נפטר יוסי בכר, מוביל הרפורמה במערכת הבנקאית ומנכ"ל האוצר לשעבר
יוזם הרפורמה במערכת הבנקאית ומנכ"ל האוצר לשעבר ד"ר יוסי בכר הלך לעולמו בגיל 65 בתום מאבק במחלת הסרטן. בשנה וחצי האחרונות היה בכר יו"ר של קבוצת חיפה וקודם לכך כיהן כיו"ר בנק דיסקונט במשך קרוב לעשור. בכר הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים.
בכר, רואה חשבון בעל תואר ד"ר לכלכלה, היה שותף מנהל בפירמת ליובושיץ-קסירר ארתור אנדרסן, שהתמזגה בהובלתו עם ארנסט אנד יאנג. ב-2003 מונה על ידי ראש הממשלה נתניהו, אז שר האוצר, לתפקיד מנכ"ל משרדו.
בתקופת כהונתו באוצר יזם את הרפורמה הקרויה על שמו להוצאת פעילות הגמל וקרנות הנאמנות מהמערכת הבקנאית כדי לצמצם את הריכוזיות ולקדם את התחרות בתחום. בתום כהונה של שלוש שנים במשרד האוצר שימש כמנהל הזמני של רשות המסים. בהמשך מונה ב-2009 ליו"ר בנק דיסקונט.
ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר: "אני מביע צער עמוק על פטירתו של יוסי בכר ז״ל. מיניתי אותו למנכ״ל משרד האוצר באחת מהתקופות בהן היה משבר כלכלי מהגדולים שידע המשק הישראלי, כי התרשמתי מיכולותיו המקצועיות ומדבקותו בעקרונות הכלכלה החופשית. הטלתי עליו להוביל שורה של רפורמות ברוח זו והחשובה שבהן בשוק ההון שנקראת על שמו, רפורמת בכר, עליה עמל שנה שלמה. הוא היה מנכ״ל וג׳נטלמן, נעים הליכות ומסור למדינת ישראל. אני משתתף בצער המשפחה. יהי זכרו ברוך".
מיו"ר דיסקונט שאול קוברינסקי נמסר: "יוסי בכר היה דמות בולטת ומשמעותית בקהילה העסקית והכלכלית בארץ. הוא השאיר את חותמו בארגונים הרבים בהם פעל והוביל רפורמות חשובות ששינו את פני הכלכלה הישראלית. יוסי הוביל את דירקטוריון קבוצת דיסקונט במשך 9 שנים. במהלך תקופת כהונתו דיסקונט הפך לבנק ללא גרעין שליטה והוא ליווה מהלך זה בהצלחה, תוך הקפדה על ניהול ממשל תאגידי ברמה הגבוהה ביותר. העשייה החברתית הייתה נר לרגליו ובתקופת כהונתו הוביל בבנק מיזמים ייחודיים, תוך דבקות ומחויבות להשאת הערך לבעלי המניות. יוסי בכר, איש אציל נפש, ערכי, אוהב אדם. הוא יחסר מאוד לכל עובדי ומנהלי הבנק, לדירקטורים שליוו אותו בעבודתו בדיסקונט ולי באופן אישי. יהי זכרו ברוך".
מנכ"ל דיסקונט אורי לוין אמר כי "קבוצת דיסקונט מרכינה ראשה בעצב ובצער רב. יוסי הותיר חותם אדיר על הקבוצה, ושנות כהונתו יזכרו כשנים בהן דיסקונט שינה את פניו. יוסי הותיר חותם בלבבות על עובדי הקבוצה. באופן אישי, הוא עיצב את דרכי המקצועית וישאר עמוק בליבי. יהי זכרו ברוך".
- 4.לא מתרשם מהמילים היפות. (ל"ת)אזרח 20/12/2020 20:36הגב לתגובה זו
- 3.דרור 11/12/2020 08:27הגב לתגובה זואנשים כמוהו לא מגיעים לפוליטיקה . הם טובים וישרים מדי .
- 2.מה שם אביו ללמוד לעילוי נשמתו? יהי זכרו ברוך. (ל"ת)עמי 09/12/2020 11:59הגב לתגובה זו
- 1.ועדת בכר 09/12/2020 11:53הגב לתגובה זומאג:ח למניות הימורים בבורסה ונתנה את כספנו לחברות ביטוח שגם כשמגיע לנו כסף הם מסרבים לתת לנו מה שמגיע. גובים דמי ניהול מופקעים ובעצם כספנו הולאם . ועדת בכר הצילה את המדינה מחובותיה באגח על חשבון הצבור . כסף לפנסיה לא יצא מזה. זאת דוגמא כמה שלטון הליכוד דואג רק לעצמו ולא לאזרחים וההוכחה היא שקצבת הזקנה הועלתה בעשור ב 6 שח וכל שר אוצר או שר גימלאים לא מוכן לתת יותר. וכעת כל אחד דואג לעצמו ורוצה להיות ראש ממשלה אף אחד מהם לא מדבר על הכלכלה חוץ מסיסמאות שתפשו טרמפ על הקורונה . ועדת בכר ועדת בכיה לדורות
- יחזקאל 11/12/2020 15:04הגב לתגובה זוזה נכון וזה אכן היה חור שחור וכתם בזוי במסגרת ההמלצות וההחלטות של הוועדה, מה שהביא אחר כך ללתיקון והגבלה על דמי הניהול. זו היתה בושה שוועדה עם נסיון וחוכמה לא הביאה בחשבון את האפשרות החמורה הזו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
