שבבים
צילום: Istock
בין השורות

מי זו טלסיס ומה ההסבר לשווי השוק הגבוה שלה?

החברה פועלת בתחום עם פוטנציאל מוגבל, שכן חסמי הכניסה של המתחרים מאוד נמוכים והרווחיות בתחום הפכה להיות נמוכה מאוד ואף הפסדית. אז איך יתכן שנכון לכתיבת שורות אלו, החברה נסחרת בשווי של 885 מיליון שקל?
קובי שגב | (7)
נושאים בכתבה אינטר טלסיס

חברת טלסיס 0.1%  היא מהחברות הוותיקות בבורסה לני"ע בת"א, היא התאגדה כבר ה-1963, והפכה לציבורית ב-1992. במשך חמישים שנים, פעלה החברה בתחום היבוא והשיווק של רכיבים אלקטרונים לישראל. מדובר בתחום פעילות עם פוטנציאל מוגבל, שכן חסמי הכניסה של המתחרים מאוד נמוכים ואכן עם השנים, הרווחיות בתחום, הפכה להיות נמוכה מאוד ואף הפסדית. אז איך יתכן שנכון לכתיבת שורות אלו, החברה נסחרת בשווי של 885 מיליון שקל?

 

בשנת 2014, טלסיס נסחרה בשווי שוק מצומק של 60 מיליון שקל, אך בדיעבד, הייתה זו שנת המפנה. לקראת סוף 2013, טלסיס ביצעה רכישה ששינתה את עתידה מקצה לקצה ובקצב מסחרר.

 

טלסיס הפיצה בשעתו, רכיבים של חברות רבות, בין היתר את מוצריה של חברת ואריסייט. טלסיס, שמצד אחד, הכירה מקרוב את מוצרי ואריסייט, ומצד שני, השכילה להבין את מגמות השוק, החליטה לרכוש את ואריסייט. ברכישה הראשונית בסוף 2013, נרכשו כ-31%, בתמורה ל-8.2 מיליון שקל ולפי שווי של 27 מיליון שקל.

 

אז מי זאת אותה ואריסייט ולמה טלסיס רכשה מניות שלה?

ספוילר – ואריסייט, היום, הינה אחת מחברות ה-SOM (SYSTEM ON MODULE) המובילות בעולם, המייצרת מעבדים מבוססי מעבדי ARM

 

אז מה זה SOM ולמה צריך את זה?

בעבר, רוב המוצרים המקיפים אותנו היו די פשוטים אך עם התפתחות הטכנולוגיה, האינטרנט והקישוריות, עולם המוצרים הלך והשתכלל עד שגם מוצר פשוט לכאורה כמו למשל, הליכון בחדר כושר, מכיל בתוכו יכולות מחשוב לא קטנות. בהליכון כדוגמא, יש מסך LCD, יש מד דופק, יש אפשרות להתחבר לנטפליקס, לראות טלוויזיה, לגלוש באינטרנט ובנוסף יש ממשק משתמש משוכלל. המכשיר הפשוט וכביכול "מכני" בעיקרו, מצריך כוח מחשוב גדול מאחורי הקלעים. עליו להתממשק עם אפליקציות רבות ושונות.

בדיוק בנקודה הזאת נכנס יצרן ה-SOM. ניתן להניח שהחברה שמייצרת הליכונים, עומדים בפניה אתגרים עסקיים לא פשוטים. ראשית, בעיצוב המוצר, שיהיה מזמין עבור המתעמלים (וחשוב יותר, מזמין עבור אחראי הרכש של חברות חדרי הכושר). שנית, בייצור המוצר בטיב ובמחיר. כמובן, גם יכולות שיווקיות, ניהול מלאי ועוד. האם חברת ההליכונים הדמיונית הזו, צריכה לפתח גם ידע מחשובי, התומך בדרישות המוצר השונות? בשוק מעריכים שהיכולת של חברת ההליכונים, לרכוש מודול מחשב מוכן מראש, המתאים לדרישותיה, ישיג עבורה חיסכון משמעותי בעלויות הפיתוח ובזמן הפיתוח, המוערך בלפחות שנתיים עבודה של מהנדסי תוכנה וחומרה.

