מוטב מאוחר מאשר בכלל לא: רשות ניירות ערך חוקרת את אולייר על אובדן של 2 מיליארד שקל
רשות ני"ע פתחה בחקירה נגד חברת אולייר בחשד לביצוע עבירות על חוק ניירות ערך. אולייר גייסה אגרות חוב בשוק המקומי בהיקף העולה על 2 מיליארד שקל. כבר לפני מספר שנים עלו תהיות איך החברה מצליחה לעמוד פעם אחר פעם, בדיוק מעט מעל הרף של אמות המידה הפיננסיות (אם לא היתה עומדת בהן, אגרות החוב היו עומדות לפירעון). כבר לפני שנתיים הצגנו את הממשל התאגידי הבעייתי של החברה:
החברה הזו של יואל גולדמן, הסתבכה בחודשים האחרונים והיא לא יכולה לשרת את חובה, מה שהוביל אותה להסדר חוב. אלא שהשאלה האמיתית היא ממתי היא לא יכולה לשלם את חובה? הצרות היו ככל הנראה עוד לפני כן והחברה פשוט דחתה את הקץ בטריקים ושטיקים. דחתה ודחתה עד שאי אפשר היה יותר לדחות. אולייר היא המגייסת המובילה באג"ח אמריקאיות - אותה קבוצה של אגרות חוב שלמרות שהיא הטרוגנית, מגלים בה די הרבה בעיות של ממשל תאגידי לא תקין וקשיים בהחזר החובות.
הכתובת היתה על הקיר כבר הרבה זמן. אין קסמים בשוק ההון. אם באים אליכם ונותנים לכם "מתנה", ריבית גבוהה, זה לא סתם. החברות האלו שהגיעו לכאן והציעו ריבית גבוהה למשקיעים, פשוט לא קיבלו מימון בשוק הבית שלהם - בארה"ב. אז הם התחברו לחתמים מקומיים, עטפו את החברה באריזה יפה, ולרוב חדשה, ומכרו למוסדיים ישראליים את הסחורה הזו תחת הסבר - "עלויות הגיוס בארץ זולות לחברות האלו בזכות הריבית, ולכן הן מעדיפות לגייס כאן. לכם - המוסדיים, כדאי, החברות מציעות ריבית גבוהה". את הסיכון כמובן שמצניעים, ואם הלכו שני מיליארד שקל לפח? טוב, זו כבר בעיה של המשקיעים, לא שלהם.
בעיה נוספת בהשקעה באג"ח אמריקאי היא שאין עם מי לדבר. החברות האלו נרשמו במקלטי מס בעולם, תחת בעלות של זרים ותחת חוקים אחרים. לכו תתבעו חברה מאיי הבתולה? איך עושים א זה בכלל? וזה גם יהיה הסדר הרבה יותר יקר מהסדרים אחרים.
- המבחן של בריטניה: תשואות האג"ח בבריטניה מזנקות לשיא מאז 1998
- שוק הריפו מתייבש: גיוסי החוב של האוצר האמריקאי שואבים את הנזילות מהמערכת הבנקאית; מה זה אומר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 11.מתי נלמד לא להאמין לאלה שרוצים את כספינו (ל"ת)אנונימי 06/03/2021 16:18הגב לתגובה זו
- 10.פז 06/03/2021 09:28הגב לתגובה זותואילו ותתכבדו להסביר לנו למה לא בדקתם? בגלל העמלות? הבונוסים? למה?
- 9.אבי 06/03/2021 07:19הגב לתגובה זוברגע שמוסדי ידע שהוא יקנס ב 50% מסכום רכישת אג"ח מהסוג הזה הוא יחשוב פעמיים אם לסכן את הכסף של החוסכים.
- 8.מבמב 05/03/2021 19:16הגב לתגובה זומה זה בכלל החברה פח הזו. מי קונה אגח ברמות סיכון כאלה. עדיף מנייה או תעודת סל על נדלן מאשר שטויות כאלה.אגח זה לא מעניין זה לילדים.במקום זה עדיף חלק במניות וחלק מזומן בעוש משטויות כאלה.
- צ'אץ' 06/03/2021 00:29הגב לתגובה זועכשיו מה שיעשו זה לשנות שוב את מקדם ההמרה בחישוב הפנסיה, מה שאומר שכל פנסיונר יקבל פחות כסף כל חודש, כי שתו לקרנות הפנסיה ש"ח. כן. מה לעשות, זה כסף אמיתי של חוסכים אמיתיים והנה התנדפו להם שניים וחצי מיליארד שח שנוהלו ברשלנות פושעת. אז כן, זה מעניין מאד. מאד מאד מאד.
- 7.אביש 05/03/2021 19:00הגב לתגובה זומה יעשו? יקנסו את החברה כמו לפני כחודשיים? אז ישאר עוד פחות כסף לקורבונות (בעלי האג"ח)... החקירה צריכה להתבצע כנגד מי שנתן אמון בלי בדיקות נאותות ראויות, נגד מי שהביא את ההנפקות הללו למשקיעים, נגד שומרי הסף שנרדמו. ואם רוצים ללכת יותר רחוק, אז נגד הבנקים המרכזיים בעולם שקבעו ריבית ריאלית שלילית והפכו את כל שוק ההון לקזינו אחד גדול.
