חוות כרייה ביטקוין - בלוקצ'יין
צילום: יח"צ

הביטקוין ימשיך לעלות בינתיים, אבל הסכנות גדולות

מטבע הקריפטו הפופולרי בעולם המריא בשנה האחרונה לגבהים חדשים בשל התמסדותו של השוק וכניסתו למיינסטרים של המשקיעים. אבל רגולציה ומיסוי, עלויות כרייה גבוהות ומפוקפקות והיות התעשייה זוללת חשמל, עלולים להעיב על המטבעות הווירטואליים
ארז ליבנה | (9)

בין אם מכירים בערך של מטבעות הקריפטו ובין אם חושבים שמדובר בבועה שעתידה להתפוצץ, ראשית חייבים להכיר בחשיבות הבלוקצ'יין שהוצגה לעולם ב-2008. הטכנולוגיה, שמאפשרת שליטה מבוזרת במערכות ממוחשבות, לכעצמה משנה סדרי עולם ותמשיך לעשות זאת. למרות התנודתיות שלהם, גם המטבעות עצמם הופכים להשקעה לגיטימית, אבל גם לאמצעי תשלום. אבל לא רק הטכנולוגיה חשובה. גם המחשבה מאחורי המטבע, שלראשונה הוציא את השליטה מידיו של גורם אחד ונתן לשווי להיות נתון כולו לכוחות השוק, יצר מציאות חדשה בזירה הפיננסית הגלובלית.  

 

השינוי בתודעה, מאז הוצג הביט לראשונה ועד ימינו, הוא עמוק. נתחיל מזה שישנם עשרות מטבעות, כשהדברים שבאמת מייחדים אותם זו התנודתיות הרבה ועלויות כרייה גבוהות. אבל הם הולכים וצוברים לגיטימיות. הביטקוין לא היה מגיע למחירים של צפונה ל-50 אלף דולר ושווי שוק של טריליון דולר, לולא משקיעים כשירים ומוסדיים היו נכנסים. כשג'יי פי מורגן נותן מחיר מטרה של 146 אלף דולר לביטקוין, אז יודעים שהמטבע נכנס למיינסטרים.

 

רק לאחרונה הודיע המיליארדר והבעלים של קבוצת ה-NBA הדאלאס מאבריקס, מארק קיובן, שיאפשר לרכוש כרטיסים ומרצ'נדייס באמצעות מטבע דוג'קוין – שהומצא כבדיחה על מטבעות הקריפטו. את המטבע דוחף לאחרונה גם הבעלים והמנכ"ל של טסלה (TSLA) אילון מאסק, שהחברה שלו הודיעה כי בחודש ינואר השנה רכשה 1.5 מיליארד ביטקוין ותאפשר ללקוחות לשלם באמצעות מטבע הבלוקצ'יין בעבור מכוניותיה. חברה של המאה ה-21, שפועלת בשיטות הפיננסיות של המאה ה-21.

עקבות הפחמן של התעשייה - כמו של לונדון

מחקר חדש של הכלכלן ההולנדי אלכס דה-וריס יצר את מדד צריכת האנרגיה של הביטקוין, אחד מהניסיונות הראשוניים להעריך כמה אנרגיה צורכת מערכת הביטקוין בכללותה. ב-2017, הרשת השתמשה באותה הכמות של חשמל שבה השתמשה אירלנד. להערכת דה-וריס, כיום המערכת צורכת כמעט פי 3 ומהווה 1% מתצרוכת החשמל העולמית.

 

כריית הביטקוין נעשית באמצעות מחשבים וחוות שרתים עצומות, ש-60% מההוצאות של החברות הן על חשמל. אבל בשל התגברות הצריכה, ובמחיר ממוצע של 42 אלף דולר לביטקוין, הכורים ירוויחו 15 מיליארד דולר. "כש-60% מההכנסות הולכות לכסות הוצאות חשמל, שמתומחרות לפי מחיר של 5 סנט ל-KW, המערכת כולה יכולה לצרוך 184 טרה-וואט שעתי", מעריך דה-וריס.

