שהכל נרקב אחרי יומיים במקרר במקום לאכול ירקות אנחנו זורקים לפח . לא קונה פירות יותר
  • 1.
    מחל מחלה 11/04/2021 20:37
    הגב לתגובה זו
    ביבי הקמצן לא מוכן לסבסד חקלאים ומים מעדיף יבוא לאט לאט יסגור הכל . עד שלא נהיה בסגר כל החיים או שנישלח למחנות חינוך מחדש הוא לא יפסיק. איזה קללה נפלה על ראשינו
דולר עולה
צילום: Photo by Alexander Schimmeck on Unsplash

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל 

רן קידר |
נושאים בכתבה שער הדולר

אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.52%  . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים. 

רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן. 

הקשר העקיף לוול סטריט

בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד. 

כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.

השפעת הריבית 

עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה. 

קבלן שיפוצים נדלן
צילום: Istock

כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות

בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?

מנדי הניג |

כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.

על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.

החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".

היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.

הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.