יעקב מלאך ושוקי אברמוביץ
צילום: אילן ספירא, א.קליימן
ראיון

"בנושאים פיננסיים, אני תמיד חושב על ימי מחסור– אפילו שלא חסר כסף"

מנכ"ל ובעלי אחווה יעקב מלאך ויו"ר סומוטו שוקי אברמוביץ' הם דור שני לניצולי שואה. בראיון לביזפורטל הם מספרים כיצד גדלו עם הוריהם השורדים ("הזיכרון הכי חזק הוא השתיקה") ואיך הדבר השפיע על העסקים ("במשברים העסקיים הכי גדולים, חשבתי על המשפחה בשואה")
סתיו קורן |

ניצולי השואה שהצליחו לשרוד את התופת הנוראית, עלו לארץ והקימו משפחות, חלקם הביאו ילדים שבמרוצת השנים הפכו לאנשי עסקים מצליחים - כמו שוקי אברמוביץ', יו"ר סומוטו , ויעקב מלאך, בעלים ומנכ"ל של יצרנית הטחינה "אחווה". לרגל יום השואה הם מספרים בראיון לביזפורטל על ילדותם בבית הוריהם vשורדים, ומספרים איך הדבר השפיע עליהם בהיבט העסקי.

"גדלתי אצל דודה שלי, אחותה של אמי, שהייתה קורבן לניסויים האכזריים של יוזף מנגלה. הוא ביצע בה ניסויים מזעזעים, וכתוצאה מהם הפכה לעקרה", מספר יעקב מלאך. "אני חי את השואה יום יום שעה שעה. איבדתי אחות בשואה, אבי עלה לארץ מסלוניקי בשנות ה-30 עם אשתו הראשונה, נולדה להם בת ובזמן המלחמה אשתו ובתו נסעו לסלוניקי לבקר את המשפחה. החרימו להן את הדרכונים והן מצאו את מותן באושוויץ".

"הייתי הישראלי הראשון שהגיע לאוושויץ בשנת 89', ובביקור שלי הרגשתי כאילו גדלתי שם. ידעתי לדמיין כבר לפרטי פרטים איך נראה 'בלוק 10', בלוק הניסויים של מנגלה. דיברו על השואה בבית בצורה חופשית, אבל לא סיפרו לי על הניתוחים והניסויים שדודה שלי עברה. אני יליד 49' והתחלתי להבין מה קורה איתי בגיל 5-6, תשע שנים אחרי התופת. המזל שלי הוא שהדודים שלי לא הסתירו - הם דיברו על זה זה במשך שנים".

איך, אם בכלל, הסיפור המשפחתי שלך משפיע על הפעילות העסקית?

"לאורך 50 שנותיי המקצועיות חוויתי גם משברים כלכליים, ותמיד היה לנו חשוב להיות הוגנים כלפי העובדים. ובמשברים הכי גדולים קודם כל חשבנו איך לשלם לאנשים, הכבוד העצמי הנחה אותנו, ולאורך כל הדרך זכרתי את מה שלקחו לדודים שלי ולניצולים, לכן תמיד היה לי חשוב לכבד התחייבויות, אלו הערכים שגדלתי עליהם ואני גאה על זה. במשברים הכי גדולים שלי, חשבתי על מה שקרה למשפחה שלי בשואה וזה חיזק אותי. לגדול בצל השואה נתן לי את הכוח להתגבר על המשברים".

חשוב לזכור שהתחלתי מכלום והיה לי את הרעב הזה להצליח ולהתגבר על רגעי משבר. אני חושב שמה ששאבתי מהדודים והמשפחה ומהחברים שלהם עזר לי כל כך. כמובן שאי אפשר להשוות את המשברים שלי למשברים שהם חוו, זה כאין וכאפס. אבל זה בהחלט חישל אותי, ובהחלט יש לזה חלק מאוד נכבד מההצלחה של המשפחה שלנו".

שוקי אברמוביץ, יו"ר סומוטו, משתף מצדו כי "הזיכרון הכי חזק שלי זה השתיקה. במקרה של אבא שלי כל המשפחה שלו הושמדה והוא היחידי ששרד בתור נער". "הוא לא דיבר על זה עד שהוא הגיע לגיל 60 בערך, והסיבה העיקרית היא שהוא החליט שצריך להתקדם הלאה, וכי לא רצה לגרום לנו לעצבות" אברמוביץ' מוסיף. "הורי עלו מליטא, והסיפורים שסיפרו היו מזוויעים - לשמוע למשל שאבי, שהיה ילד בן 15, נשאר בלי משפחה והיה צריך לשרוד. הוא נמלט מהידיים של הליטאים ומאוחר יותר נתפס, הגיע למחנה השמדה והצליח לשרוד".

"אני מעביר את הזיכרונות לילדים שלי, הם מכירים את כל סיפור החיים שלו וגם תיעדנו את זה. זה מאוד חשוב שהם מספרים את זה הלאה לחברים שלהם. זו מורשת הישרדות מאוד חזקה מבחינתו. יש גם ניסים בסיפור הזה, לדוגמא שאבי הצליח להקים משפחה עם שלושה ילדים, ושהוא עבד בתור מנהל מכירות".

קיראו עוד ב"בארץ"

"אני זוכר שבמסגרת העבודה שלו הוא טס לתערוכה בגרמניה, ושאלתי אותו איך הוא יכול לטוס למדינה בה ניסו להשמיד אותו - הוא השיב שזו אחת הנקמות הגדולות שלו, כי הגרמנים נותנים לו כבוד וקוראים לו 'הר אברמוביץ' (אדון אברמוביץ - ס.ק). גם כשאני נוסע לגרמניה לצורך עבודה, קוראים לי 'מיסטר אברמוביץ' וזו לגמרי סגירת מעגל". 

אנחנו מפנים לאברמוביץ' גם כן את השאלה על מידת ההשפעה של ילדותו בצל סיפור ההישרדות של ההורים על פעילותו העסקית כיום, ועל כך הוא משיב כי "זה משפיע בעקיפין, כמובן שכל המאפיינים האישיותיים שלי מושפעים מכך, לדוגמא יש אנשים שנוטים למחוק מיילים, אני נוהג לאגור אותם".

"גם בנושאים פיננסיים, אני תמיד חושב על ימי מחסור – אפילו שלא חסר כסף אני חושב על מה יקרה אם יחסר", הוא חושף בפנינו "זה הוטבע בי - אין לי דרך אחרת לתאר את זה".

מה עושה להורים שלך ההצלחה שחווה הבן שלהם בעולם העסקים?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.