 

שוק ה-SOM מיועד עבור חברות המייצרות פחות מ-50,000 יחידות מהמוצר שלהן. חברות המייצרות מעל 50,000 יחידות, כבר נמצאות סביב הרף כלכלי בו כדאי להם לפתח את יכולות המחשוב בעצמן – כלומר להעסיק מתכנתים ומעצבים תעשייתיים על כל המשתמע מכך.

 

אז האם יש בכלל טעם להיות שחקן בשוק מוזר שמתאים רק לייצרן שמייצר מעט יחידות? התשובה לכך, שבדיוק בפלח השוק הזה, נמצאים המוצרים בתחום המכשור הרפואי, ציוד חקלאי, ציוד לתעשיות – תעשיות ענק.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

ה-SOM הוא בעצם מיקור חוץ של יכולות המחשוב של המוצר שלך, אם אתה יצרן באחת התעשיות שציינו. בשנים האחרונות, הרבה יצרנים מעדיפים לעבור לפתרון של SOM על פני פיתוח עצמי של מודלים ספציפיים למוצרים שהם מייצרים, בעיקר בגלל שזה פשוט יותר, מקצר את זמן הפיתוח וכלכלי יותר בנישה הספציפית של מוצרים יקרים, הנמכרים בכמויות מוגבלות וזאת הסיבה לצמיחה המואצת בשוק הזה.

 

יתרון נוסף, שמפתח המוצר יכול בעזרת שימוש במודל SOM, לייצר את אותו מוצר, ברמות גימור שונות מבלי להשקיע המון זמן בפיתוח ותכנון. זאת בשל העובדה כי גם יצרן ה-SOM יודע לתת מגוון רב של פתרונות, מאחר שהוא מציע כמות גדולה מאוד של מוצרי מדף גנריים.

 

לפי הערכות שונות, גודל שוק ה-SOM בכללותו מוערך בכ-2 מיליארד דולר עם צפי לגידול דו ספרתי בשנה. הנישה של מודולים מבוססי מעבדי ARM, בהם ואריסייט פועלת, מהווים כ-50% מהשוק. אם כך, מבחינת החברה מדובר על שוק של כמיליארד דולר הצומח בקצב דו ספרתי. מבט על המספרים של ואריסייט בראיה לאחור יכול להסביר את קצב הצמיחה בשוק הזה:

 

 

שרשרת רכישות

כאמור, טלסיס הבינה מוקדם את הפוטנציאל של ואריסייט, כאשר ב-2015 רכשו 23% נוספים, לפי שווי שוק של 55 מיליון שקל והגיעו להחזקה של 50%. ב-2017 ביצעו עסקה משולבת עם בעלת השליטה בטלסיס, ארלדן השקעות, עסקה המשלבת רכישה עצמית של מניות ע"י ואריסייט עצמה כנגד הקצאה של אופ' CALL/PUT ובנוסף רכישה של מניות ע"י טלסיס וארלדן. כתוצאה מכך הגיעה טלסיס עד לאחזקה של כ-68% בואריסייט וזאת כבר לפי שווי של כ-250 מיליון שקל. בנובמבר 2020, טלסיס מימשה זכות סירוב ראשונה ורכשה עוד 2.3% מואריסייט והגיעה לאחזקה של כ-70%, לפי שווי של 250 מיליון דולר או לחלופין 825 מיליון שקל.

 

ניתן לראות כיצד הביטחון של טלסיס בתוצאות העתידיות של חברת הבת הלך והתחזק עם השנים וכיצד מחיר העסקה והמכפיל על הרווחיות של ואריסייט קפץ גם הוא מעסקה לעסקה. חשוב לציין כי לא מדובר בעסקה אקראית אלא רכישות ע"י בעלת העניין הגדולה בחברה, החשופה לכל המידע של חברת הבת.

 

ואריסייט פועלת בשוק מאד מבוזר, כאשר אין מובילת שוק ברורה. החברה מנסה לבדל עצמה מהמתחרים, בכך שהיא מאפשרת גמישות גבוהה יותר מבחינת סל המוצרים והתאמתם ללקוח. לטענת החברה, היא נהנית מיתרון לגודל, כאשר ביכולתה לרכוש חומרת מחשוב, במחיר זול יותר ממתחרותיה הקטנות, ואת ההנחה לגלגל אל הלקוחות ולהשיג בכך מחיר סופי אטרקטיבי עבור הלקוחות.

