יוסי בכר
צילום: בוצ'צ'ו

נפטר יוסי בכר, מוביל הרפורמה במערכת הבנקאית ומנכ"ל האוצר לשעבר

בכר הלך לעולמו בגיל 65 בתום מאבק במחלת הסרטן. בכהונתו באוצר קידם את הפרדת פעילות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים. בהמשך כיהן כיו"ר דיסקונט קרוב לעשור, היו"ר הנוכחי קוברינסקי אמר כי היה "איש אציל נפש שהעשייה החברתית הייתה נר לרגליו"
איתי פת-יה | (5)
נושאים בכתבה יוסי בכר

יוזם הרפורמה במערכת הבנקאית ומנכ"ל האוצר לשעבר ד"ר יוסי בכר הלך לעולמו בגיל 65 בתום מאבק במחלת הסרטן. בשנה וחצי האחרונות היה בכר יו"ר של קבוצת חיפה וקודם לכך כיהן כיו"ר בנק דיסקונט במשך קרוב לעשור. בכר הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים.

בכר, רואה חשבון בעל תואר ד"ר לכלכלה, היה שותף מנהל בפירמת ליובושיץ-קסירר ארתור אנדרסן, שהתמזגה בהובלתו עם ארנסט אנד יאנג. ב-2003 מונה על ידי ראש הממשלה נתניהו, אז שר האוצר, לתפקיד מנכ"ל משרדו.

בתקופת כהונתו באוצר יזם את הרפורמה הקרויה על שמו להוצאת פעילות הגמל וקרנות הנאמנות מהמערכת הבקנאית כדי לצמצם את הריכוזיות ולקדם את התחרות בתחום. בתום כהונה של שלוש שנים במשרד האוצר שימש כמנהל הזמני של רשות המסים. בהמשך מונה ב-2009 ליו"ר בנק דיסקונט.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר: "אני מביע צער עמוק על פטירתו של יוסי בכר ז״ל. מיניתי אותו למנכ״ל משרד האוצר באחת מהתקופות בהן היה משבר כלכלי מהגדולים שידע המשק הישראלי, כי התרשמתי מיכולותיו המקצועיות ומדבקותו בעקרונות הכלכלה החופשית. הטלתי עליו להוביל שורה של רפורמות ברוח זו והחשובה שבהן בשוק ההון שנקראת על שמו, רפורמת בכר, עליה עמל שנה שלמה. הוא היה מנכ״ל וג׳נטלמן, נעים הליכות ומסור למדינת ישראל. אני משתתף בצער המשפחה. יהי זכרו ברוך".

מיו"ר דיסקונט שאול קוברינסקי נמסר: "יוסי בכר היה דמות בולטת ומשמעותית בקהילה העסקית והכלכלית בארץ. הוא השאיר את חותמו בארגונים הרבים בהם פעל והוביל רפורמות חשובות ששינו את פני הכלכלה הישראלית. יוסי הוביל את דירקטוריון קבוצת דיסקונט במשך 9 שנים. במהלך תקופת כהונתו דיסקונט הפך לבנק ללא גרעין שליטה והוא ליווה מהלך זה בהצלחה, תוך הקפדה על ניהול ממשל תאגידי ברמה הגבוהה ביותר. העשייה החברתית הייתה נר לרגליו ובתקופת כהונתו הוביל בבנק מיזמים ייחודיים, תוך דבקות ומחויבות להשאת הערך לבעלי המניות. יוסי בכר, איש אציל נפש, ערכי, אוהב אדם. הוא יחסר מאוד לכל עובדי ומנהלי הבנק, לדירקטורים שליוו אותו בעבודתו בדיסקונט ולי באופן אישי. יהי זכרו ברוך".

מנכ"ל דיסקונט אורי לוין אמר כי "קבוצת דיסקונט מרכינה ראשה בעצב ובצער רב. יוסי הותיר חותם אדיר על הקבוצה, ושנות כהונתו יזכרו כשנים בהן דיסקונט שינה את פניו. יוסי הותיר חותם בלבבות על עובדי הקבוצה. באופן אישי, הוא עיצב את דרכי המקצועית וישאר עמוק בליבי. יהי זכרו ברוך".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    לא מתרשם מהמילים היפות. (ל"ת)
    אזרח 20/12/2020 20:36
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דרור 11/12/2020 08:27
    הגב לתגובה זו
    אנשים כמוהו לא מגיעים לפוליטיקה . הם טובים וישרים מדי .
  • 2.
    מה שם אביו ללמוד לעילוי נשמתו? יהי זכרו ברוך. (ל"ת)
    עמי 09/12/2020 11:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ועדת בכר 09/12/2020 11:53
    הגב לתגובה זו
    מאג:ח למניות הימורים בבורסה ונתנה את כספנו לחברות ביטוח שגם כשמגיע לנו כסף הם מסרבים לתת לנו מה שמגיע. גובים דמי ניהול מופקעים ובעצם כספנו הולאם . ועדת בכר הצילה את המדינה מחובותיה באגח על חשבון הצבור . כסף לפנסיה לא יצא מזה. זאת דוגמא כמה שלטון הליכוד דואג רק לעצמו ולא לאזרחים וההוכחה היא שקצבת הזקנה הועלתה בעשור ב 6 שח וכל שר אוצר או שר גימלאים לא מוכן לתת יותר. וכעת כל אחד דואג לעצמו ורוצה להיות ראש ממשלה אף אחד מהם לא מדבר על הכלכלה חוץ מסיסמאות שתפשו טרמפ על הקורונה . ועדת בכר ועדת בכיה לדורות
  • יחזקאל 11/12/2020 15:04
    הגב לתגובה זו
    זה נכון וזה אכן היה חור שחור וכתם בזוי במסגרת ההמלצות וההחלטות של הוועדה, מה שהביא אחר כך ללתיקון והגבלה על דמי הניהול. זו היתה בושה שוועדה עם נסיון וחוכמה לא הביאה בחשבון את האפשרות החמורה הזו
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.