אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

ועדת הכלכלה נגד בנק ישראל - "התנהלות תמוהה של הפיקוח על הבנקים"

היו"ר יעקב מרגי: "ללא מעורבות אקטיבית ודומיננטית של ועדת הכלכלה, בנק ישראל מתקשה לקדם את התחרות ולהילחם בדואופול"; הבנק: "טובתו של הציבור הישראלי היא זו שעומדת לנגד עיניו"

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ יעקב מרגי העביר מכתב דחוף לנגיד בנק ישראל הפרופ' אמיר ירון, על רקע הפרסומים על כוונת בנק ישראל לאשר לבנק הפועלים להעמיק אחיזתו בשוק התשלומים באמצעות הנפקת כרטיס אשראי, ע"י כ.א.ל שבבעלות בנק דיסקונט, באפליקציית התשלומים ביט.

 היו"ר מרגי, רואה את הגברת התחרות בענף הבנקאות כיעד מרכזי מאז נכנס לתפקידו, עשה מאמצים רבים לקדם חקיקה שתקל על המעבר בין הבנקים ותעודד את הרפורמה. על רקע זה כותב מרגי לנגיד, "אני מגלה שמאמציי עלולים שלא להועיל, עקב התנהלות תמוהה של הפיקוח על הבנקים בראשותך".

"הניסיון מראה כי ללא מעורבות אקטיבית ודומיננטית של ועדת הכלכלה, בנק ישראל מתקשה לקדם את התחרות ולהילחם בדואופול.

"עקב משבר הקורונה, נעתרתי לדחות את צמצום המסגרות כרטיסי האשראי המונפקים על ידי הדואופול בשנה, ולדחות את יישום רפורמת המעבר בין בנקים בחצי שנה. להסכמה זו קדמו התלבטויות, חששתי כי דחיות אלו עלולות להתפרש כנסיגה מיישום הרפורמה בבנקאות. לצערי, התנהלות הפיקוח על הבנקים בעת הזו מביאה אותי לידי מסקנה כי החשש היה מוצדק".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אייל 31/01/2021 06:07
    הגב לתגובה זו
    הפיקוח על הבנקים הוא זרוע של הבנקים שהפיקוח היחיד שהיא עושה זה פיקוח על זה שהבנקים ירוויחו כמה שיותר על חשבוננו בגלל זה הבנקים מרוויחים מיליארדים כל שנה !!!
  • 7.
    שרפו כ30 מליארד דולר על הימור הדולר (ל"ת)
    לל 31/01/2021 00:45
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שרי 30/01/2021 18:41
    הגב לתגובה זו
    ניפוח נכסים
  • 5.
    יוני 30/01/2021 16:17
    הגב לתגובה זו
    פושעים לטובת עשירים ונכסיהם
  • 4.
    רבקה 30/01/2021 15:38
    הגב לתגובה זו
    ח"כ מרגי כנראה לא מבין, שבנק ישראל דואג רק למקורבים לצלחת. עמך ישראל לא מעניין אותו. יותר נכון בעצם לומר, שעמך ישראל מעניין את הבנק, כל עוד ניתן לקחת ממנו ולתת למקורבים לצלחת.
  • 3.
    רונית 30/01/2021 15:03
    הגב לתגובה זו
    בבנק ישראל יושבת חונטה שכל מעיניה התפקיד הבא באחד הבנקים. לאחרונה התפרסם שבית המשפט העליון מאפשר לפרסם דוחות בבנק אגוד שגרמו לפישמן הפסדי עתק ואם לא די בכך בעקבות כך בוצעה עסקה ע"ש דיילת במטוסו של פישמן שנגרמה בגינה הפסד של מאות מליוני שקלים. האמור לעיל תחת ניהולו של דב קוטלר שמונה לאחרונה למנכ"ל בנק הפועלים. אז איפה בנק ישראל המפקח על הבנקים????
  • 2.
    משקיע 30/01/2021 12:02
    הגב לתגובה זו
    כל מטרתו להרוס את מעמד הבניים ולדאוג לבנקים ולקאופרטיבים
  • 1.
    אפק 30/01/2021 11:57
    הגב לתגובה זו
    כרגיל עוד ספין של בינוקיו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.