נפתח הסכר? אחרי קוינבייס: בורסות קריפטו נוספות פונות להנפקה
בקיץ האחרון פורסם לראשונה כי קוינבייס, בורסת הקריפטו הגדולה בעולם שהוקמה אי אז ב-2012 תהפוך לציבורית. בחצי השנה שעברה בין הידיעה הראשונה לדיווח הספיק BITCOIN 1.52% , המוביל שבמטבעות הדיגיטליים, לקבל לגיטימציה ממספר גופים, בתקופה בה הדפסות הדולרים נמשכות ביתר שאת במסגרת חבילות החילוץ מהקורונה, וכך הוא ניפץ את שיאי 2017, חצה את רף ה-40 אלף דולר והן את רף ה-60 אלף דולר - וכמובן שתוסיפו לכך נפילות כואבות בדרך ואזהרות מוותיקי השוק וגורמים כמו שרת האוצר הנכנסת בממשל ביידן, ג׳נט ילן. כך או כך, המתחרות של קוינבייס מאמינות כמוה כנראה כי הכיוון: למעלה ועל כן בורסות קריפטו נוספות מתכננות להפוך ציבוריות גם הן.
שברו שיניים והכירו את השם: קראקן (Kraken). החברה שוקלת מהלך שכזה, בעוד שדובר של החברה אמר לתקשורת כי הדבר לא יעשה לפני 2022, ואם אכן יעשה זה יהיה בדרך של רישום ישיר, ממש כמו קוינבייס (או ספוטיפיי, פלנטיר וסלאק). מוקדם יותר החודש פורסמו ידיעות על כך שהחברה אף שוקלת מיזוג לתוך שלד SPAC, אולם המנכ״ל ג׳סי פאוול אמר בתגובה לבלומברג כי לא סביר שכך יהיה.
קראקן נוסדה ב-2011, לפני קוינבייס אם כן, ומאפשרת מסחר בכ-50 מטבעות דיגיטליים שונים ובמטבעות ״רגילים״ כמו דולר, יורו, דולר קנידי, פאונד ועוד. לחברה 6 מיליון משתמשים והיא מעסיקה כ-1,700 איש. בחודשים ינואר-פברואר האחרונים נפח המסחר בה עמד על כ-116.4 מיליארד דולר, גבוה ב-15% מנפח המסחר בכל 2020, כך לפי החברה.
לפי אתר Crunchbase, קראקן עד כה גייסה 118.5 מיליון דולר ממשקיעים דוגמת Blockchain Capital, Digital Currency Group, Hummingbird Ventures ו-Tribe Capital. לכמה שוויה יכול להגיע? אז לפי בלומברג, סבב גיוס שהשלימה בשוק הפרטי נעשה לפי שווי של 10-20 מיליארד דולר, פאוול אמר על כך כי 10 מיליארד דולר הם הערכה נמוכה וכי לא ימכור מניות בחברה לפי שווי שכזה. רק ב-2019 גייסה החברה 13.6 מיליון דולר במסגרת מימון המונים, זאת לפי שווי של 4 מיליארד דולר, כלומר מאז, ולפי פאוול, השווי הוכפל לפחות פי 2.5.
- סטרטג׳י מגייסת מאות מיליונים - אבל מפסיקה לרכוש ביטקוין
- דירה כבר לא תהיה להם: הצעירים שמוותרים על דירה ותולים תקוותם בקריפטו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומת זאת, קוינבייס גייסה ב-2018 לפי שווי של כ-8 מיליארד דולר, ובשוק מעריכים כי הנפקתה הקרובה יכולה להיעשות לפי שווי של כ-70 מיליארד דולר ואפילו עד 100 מיליארד דולר. היועצים בהנפקה יהיו גולדמן זאקס, ג׳יי.פי מורגן סיטי גרופ ו-Allen & Co. ב-2020 עברה החברה לרווח של 322 מיליון דולר מול הפסד של 30 מיליון דולר ב-2019, ההכנסות עלו קרוב לפי שלושה והסתכמו בכ-1.14 מיליארד דולר.
שם נוסף ברשימת המתלבטות הוא ג׳מיני, בורסת קריפטו של האחים קמרון וטיילר ווינקלבוס, שהקימו את החברה ב-2018, אחרי שעשו את הונם כשהשקיעו 11 מיליון דולר בביטקוין, אותם קיבלו כפיצוי אחרי שתבעו את מארק צוקרברג בכך שגנב להם את הרעיון שמאחורי פייסבוק. בג׳מיני מצדם מכחישים את הדיווחים על כך שהם שוקלים להנפיק.