- 6.חקירת עומק נדרשת 05/03/2021 17:34הגב לתגובה זולדברי המנכל: גולדמן נטל הלוואות מגורמים בשוק האפור. לדברי אחד ממציעי הצעות ההסדר – יש לתת לגולדמן פטור מתביעות כי רק הוא מבין מה קורה בחברה הזאת. אם אלו פני הדברים, הדירקטוריון, רו"ח שבקרו את הספרים, החתמים, נושאי משרה לא עשו את מלאכתם ולא ביקרו את המנכל. להיות דירקטור זה לא להגיע לישיבות לאכול בורקסים ולקבל עשרות אלפי $ שכר – זו אחריות בפני המשקיעים והנושים. יש להגיע לחקר האמת ולהבין איך יתכן שספרי התאגיד מדברים על חברה איתנה עם הון עצמי של מאות מיליוני $ ובתוך רבעון אחד האג"ח הקצר שלה נסחר ב- 18אג לשקל – איך כל זה קרה בתוך כמה שבועות?
- 5.הפסדתי 82%. איפה חברות דירוג האשראי שסמכתי עליהן?? (ל"ת)יוסי 05/03/2021 17:27הגב לתגובה זו
- אבי 06/03/2021 07:15הגב לתגובה זוגם ב 2008 היה סיפורים כאלה, אגרות חוב שלא היו שוות כלופ קיבלו דירוג גבוה, כל הכספים נמחקו.
- 4.מני 05/03/2021 16:16הגב לתגובה זואלה קיבלו עמלות שמנות של מיליונים, ואלה עזרו לחברים ודחפו לנו לפנסיה ניירות בעיתיים. איך קונים אגח של חברה מאיי הבתולה, ללא ניסיון, בטחונות, ושנכשלה בגיוס בחול, ועוד 2 מיליארד. פרסמו בבקשה מי המוסדיים שהשקיעו בהם
- 3.לתבוע את החתמים והמוסדיים שהשקיעו כספי עמיתים (ל"ת)אנונימי 05/03/2021 13:16הגב לתגובה זו
- 2.אבנר 05/03/2021 12:54הגב לתגובה זוכותרת מטעה ולא הוגנת . כמי שמחזיק אגח אמריקאיות רובם משלמים בזמן ולחלקם יש ביטחונות
- 1.לא "הלכו לפח", נגנבו (ל"ת)רוני 05/03/2021 11:12הגב לתגובה זו

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

אמפא הגדילה את הגיוס, אבל לא את הריבית
אמפא השלימה בהצלחה הנפקת אג"ח בהיקף של 1.75 מיליארד שקל, לאחר שקיבלה ביקושים של יותר מפי שניים מהיקף הגיוס המקורי; ההנפקה, שקיבלה דירוג גבוה למרות שהיא ללא בטוחות, ממחישה את התיאבון העצום של המשקיעים המוסדיים בשוק האג"ח, אבל מה עם פרמיית הסיכון?
חברת אמפא השלימה את המכרז המוסדי לקראת הנפקת סדרת אג"ח צמודת מדד חדשה (סדרה א’), וקיבלה ביקושים גבוהים של יותר מ-2.2 מיליארד שקל, יותר מכפול מהיקף הגיוס המקורי שעמד על כמיליארד שקל. לנוכח הביקוש הגבוה, החברה הודיעה כי תיענה להתחייבויות בהיקף של כ-1.75 מיליארד שקל, בריבית שנתית של3.32% צמוד מדד, אשר נקבעה כריבית הסגירה ותשמש תקרת ריבית בשלב המכרז הציבורי.
ההנפקה של אמפא מתווספת לגל הנפקות האג"ח שמציף את שוק ההון בחודשים האחרונים רק לאחרונה, הגיוס של רבוע כחול נדל"ן, שקיבלה ביקושים של כ-2 מיליארד שקל להרחבת שתי סדרות אג"ח צמודות מדד, פי ארבעה מהיקף היעד המקורי, ולבסוף בחרה לקחת כ-1.1 מיליארד שקל. גם קבוצת דלק גייסה בשבוע שעבר קרוב למיליארד שקל, אחרי שקיבלה ביקושים של כ־1.2 מיליארד שקל.
דירוג גבוה ללא בטוחות
למרות שהיקף ההנפקה של אמפא גדל בצורה חדה, וכי מדובר בחוב בכיר בלתי מובטח, מעלות אשררה את דירוג הסדרה על ilAA. במעלות מסבירים כי ההרמה בדירוג נשענת על הערכת שיעור שיקום החוב ועל ההנחה שרוב התמורה תשמש למחזור חוב פיננסי קיים, כלומר לא לגידול במינוף.
עם זאת, עצם העובדה שחברה פרטית, בעלת חוב פיננסי של יותר מ-2 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני, יכולה לגייס חוב בהיקף של 1.75 מיליארד שקל ללא שיעבודים ובריבית של 3.32% בלבד, ממחישה היטב את העוצמה של הביקוש המוסדי לשוק האג"ח, ואולי את הבועה שנוצרת בשוק האג"ח.
- כך מתפתחת בועה בשוק - המקרה של אמפא
- מה למדנו השבוע: איך מתקבלות החלטות השקעה בשוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער מהממשלתי
אג"ח ממשלתיות צמודות מדד במח"מ של כ-5 שנים נסחרות כיום סביב 2.16% תשואה שנתית. כלומר, השוק דורש מאמפא פרמיית סיכון של פחות מ-1.2% מעל האג"ח הממשלתית, פער קטן במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בחוב קונצרני ללא שיעבודים. בימים כתיקונם היה אפשר היה לצפות לפרמיה של 2% ויותר על חוב כזה.