 

בנוסף, לואריסייט הסכם אסטרטגי עם NXP, שהיא אחת הספקיות הגדולות ביותר של מוליכים למחצה בעיקר לשוק הרכב, אך פעילה גם בתחום התעשייה והתקשורת ובנוסף מהווה כוח משמעותי בשוק האנלוגי. ההסכם הזה, מעניק לחברה לגשת לפני כולם למעבדים הכי חדשים, לפני שהם יוצאים לשוק הרחב. בדרך הזו ואריסייט מציעה ללקוחותיה את המוצרים בעלי הדור החדש של הטכנולוגיה לפני המתחרים. לאחרונה החברה שידרגה את יכולות הייצור שלה ולכן אין לה צורך בהשקעות מהותיות נוספות בשנים הקרובות.

 

אם התחום כל כך צומח, למה שחברות השבבים לא ייצרו לוחות SOM בעצמם?

מסתבר, שבאמת היה ניסיון של החברות הגדולות לקחת לעצמם את הרווחיות בשוק זה. גם אינטל וגם סמסונג ייצרו ושיווקו ליין של כרטיסי SOM עם מעבדים שלהם, אך לאחר פחות משנתיים, הפעילות חוסלה. נכון להיום, יצרני המעבדים דווקא תומכים ביצרני ה-SOM וזה הדרך שלהם להגיע ליותר יצרנים, בלי ההשקעה בלקוח הבודד, הלוגיסטיקה והתמיכה הטכנית הנדרשת לליווי היצרנים בשלבי הפיתוח ועד להגעה לשלב של יצור המוני.

 

בשורה התחתונה

יש בחייה של חברה רגעים מכוננים, בהם נקבע גורלה העסקי. לעיתים מדובר במפח נפש כמו עסקת טבע - אקטיביס שגררה את טבע לסכנה קיומית. אך לעיתים, יש גם דוגמאות הפוכות, עליהם שומעים אמנם פחות, אבל גם פה מתרחשים מהלכים דרמטיים. ישנם מקרים שבהם חברה צופה את עתידה ורואה שהאדמה נשמטת מתחת לרגליה, אותה חברה בוחרת לבצע רכישה משמעותית ולאחר מספר שנים מתברר, שאותה רכישה הצילה את החברה, עסקיה המסורתיים הפכו לשוליים והחברה הנרכשת הפכה לליבת הפעילות. זה בדיוק המצב בטלסיס שהיום רוב שוויה מגיע מרכישה של חברה אנונימית ב 2013.

 

טלסיס הוכיחה ראייה עסקית מחודדת שכן העסקאות לרכישת ואריסייט, מצביעות על התמקדות ועקשנות ראויים, לרכישת פלח גדול ככל שהיה ניתן. למרות שב 2020, שנת הקורונה, התמתן קצב בצמיחה, להערכתנו, מדובר בהשפעה זמנית. כאשר חברות רבות מושבתות או עובדות בקפסולות, ניתן לנחש שהדחף לפתח מוצרים חדשים פוחת במקצת. עם זאת, ברגע שהאדם יביס את הקורונה, אנו מצפים להיפוך מגמה. גם אם קצב הצמיחה יישאר בקצב חד ספרתי, ואריסייט צפויה להגיע לתזרים של 100 מיליון שקל בשנה.

 

הכותב הוא שותף מנהל בבית ההשקעות אקורד ש.ק.ל.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    חידוש מעניין !! כתבה יפה (ל"ת)
    רונן 03/03/2021 15:32
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אבי 03/03/2021 12:45
    הגב לתגובה זו
    ומבסוט...
  • 5.
    B. 03/03/2021 10:54
    הגב לתגובה זו
    כנראה היורשת של טלטביס . חחח.........
  • 4.
    צייד שוורים 03/03/2021 09:18
    הגב לתגובה זו
    מחזיקה החברה שלך? אולי פשוט תפרסם בוולסטריט בטס את אחוזי השורט גם ככה כל מה שאתה רוצה זה ניפוח נחמד
  • 3.
    טלסיס חברה מעניינת מאוד (ל"ת)
    יורם 03/03/2021 09:12
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בן 03/03/2021 08:41
    הגב לתגובה זו
    כתבה מאד מעניינת ורלוונטית מאד. שאפו @קובי שגב
  • 1.
    ג'וני 03/03/2021 08:35
    הגב לתגובה זו
    כל שבוע חברה חדשה יודע מרשים כל הכבוד
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.