הקורונה הגבירה את הסיכונים בעולם; מה המצב של ישראל?
דוח הסיכונים הפוליטיים של Marsh ניתח את הסיכון הפוליטי הכולל של 190 מדינות בעולם, על פי תשעה משתנים הקשורים לביטחון, מסחר והשקעות. על פי הדוח הסיכון הכלכלי עלה בכל העולם, ולמרות ההתאוששות הכלכלית העולמית נגיף הקורונה עדיין מהווה איום על הכלכלה.
הדוח מעיד על גידול נרחב מאי פעם בסיכון הכלכלי במדינות בכל באזורים. משבר הקורונה הרחיב את הפער בין מדינות עשירות ועניות והחזיר מדינות מסוימות עשרות שנים אחורה במאמציהן להפחית את העוני, להבטיח גישה למים ואנרגיה וכן ביטחון תזונתי.
נעמי גיסר, מנכ"לית מארש ישראל: "המדד מסייע למשקיעים בינלאומיים ולחברות שלהן שרשראות אספקה בינלאומיות לנתח טוב יותר היכן נמצאים סיכונים משמעותיים לפעילותם. פתרונות סיכון אשראי מגובים בביטוח יכולים לסייע כמענה לסיכונים אלה: באבטחת הון סחר והשקעה, בייצור נזילות, בחיזוק רשתות האספקה העולמיות שלהם, בעזרה לספקי מפתח באמצעות תנאי תשלום משופרים ובניהול סיכוני הפורטפוליו שלהם, כדי להימנע מריכוזי סיכון בתחומי פעילות ובמדינות מסוימות".
מומחי מארש סבורים כי עלויות הטיפול במשבר עלולות להוביל לגידול ללאומיות שתשפיע על יחס המדינות המשאבים האסטרטגיים, כולל אנרגיה, מזון, טכנולוגיה ומים או תשומות אחרות לענפים מרכזיים בכלכלות. תסיסה אזרחית ואי-שוויון בין קבוצות בחברה עשוי להשפיע על תוצאות בחירות, במיוחד במדינות שבהם לתושבים הכנסה נמוכה. הוצאות מימון ממשלתיות גרעוניות יוצרים קשיי מימון בשווקים מתעוררים ועלולות ליצור תנאים שליליים לעסקים בבעלות מקומית וזרה.
- שוק ההימורים רותח: מה הסיכויים שחמאס יגיד "כן"?
- תוכנית השלום של טראמפ: החטופים ישוחררו תוך 72 שעות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה מצבה של ישראל?
ישראל ממוקמת בדרגת הסיכון הנמוכה ביותר עם ירידה בסיכוי למלחמה וטרור, אך עלייה בסיכוי למהומות אזרחיות. ישראל מדורגת בקבוצת הסיכון השני הכי נמוכה, עם ציון של 2.1-4, יחד עם ארה"ב ומדינות מערב אירופה. למרות משבר הקורונה בעל ההשפעות הנרחבות והזעזועים שהוא גרם, לא חלו שינויים גדולים בסיכונים הכלכליים שמומחי מארש מזהים בישראל. השינויים שחלו לדעתם הם דווקא בזירה הפוליטית, הביטחונית והקשורה לחוק וסדר.
הדוח מציין גם כמה התפתחויות משמעותיות ביחסים בין ישראל לבין שכנותיה, עם זרימת הכספים המופחתת מנפט, מדינות המפרץ - בעיקר סעודיה - עשויות להפחית את תמיכתן הביטחונית והפיננסית במדינות כמו לבנון, מצרים וירדן, מה שעלול להביא לקריאות חזקות יותר ויותר במדינות אלה לפעול לשיפור הביטחון והתעסוקה.
ישראל ושכנותיה עשויות להגביר את שיתוף הפעולה שלהן, אך הסכסוך בין ערב הסעודית לאיראן עדיין יכול להחמיר. מצרים עשויה להסלים את הסכסוך עם שכנותיה בנושא זכויות המים של הנילוס, ומדינות נוספות עשויות לראות בזכויות מים מקור לסכסוך. מצרים צפויה לשמור על יחסים קרובים עם ישראל, גם כדי לטפל בשאיפתן המשותפת לדכא כוחות טרור ומרד בסיני.
- רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
- הסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
דיפלומטיית חיסונים בעולם של פוסט קורונה
אחד המפתחות להתאוששות כלכלית בעולם הוא החיסונים נגד נגיף הקורונה. החיסונים יצרו את תופעת "דיפלומטיית החיסונים” כלומר שימוש בגישה לחיסונים כקלף להשגת השפעה על בעלות ברית ושותפי מסחר של מדינות, שהפך לנשק פוליטי חדש בארסנל של הכוחות המתחרים בעולם.
