מתניהו אנגלמן מבקר המדינה
צילום: יח"ץ

מבקר המדינה על הנפקת התעשייה האווירית: אין למדינה מספיק מידע כדי להעריך את שווי החברה

המבקר ממליץ שאגף החשב הכללי ורשות החברות הממשלתיות יחזיקו ברשימה המלאה של נכסים המוחזקים בידי כלל החברות הממשלתיות והכוללת מידע על מהות הנכס. כך לא יהיה ניתן למכור חברות ציבוריות מתחת לשווין
אלמוג עזר | (10)

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, הודיע שיבחן את הנפקת התעשייה האווירית (תע"א). משרדו בוחן את הסיכונים העולים מתוך הדוחות הכספיים של התעשייה האווירית, על מנת לוודא כי המדינה והציבור יזכו לערך הגבוה ביותר מההנפקה הצפויה.

 

המבקר הסביר כי המשרד הציב יעד במסגרתו תורחב הביקורת הפיננסית על חברות ממשלתיות, תאגידים ציבוריים, רשויות מקומיות ובכלל הגופים המבוקרים.

התעשייה האווירית היא חברה עסקית, אחת היצואניות הגדולות במשק (מכירות שנתיות של כ-14 מיליארד ש"ח, מהם כ-10 מיליארד ש"ח ליצוא לכ-90 מדינות ברחבי העולם), הפועלת בשוק בינלאומי תחרותי ביותר (שוק ה-Aerospace & Defense) בו פועלות חברות ענק כבואינג, לוקהיד מרטין ועוד. ברוב החברות הבולטות בתחומי פעילות החברה אין אחזקה ממשלתית ורובן חברות נסחרות.

בעשורים האחרונים תהליך הפרטה של חברות ממשלתיות לווה בקולות תמיכה כמו קולות ביקורת לגבי התמחור שלהם. מבקר המדינה מבקש להציג מדיניות מוסדרת בעניין.

על פי המבקר "בדוח שפרסמנו במרץ 2020 בנושא הסדר הנכסים עם חברת החשמל, ראינו שהייתה השפעה משמעותית לרישום הנכסים על עלויות הרפורמה. מצאנו שהסדר הנכסים גובש על בסיס מסד נתונים של חח"י אשר כלל את הנכסים המהותיים של החברה בלבד, ללא נכסים תפעוליים משניים רבים. לפיכך, קיימים נכסים רבים שלא נוהל לגביהם משא ומתן על השבתם לידי המדינה, ולא ניתן לשלול את האפשרות שחלק מהם עשויים להיות מהותיים עבור המדינה".

 

על פי המבקר, המדינה החזיקה בעת חתימת ההסדר אומדן שווי של 27 נכסים בלבד, מתוך רשימת 220 הנכסים שהעבירה חח"י למדינה. "לפיכך, לא היה בידי המדינה מידע בנוגע להיקף הנכסים המוחזקים בידי חח"י, ולא היה אפשר לעמוד על מידת מיצוי זכויותיה של המדינה ועל היקף הוויתורים שהסכימה להם במשא ומתן עם החברה" הסביר.

המבקר ממליץ בדוח שאגף החשב הכללי ורשות החברות הממשלתיות יחזיקו בשגרה ברשימה המלאה של נכסים המוחזקים בידי כלל החברות הממשלתיות והכוללת מידע על מהות הנכס ופרטי השימוש בו וכי רשות החברות הממשלתיות והחשב הכללי יבחנו גיבוש מנגנון לבקרה שוטפת ועדכנית לשווי הנכסים המוחזקים בכלל החברות הממשלתיות אשר נכסיהן אינם מקבלים ביטוי מלא בדוחות הכספיים.

 

"כעת, שהתעשייה האווירית מתעתדת לצאת להנפקה, אנחנו צריכים לוודא שהמדינה והציבור משיאים ערך מההנפקה העתידית ושהרישומים בדוחות הינם כנדרש" מסכם המבקר.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    חנניה 06/01/2021 19:36
    הגב לתגובה זו
    צודק בהחלט, נקווה לעקביות!!. התעשיה האווירית לא הרוויחה דבר ברוב שנות קיומה למרות מכירות ענקיות ליצוא ולמרות מחירים מופקעים מול ממשלת ישראל. לאחר שתופרט, תוך זמן קצר, יתחילו הרווחים האמיתיים להופיע , לפחות מיליארד ש"ח בשנה. השווי שהחברה חייבת להיות מונפקת על פיו חייב להיות מעל ל7 מיליארד ש"ח וזאת לאחר שנמשכו כל היתרות הכספיות ע"י מדינה. נחכה ונראה!!.
  • 5.
    אזרח 05/01/2021 14:57
    הגב לתגובה זו
    שההפרטה תהיה בסגנון רוסי לאוליגרך!
  • רובין הוד 05/01/2021 18:23
    הגב לתגובה זו
    מאשר החזקה על ידי הממשלה. שיעשו מכרז פתוח לכל המרבה במחיר, ומחצית ימכרו לאזרחי ישראל דרך הבורסה
  • 4.
    מוטי דעבול 05/01/2021 14:56
    הגב לתגובה זו
    חשבתי שהוא רק מינוי של ... בובה על חוט שנתניהו מפעיל בשעת הצורך
  • חנניה 06/01/2021 19:39
    הגב לתגובה זו
    אתה לא מכיר אנשים ומחווה עליהם דעות,חבל!!. יש במשרד המבקר מאות עובדים, משכילים וחכמים, אתה באמת חושב שהם היו משלימים עם מינוי של מבקר נרפה, ההבדל בינו לאחרים הוא ההשפעה האמיתית, הוא דואג שיהיו שינויים במערכת ולא רק השפלות ציבוריות של המבוקרים!!.
  • 3.
    לבדוק מה קורה בבלפור וסביבתו הקרובה של הקיסר (ל"ת)
    קודם כ 05/01/2021 13:43
    הגב לתגובה זו
  • רובינזון קרוזו 05/01/2021 18:24
    הגב לתגובה זו
    לבדוק כמה שילם הקיסר מבלפור לגברת תורג'מן דמי השתקה ועל מה
  • 2.
    רק את הקומבינטור נתניהו וחבורתו לא חוקר (ל"ת)
    ערן 05/01/2021 13:24
    הגב לתגובה זו
  • מרקו פולו 05/01/2021 18:24
    הגב לתגובה זו
    כדי שסוף סוף נפיל את נתניהו
  • 1.
    שחר 05/01/2021 12:11
    הגב לתגובה זו
    את ערכו של החתול בשק לאחר שאכל את נזיד עדשים ;)
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?