 

"אם משקללים את הצריכה המקסימלית, היא תיצור תביעת אצבע פחמנית ששוות ערך לפליטות הפחמן במטרופולין של לונדון", כתב והוסיף שמדינות צריכות לפעול לצמצום כרייה בשטחן. "ובעוד הביטקוין עצמו הוא מטבע בלי מערכת שליטה, חלק ניכר מהאקוסיסטם שלו הוא לא כזה. כורים גדולים יכולים להיות מטורגטים על ידי העלאת תעריפי החשמל, איסור פעילות במקרים קיצוניים גם עיקולים של ציוד", המשיך וכתב כי צריך למסות את יצרניות חברות ייצור הכרייה, כמו ביטמיין, בדומה למיסוי הקיים בתעשיית הטבק.

 

הבעיה עם ביטקוין – הוא לא משקלל בתוכו דבר

הערך של הביקטוין נוצר אך ורק מדבר אחד – הביקוש שיש למטבע. זו מערכת סגורה שאינה מגובה בשום דבר בעל ערך, פרט לכמות המטבע הקיים בשוק לעומת כמות הדורשים לו. אם ישקללו פנימה את עלויות הכרייה והחשמל שצריך לתחזק את המערכת באופן כללי, ערכו ירד בצורה קיצונית. יתר על כן, בעוד שכסף פיאט, כלומר מזומן, אמור להיות יחס ישר לכמויות הזהב שיש למדינה בכספות, לביטקוין אין גיבוי.

קיראו עוד ב"מטבעות דיגיטליים"

 

עוד אספקט שצריך להתייחס אליו, הוא לעובדה שככל שהקריפטו נכנס יותר למיינסטרים, ככה הוא תופס את עיניהם של בכירי הרגולטורים בעולם, כשרק לאחרונה, שרת האוצר ג'נט ילן התייחסה לביטקוין "הספקולטיבי מאוד", כשגם באיחוד האירופי מתחילים לראות איך מרסנים את השימוש.

 

כי בסוף, לא מעט אנשים רוצים לברוח משיטה פיננסית מרוכזת, אבל מרבית האנשים בעולם חיים במדינות עצמאיות, שכמו הודו למשל, יכולות לשקול לנוע כל מסחר במטבע קריפטו בשטחה. הרגולטור גם לא יאפשר תנועה גדולה של פיננסים בלי לקבל את הנתח שלו, כלומר מס.  אלה תהליכים שלוקחים שנים והם עוד בחיתולים, אבל כמו כל מטבע סוחר או סחורה, הביטקוין לא יכול להתקיים בוואקום. אחרת הוא בועה. סביר להניח שחלק מהמיסים שיושתו על ביטקוין יהיו מסים ירוקים בשל הכרייה המזהמת ואלה יכולים להיות כבדים מאוד, מה שימנע מאנשים להשתמש בהם ויהפוך אותם לחסרי ערך.

 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    דוד 30/04/2021 08:40
    הגב לתגובה זו
    הדולר כבר 50 שנה לא צמוד לזהב. הוא לא תלוי בשום דבר חוץ מכמות הדולרים המודפסים. כמה שטחיות ורמה נמוכה...
  • 4.
    נחום 12/03/2021 16:19
    הגב לתגובה זו
    יגיע לשער 100 אלף עד סוף השנה ולשער 300 אלף בשנים הקרובות למרות רעשי הרקע של האלה שלא מבינים כלום. להם נשאיר חמוצים
  • 3.
    שבלול 12/03/2021 15:44
    הגב לתגובה זו
    הערך ירד ל 0 ואולי אף לערך שלילי
  • 2.
    יש משפט יפה בערבית - הו יא קירח! למה באת להפחידנו? (ל"ת)
    ירושלמי 11/03/2021 20:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שמוליק 11/03/2021 17:03
    הגב לתגובה זו
    כלומר מי שקונה יכול למכור אותו רק למהמר אחר. בניגוד לכל דבר אחר, לזהב יש צריכה קשיחה בתכשיטים ותעשיה, בנדלן גרים, חיטה אוכלים. אם ביטשיט לא עושים כלום חוץ מספקולציה - מתישהו הפירמידה תקרוס
  • אהלן 11/03/2021 19:15
    הגב לתגובה זו
    בגלל זה פייפאל וטסלה נכנסו לתחום כי הם מפגרים ולא הקשיבו לך
  • ליאור 11/03/2021 18:23
    הגב לתגובה זו
    במקום לקשקש תקנה כבר קריפטו יפראייר בחצי שנה אני על 15000 שח אז אתה יכול לקפוץ לי עם הביטשיט שלך ושל כל הפלצנים....
  • שי 11/03/2021 21:37
    את העצות האלה תשאיר לנרקומנים בקזינו ילד.
  • חחח... כמה נכון!!!! גדול!!! (ל"ת)
    ירושלמי 11/03/2021 20:58
מטבעות קריפטוגרפיים
צילום: Pixbay

שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר

הירידות במטבעות הדיגיטליים מתגברות על רקע האטה בביקוש המוסדי וחשש גובר מקריסות בפרוטוקולי DeFi. אנליסטים מזהירים שהאמון נשחק, וההתאוששות צפויה להיות ארוכה ומורכבת

אדיר בן עמי |

שוק המטבעות הדיגיטליים חווה תקופה מאתגרת. הביטקוין ירד מתחת ל־107 אלף דולר ביום שני, ובשלישי ירד אף מתחת ל־103 אלף דולר. המטבעות האלטרנטיביים רשמו ירידות חדות יותר: את'ריום, XRP, BNB וסולנה נחלשו ב־5%–9% ב־24 השעות האחרונות. המצב הנוכחי מעיד על שינוי מהותי בסנטימנט המשקיעים, עם סגירות כפויות של פוזיציות ממונפות בהיקף של 1.37 מיליארד דולר ב-24 השעות האחרונות לפי נתוני CoinGlass.


הבעיה התחילה באוקטובר עם מה שהמומחים מכנים "אירוע ההנזלות ההיסטורי" - אירוע שמחק כ-19 מיליארד דולר מפוזיציות ממונפות ארוכות. שלושה שבועות אחרי האירוע, השוק עדיין לא הצליח להתאושש מהמכה. המצב הנוכחי מראה שהאמון של המשקיעים נשאר רעוע. המומחים מסבירים שלבנות מחדש בסיס הון של 19 מיליארד דולר זה תהליך שלוקח זמן, והשוק עדיין במה שג'ורדי אלכסנדר מ-Selini Capital מכנה "שלב ההנגאובר" מהלם אוקטובר.


לראשונה זה שבעה חודשים, הביקוש המוסדי לביטקוין ירד מתחת לקצב הכרייה. המשמעות היא שהמשקיעים הגדולים מאטים את רכישותיהם. במקביל ניכרת מגמה של הימנעות מסיכון ברחבי שוק הקריפטו. המצב הטכני בשוק מחזק את התמונה הקודרת, כאשר מדד MarketVector שעוקב אחרי המחצית התחתונה של 100 הנכסים הדיגיטליים הגדולים ירד זה השבוע השלישי ברציפות, עם ירידה של עד 8.8%. חלק מהמטבעות חזרו לבדוק את הרמות הנמוכות מהתרסקות הבזק באוקטובר. המדד הזה ירד כבר כ-60% השנה.


הביטקוין עצמו יורד 3.5% למתחת ל-103 אלף דולר, אבל עדיין שומר על עלייה של כ-10% מאז דצמבר. למרות זאת, הביטקוין מפגר אחרי מניות גלובליות בשבועות האחרונים כשמשקיעים עוברים לנכסי סיכון שיותר רגישים להתפתחויות מאקרו-כלכליות. זה משאיר את הקריפטו מתקשה למצוא את המקום שלו למרות רקע גלובלי חיובי בסך הכל.


משבר ה-DeFi

גורם נוסף שמכביד על התחום הוא המשבר במגזר הפיננסים המבוזרים (DeFi). פרוטוקול Stream Finance דיווח על הפסדי נכסים של 93 מיליון דולר, בעוד שחובות בעייתיים בשוקי ההלוואות מוערכים בכ־284 מיליון דולר. החשש מהתפשטות הנזק גורם לפדיונות ולהיחלשות מטבעות יציבים. לדברי דרק לים מחברת Caladan, האמון בשוק היה פגוע עוד קודם לכן, לאחר פריצה של 128 מיליון דולר בפרוטוקול Balancer. לדבריו, “האירוע של Stream רק העמיק את חוסר הוודאות במערכת שממילא מתמודדת עם מינוף גבוה”.