כך, ארה"ב, יפן, הודו ואוסטרליה אישרו הסכם שיספק חיסוני קורונה ברחבי אסיה עד לסוף שנת 2022. הסכם זה עשוי למתן את ההשפעה הגוברת של סין באזור, בזמן שממשל ביידן מבקש לאחד מדינות ברחבי אסיה סביב ערכים דמוקרטיים משותפים ושמירה על שיתוף פעולה נגד איומי ביטחון וסייבר. הפחתת התלות בסין באסיה ובאזור הפסיפי פוגעת באסטרטגיית הרחבת סין להגמוניה באזור.
יציאתה המוקדמת של סין מהמגיפה בשילוב עם חבילות החילוץ חסרות התקדים לכלכלות של האיחוד האירופי ושל ארה"ב צפויים לייצר דחיפה משמעותית לכלכלות אלה לטווח קרוב, אך ההשפעה עשויה להיות ארעית ורק לעכב את הטיפול באי-שוויון חברתי, בחובות שאינם בני קיימא, ובמעבר של מגזר האנרגיה לאנרגיות מתחדשות.
- 1.יוסי חתוכה 12/04/2021 09:30הגב לתגובה זועם ירידה בסיכוי למלחמה וטרור ? איפה אתם חיים ... זה יכול להיגמר רע....

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
ולמה זה לא בכותרות הראשיות בתקשורת? גילויים חדשים שנחשפו בשבוע שעבר מייצרים תחושה שיוסי כהן השתמש בדירת ג'ימס פארקר וקיבל טובות הנאה והמשטרה העלימה עין ו"הוציאה" את העדויות על כהן מתיק החקירה נגד נתניהו - לא תקין, מחשיד. קוראים לזה טיוח
כבר תקופה ארוכה שמלחשים שיוסי כהן קיבל טובות הנאה מג'יימס פאקר המיליונר, לרבות שימוש בדירתו במלון רואיל ביץ' שבתל אביב. הוא עשה זאת בעודנו ראש המוסד וזה מחייב במשטר תקין צורך בבדיקה משמעותית. הדברים עלו במסגרת תיק 1000 - תיק המתנות נגד נתניהו. במשטרה בדקו וחקרו על טובות הנאה שלכאורה קיבל יאיר נתניהו מפארקר, בעיקר שימוש בדירתו ברויאל ביץ' כשהחשד היה שבין נתניהו האבא ופארקר יש קשר לא חוקי -מתנות בתמורה להטבות. תוך כדי החקירה הזרקור עבר לדמות אחרת - יוסי כהן, אלא ששם היה סוג של טיוח.
פקד ליזו כהן, חוקרת מיאח"ה, שהייתה חלק מצוותי החקירה בתיק 1000 וב"תיק המעונות" הסבירה בעדותה בבית המשפט לפני כשנה וחצי כי החקירה התמקדה בקשרים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין פאקר, ובמיוחד בבדיקת חשד לטובות הנאה שהועברו באמצעות מגורים של בנו יאיר בנכס של פאקר. לדבריה אז "החשד היה שיאיר קיבל טובת הנאה עבור אביו, או להפך. יאיר היה הכלי, לא מושא הבדיקה המרכזי".
היא נשאלה אז למה חקרתם דווקא את יאיר ולא את יוסי כהן? "אני גביתי הודעות גם בעניין הזה, אך לא זכור לי שבדקנו את מצלמות האבטחה לגבי יוסי כהן". בהמשך הודתה כי הייתה הנחיה מגבוה לא להזכיר את שמו של כהן בחקירת הדס קליין, נציגת פאקר ומילצ'ן.
פיצול חריג של תמלילי חקירה: "קיבלנו הנחיה מלמעלה"
במהלך הדיון הציג אז עו"ד עמית חדד סניגור נתניהו פיצול חריג בתמלולי חקירה של שלושה עובדים במלון - שני קבלנים וקב"ט. לדבריו, התמלולים כללו גרסאות שונות באשר להופעתו של יוסי כהן בדירה: באחד מהם השם הוזכר, ובאחר - הושמט. כהן אישרה כי מדובר במהלך חריג ולא שגרתי, שלא עשתה בעבר, והסבירה כי מדובר בהנחיה שהועברה מהדרגים הבכירים. "לא יודעת למה פוצל התמליל. זו הייתה הנחיה. אולי כדי להבחין בין גרסה שבה מוזכר שם רגיש לגרסה אחרת. זה לא מקובל, אבל ככה נדרשנו לפעול".
- יוסי כהן מתקרב לאקזיט של 50 מיליון דולר
- דונאלד טראמפ נגד יוסי כהן - האקזיט של כהן בדוראל ארה"ב מתרחק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשבוע שעבר עלה לדוכן העדים חוקר בכיר במשטרה - צחי חבקין. העדות שלו גורמת לזוז באי נוחות. עו"ד חדד שואל אם "השם של יוסי כהן עלה בתשאול של עובדי המלון. מומי (נצ"מ מומי משולם - ראש צוות החקירה בתיקי נתניהו) עלה בשיחה, מה, הוא נלחץ?"
חבקין: "אפשר לומר".
חדד: "אז הוא מנחה אותך? ומייצר מצגי שווא?"
