אנרגיות סולאריות: לנופר יש אפסייד
צילום: CC

מיטב דש ברוקראז' ממליץ על נופר אנרגיה; מחיר יעד עם 24.4% אפסייד

החברה הונפקה באמצע דצמבר אך הספיקה לרדת ב-14% מאז. האנליסט של מיטב ברוקראז' ערן יונגר: נופר יכולה "לעקוף" את מגבלות רשת ההולכה והחלוקה באזור האתר
אלמוג עזר | (3)
נושאים בכתבה אנרגיה ירוקה

חודש לאחר הנפקות נופר אנרג'י 1.3% , זוכות מניות החברה להמלצה של בית ההשקעות מיטב דש ברוקראז' ומחיר יעד של 112 שקל למניה. מחיר שמציג אפסייד של 24.4%. בית ההשקעות מציין על רקע ההמלצה כי נופר מחזיקה יתרון בדמות התקנות מערכות קטנות ובינוניות בשותפות הצרכן הסופי. יתרון זה מקטין את הרגישות שלה לתעריף שנקבע במכרז. 

תחום האנרגיה המתחדשת הוא אחד התחומים הלוהטים בחודשים האחרונים בבורסה בתל אביב ולמעשה, מוביל את ה"ייצוג הטכנולוגי" במדדים. על פי מיטב דש מדובר בתחום בוגר ובשל הן מבחינת החברות הפועלות בו והן מבחינת הרגולטור. מניית נופר אנרגיה הונפקה באמצע דצמבר כהנפקה הגדולה של השנה בשווי של כ-2 מיליארד שקל. המיינה נסחרה ביומה הראשון בשווי של 97 שקלים. את יום המסחר הנוכחי היא פתחה בשווי של כ-90 שקלים. כלומר, המשקיעים איבדו 14% על ההשקעה במניה מאז שהונפקה.

על פי האנליסט של מיטב ברוקראז' ערן יונגר, נופר יכולה "לעקוף" את מגבלות רשת ההולכה והחלוקה באזור האתר. בנוסף יש לה קשרים מצוינים עם תאגידים וגופים מוניציפליים המאפשרים לה זמינות גבוהה מאוד לנדל"ן ובכך קיצור משמעותי של זמן הקמת המערכות. זאת לצד הוספת יכולת אגירה למערכות הקיימות באתר הלקוח הנה הליך מהיר רגולטורית ויהווה תרומה משמעותית לתזרים הפרויקט. האסדרות הרלוונטיות לחברה מאפשרות ואף מעודדות הקמת מערכות PV בתעריף גבוה יחסית (תעריף גגות) ובהתאם ליעדי משרד האנרגיה גם בכמות עצומה בעשור הקרוב.

על פי הסקירה: "פעילות הקבוצה בתחום הפעילות מבוססת על אסטרטגיה עסקית במסגרתה החברה מתקשרת בהסכמים, עם קיבוצים, חברות תעשיתיות וגופים עסקיים עתירי נדל"ן להקמת תאגיד ייעודי משותף עם השותף, המוקם לצרכי הפרויקט, שהינו הבעלים של מערכת לייצור חשמל המוקמת בשטחי השותף. החברה מביאה לתאגיד הפרויקט המשותף את הידע, המומחיות, הניסיון, וכן את יכולות הייזום, הניהול, התכנון, וההקמה של מערכת הפוטו-וולטאית, בעוד השותף מעמיד לתאגיד הפרויקט המשותף את הגגות, מאגרי המים או הקרקעות עליהם יוקמו המערכות.

"כמו כן, לעתים החברה פונה לבעלי מקרקעין בהצעה כי החברה תשכור מהם את הגגות בבעלותם, תקים עליהם מערכות פוטו - וולטאיות ותמכור להם ו/או למחלק החשמל הרלוונטי את החשמל המיוצר במערכות אלו. בכך החברה נהנית מיתרון 'פנימי' – השותף להקמת המערכת הנו צרכן חשמל בעצמו, במרבית המקרים במרחק קצר מהמערכת עצמה, כך שהחברה מוכרת לאחד השותפים את החשמל, עוד לפני שהחשמל נמכר למנהל המערכת – 'לפני המונה'. תעריף מכירת החשמל לשותף הנו גבוה יותר מהתעריף המובטח ממנהל המערכת".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שטויות 06/01/2021 07:44
    הגב לתגובה זו
    חברה עם שווי מנופח לחלוטין מנותק מכל היגיון- עים 70 מגה פרויקטים חברה עם שווי של מעל 100-200 מיליון שקל זה נס
  • 2.
    ש.ק 05/01/2021 23:13
    הגב לתגובה זו
    קודם שיראו שמיטב דש יודעת להרוויח אחכ שיחקו עצות בינתיים הם האחרונים
  • 1.
    blond101209 05/01/2021 19:45
    הגב לתגובה זו
    לא משקיעות הון עצמי אלא מגוייס
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?