- 1.בלדה לניפוח 30/03/2021 23:47הגב לתגובה זועוד יפסידו הכל
- חח 15/04/2021 13:46הגב לתגובה זוכל העניים מצייצים שטויות
.jpeg)
שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
שנת 2025 הייתה שנה רווית מהפכות ואירועים בשוק הקריפטו, אבל בנוגע לערך המטבעות היא הייתה מאכזבת למדי; מהם ההתפתחויות והאירועים המרכזיים של שנת 2025 בעולם הקריפטו?
שנת 2025 הייתה אמורה להיות שנת הפריצה של שוק הקריפטו, עם ממשל תומך בבית הלבן, התקדמות רגולטורית משמעותית בבתי הנבחרים וברשויות המפקחות, אימוץ מוסדי מואץ, תעודות סל פעילות שכבר נחשבות לקונצנזוס, והמשך אימוץ על ידי הציבור הרחב ברחבי העולם. לפרקים היא אכן נראתה כשנת פריצה כשהביטקוין המריא למעלה מ-126 אלף דולר למטבע אחד, אך היא נגמרת בטון מאכזב משהו, עם התרחקות מרמות השיא שנרשמו רק לפני מספר חודשים. כעת הביטקוין נסחר במחיר נמוך בכ-6% ממחירו בתחילת השנה, האת'ריום התרחק ב-11% והסולנה בלא פחות מ-35%. שני המטבעות היחידים בעשרת המובילים עם תשואה חיובית מתחילת השנה הם בייננס קוין (21%) וטרון (10%), וגם הם רחוקים מרמות השיא שנרשמו מוקדם יותר השנה. ובכל זאת, שוק הקריפטו כתעשייה, ולא כתלות במחירי המטבעות בזמן ספציפי, עשה התקדמות משמעותית במהלך השנה.
הנה האירועים וההתפתחויות המרכזיות במהלך השנה האחרונה, כשבוע לפני סוף השנה.
מטבעות יציבים: מהשוליים למרכז המערכת הפיננסית
שנת 2025 תיזכר כשנה שבה המטבעות היציבים עברו מהשוליים של המסחר בקריפטו למרכז המערכת הפיננסית העולמית. נפח העסקאות המותאם במטבעות יציבים חצה את רף ה-9 טריליון דולר בשנה, נתון המציב את התשתית הזו כמתחרה ישירה לרשתות תשלומים מסורתיות כמו ויזה, מאסטרקארד או פייפל (שהשיקה מטבע יציב משלה) זהו שינוי תפיסתי משמעותי. מטבעות יציבים כבר אינם רק כלי עזר למסחר בבורסות, אלא תשתית תשלומים גלובלית לכל דבר.
ההתקדמות הזו הגיע, בין השאר, גם על רקע התפתחות רגולטורית תומכת. האירוע הרגולטורי המשמעותי ביותר של השנה היה העברת חוק GENIUS בארצות הברית ביולי 2025. החוק קבע לראשונה מסגרת פדרלית מחייבת למנפיקי מטבעות יציבים, דרש גיבוי של 100% בעתודות נזילות - בעיקר אג"ח ממשלתיות ומזומן - ואסר על תשלום ריבית ישירה למחזיקים כדי למנוע סיווג כניירות ערך. החוק גם הנפיק רישוי פדרלי ומדינתי למנפיקים, ויצר סטנדרט אחיד ברחבי ארצות הברית. חקיקה זו הסירה את ענן אי-הוודאות שרבץ מעל חברות כמו סירקל מנפיקת USDC, וטית'ר מנפיקת USDT, ואפשרה לבנקים מסורתיים כמו ג'יי פי מורגן וסיטיגרופ להתחיל להציע שירותי משמורת וסליקה מבוססי מטבעות יציבים ללקוחותיהם. התוצאה: גידול של 100 מיליארד דולר בביקוש למטבעות יציבים, שהביא את השוק לשווי כולל של כ-260 מיליארד דולר.
- דירה כבר לא תהיה להם: הצעירים שמוותרים על דירה ותולים תקוותם בקריפטו
- למה הביטקוין לא מצטרף לשיאים של וול סטריט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לרגולציה המערבית, המטבעות היציבים הפכו לכלי הישרדות כלכלי בשווקים מתעוררים. בטורקיה, למשל, נפח הכניסות לקריפטו הגיע ל-878 מיליארד דולר עד מחצית 2025, כאשר רוב הפעילות התרכזה במטבעות יציבים כהגנה מפני האינפלציה והפיחות החד של הלירה הטורקית. באיראן, למרות הסנקציות הכלכליות הקשות, נרשמה צמיחה של 11.8% בנפח הפעילות, כאשר אזרחים עושים שימוש במטבעות יציבים כדי לגשר על הבידוד הפיננסי ולשמור על ערך חסכונותיהם.
