תלמידים בערבה בגרות תיכון בית ספר לימודים כיתה
צילום: מועצה אזורית ערבה תיכונה

בנק ישראל מציע רפורמה להגדלת הפריון - ביטול הלימודים ביום שישי

על פי מחקר שערך בנק ישראל, מבנה חופשות התלמידים בישראל משפיע לרעה על פריון העבודה במשק; ההצעה: ביטול הלימודים בימי שישי והפיכת ימי חופשה קיימים במערכת החינוך לימי לימודים - 50% מההורים שנשאלו היו בעד
ערן סוקול | (4)

מסקר שערך בנק ישראל בקרב הורים לתלמידים בגנים ובכתות הנמוכות עולה האפשרות שמבנה חופשות התלמידים בישראל משפיע לרעה על פריון העבודה במשק: כמחצית מהמשיבים העידו כי החופשות משפיעות עליהם לרעה בעבודה, למעלה מ-15% דיווחו כי הם או בני זוגם לקחו את ילדיהם איתם לעבודה ו-5%-11% דיווחו כי הם או בני זוגם נעדרו מעבודתם, מבלי שלקחו ימי חופשה. כמחצית מהנשאלים תמכו בהצעה להגדיל את הסינכרון בין חופשות התלמידים לימי העבודה הנהוגים במשק באמצעות ביטול הלימודים בימי שישי והפיכת ימי חופשה קיימים במערכת החינוך לימי לימודים מן המניין. 15% מהנשאלים התנגדו להצעה.

>> לקריאת המחקר המלא באתר בנק ישראל

בבנק ישראל מעריכים כי אם יבוטלו הלימודים בימי שישי, הביקוש למסגרות רשות בתשלום עבור ילדים קטנים בימים אלה ("שישונים") עשוי להגיע לכמחצית ממשקי הבית הרלוונטיים. עם זאת, להערכתם ליישום תכנית הסינכרון עשויה להיות השפעה חיובית על פריון העבודה, שכן 31% מהמשיבים סבורים כי היא תשפיע עליהם לטובה בעבודה, ורק 8% מעריכים כי היא תשפיע עליהם לרעה.

היעדרות ההורים מהעבודה או שיבוש יום העבודה

בבנק ישראל מסבירים כי במהלך ימי חופשה במערכת החינוך, אשר בהם מקומות העבודה פועלים כרגיל (ימי איסרו-חג, ל"ג בעומר, חופשת החנוכה, שבוע החופשה שלפני חג הפסח וחופשת הקיץ) נאלצים הורים עובדים למצוא הסדרי השגחה על ילדיהם הקטנים. הסדרים אלה עלולים להיות כרוכים בהיעדרות ההורים מהעבודה או בשיבוש יום העבודה שלהם, ועל כן בפגיעה בהיצע העבודה ובפריון העבודה שלהם. לפי אומדנים קודמים של בנק ישראל מדובר בפגיעה בתוצר בהיקף שנתי של כשני מיליארד ש"ח לכל הפחות.

בישראל מספרם של ימי חופשה במערכת החינוך, שאינם ימי חופשה בשאר המשק, גבוה בהשוואה בינלאומית. באותה עת - ושלא כמקובל בשאר מדינות העולם - מערכת החינוך בישראל פועלת שישה ימים בשבוע. על כן הועלתה ההצעה לבטל את הלימודים בימי שישי בד בבד עם קיצור חופשות במערכת החינוך במהלך שנת הלימודים וקיצור חופשת הקיץ.

מבנה החופשות במערכת החינוך משפיע על עבודת ההורים

סקר שערכו עתה קובי ברוידא ויוסי מרגונינסקי מחטיבת המחקר בבנק ישראל בקרב הורים לתלמידים בגנים ובכיתות הנמוכות באוכלוסייה היהודית העלה כי מבנה החופשות במערכת החינוך אכן משפיע על עבודת ההורים: כמחצית מהמשיבים העידו כי החופשות משפיעות עליהם לרעה בעבודה. בנוסף לכך, למעלה מ-15% מהמשיבים או בני זוגם לקחו את ילדיהם איתם לעבודה באותם ימים; ובין 5% ל-11% מהמשיבים או בני זוגם נעדרו מעבודתם באותם ימים - מבלי שלקחו ימי חופשה.

עוד נמצא בסקר כי כמחצית מההורים תומכים בהצעה לשפר את הסינכרון בין מבנה חופשות אלה לבין ימי העבודה הנהוגים במשק, תוך ביטול הלימודים בימי שישי וקיום לימודים בימים שכעת הינם ימי חופשה במערכת החינוך; כשליש מהמשיבים מעריך כי יישום ההצעה ישפיע לטובה על תפקודם בעבודה. רק כ-15% מההורים מתנגדים לתכנית ושיעור קטן עוד יותר מעריך שהיא תשפיע עליהם לרעה בעבודתם. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם ההערכות כי יישום ההצעה יגדיל את פריון העבודה של ההורים ואת התוצר במשק, וזאת ללא עלות תקציבית נוספת.

מה זה שישונים?

אשר להקמת מסגרות העשרה בתשלום לילדי הגנים והכיתות הנמוכות בימי שישי ("שישונים"), כפי שבנק ישראל הציע, הרי כשליש מההורים השיבו כי ישתמשו בהן וכשליש השיבו כי לא ישתמשו בהן. אם השליש הנותר של המשיבים יתפלג בסופו של דבר בדומה לשאר ההורים, אזי כמחצית מסך ההורים בגיל הרלוונטי ישלחו את ילדיהם לשישונים.

עוד העלה הסקר כי 77 אחוזים מהתומכים בתכנית הסינכרון ימשיכו לתמוך בה גם אם תתאפשר עבודה מהבית בימי החופשה במערכת החינוך, ורק כ-2% מהתומכים יתנגדו לה במקרה כזה. שני הנימוקים המרכזיים שניתנו להמשך התמיכה בתכנית היו שקשה לעבוד מהבית כשהילדים בחופשה וכי רצוי שתהיה לילדים מסגרת בימים אלה.

שורה תחתונה 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    א"ב 02/12/2020 13:55
    הגב לתגובה זו
    הכי הרבה שעות עבודה ביום + פקקים ותחבורה ציבורית בלתי מספקת = פריון נמוך
  • 2.
    יובל 02/12/2020 13:44
    הגב לתגובה זו
    עצוב.הורים "עושים" ילדים ואז מחפשים כל הזמן מורים, בייביסיטר, סבא סבתאהכל רק כדי לא להיות קצת זמן איכות עם ילדיהם .
  • א 24/01/2021 19:52
    הגב לתגובה זו
    להיפטר
  • 1.
    דרור 02/12/2020 12:59
    הגב לתגובה זו
    עם ישראל העובד תקוע שעות בפקקים . מגיע לעבודה עצבני ותשוש . עבודה מהבית למי שיכול ופתרונות תחבורתיים שורשיים ישנו את פני הבעיה .
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.