דני מזרחי, מנכ"ל אופל בלאנס
צילום: יח"צ

אופל בלאנס תציע משכנתאות: דירוג האשראי של הלווים לא יהווה תנאי סף

חברת האשראי הפועלת מול עסקים נכנסת לתחום המשכנתאות. לפי החברה, בשונה מהבנקים, יוכלו לספק הלוואות כנגד שעבוד על קרקע כבטוחה, גם ללווים בדירוג אשראי נמוך - לצד הסיכוי לקלוט לווים טובים שנפלו בין הכסאות נמצא הסיכון לשיעורי מימושים גבוהים משל הבנקים
איתי פת-יה | (1)

חברת האשראי החוץ בנקאי אופל בלאנס -3.41%  הפועלת בעיקר מול עסקים קטנים ובינוניים תתחיל להציע משכנתאות. הפעילות תרוכז אצל חברה בת חדש שיקימו באופל בשיתוף עם מרקורי פיננסים (50%-50%).

בחברה אומרים כי יספקו משכנתאות ופתרונות גם ללקוחות שנדחו על ידי הבנקים אולם "נמצאו כלווים איכותיים שיוכלו לשרת את החוב", וכי יוכלו לספק משכנתאות כנגד שעבוד על הקרקע שתשמש כבטוחה, ללא קשר לדירוג האשראי האישי של הלווה, מה שלטענתם יהווה יתרון על פני המערכת הבנקאית.

כלומר, אם כדי להמנע בכל מחיר מתרחיש של מימוש הבטוחה, בבנקים כיום מסתכלים על דירוג האשראי כתנאי סף לנטילת ההלוואה, באופל לא יהיו תלויים בו. בעוד שניתן לדמיין מקרים שדירוג האשראי אכן לא משקף ב-100% את יכולת הפירעון, ולווים עם דירוג נמוך שיכולים לעמוד בהחזר נופלים בין הכסאות (עליהם בונים באופל), קיים כמובן התרחיש שבו באופל ימצאו את עצמם ממשים בטוחות אחרי שנתנו אשראי ללווים בדירוג נמוך.

אופל מספקת שירותי ניכיון צ'קים לעסקים ושכירים והשלמת הון עצמי כנגד בטוחות (הלוואת מזנין). היקף התיק של החברהבסוף 2020 היה כ-283 מיליון שקל. לחברה חמישה סניפים ובקרוב תפתח אחד שישי.

את 2020 סיימה החברה עם קיטון בהכנסות לסך של כ-57.5 מיליון שקל (66.3 מיליון שקל ב-2019) שמוסבר באופל בטיוב התיק והקשחת הליך החיתום בתקופת משבר הקורונה - צעד שמנגד סייע להוריד את ההפרשה להפסדי אשראי לסך של כ-4.9 מיליון שקל, כ-0.31% מסך עסקאות הניכיון של החברה אשר הסתכמו בכ-1.6 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משה 07/04/2021 11:56
    הגב לתגובה זו
    מחפשים מקומות עם תשואה נמוכה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?