גואטה ברקת
צילום: ענבל מרמרי ודוברות משרד האוצר

מלחמת הרגולטורים מכה שנית - "ברקת חושב כמפקח" - "ענת טעתה"

ענת גואטה: "אני רוצה להגן על זכויות בעלי המניות ולמנוע פגיעה בשווי"; משה ברקת: "ההתערבות שלנו בחברת מגדל דווקא העלתה את ערך המניה... ענת טעתה ואני חושב שהיום היא מבינה את זה"
ערן סוקול | (1)

שני הרגולטורים המובילים של שוק ההון המשיכו היום את העימות הציבורי שלהם במסגרת הוועידה הכלכלית של איגוד החברות הציבוריות. יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה האשימה את ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון בכך שהוא "חושב כמפקח שרוצה יציבות. אני רוצה להגן על זכויות בעלי המניות ולמנוע פגיעה בשווי". ברקת לא נשאר חייב והאשים את גואטה בהפרחת אמירות חסרות בסיס - "ענת טעתה... ואני חושב שהיום היא מבינה את זה".

 

"אני מצטרף לדרישת האיגוד ודרישת הבורסה לני"ע- צריך לעשות הורדת מס על רווחי הון בישראל למי שחוסך לזמן ארוך", כך אמר היום משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, בפתיחת הוועידה הכלכלית של איגוד החברות הציבוריות, במסגרת שיחת 'אחד על אחד' עם מנכ"ל האיגוד אילן פלטו. ברקת נשאל לגבי היחסים עם ענת גואטה לאחר שורת עימותים פומביים בין השניים ואמר ש"למרות הכותרות, הכל בסדר, הכל טוב, וכל אחד פועל בתחומו".

ברקת התייחס להתערבות של רשות שוק ההון במגדל ואמר: "אנחנו פועלים בזהירות, בהתאם לחוק, ומכבדים את זכות הקניין של כולם והכללים בשוק ההון, אנחנו לא מתכוונים לפגוע בזכויות של בעלי המניות, או בשווי של חברות כמו שאמרה יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה, היא אמירה חסרת בסיס. ענת טעתה באמירה זו ואני חושב שהיום היא מבינה את זה. ההתערבות שלנו בחברת מגדל דווקא העלתה את ערך המניה. אני מתערב רק איפה שיש כשל שוק. עובדה שיש חברות רבות, עם בעלי שליטה דומיננטיים, שאנחנו כלל לא מתערבים בהן. כאשר בחברת אחזקה דורסים את הממשל התאגידי של חברת הביטוח, אנחנו אומרים סטופ. אנחנו לא מתערבים למשל במינוי דירקטורים בכלל החזקות, אנחנו מפקחים של תחום הביטוח ושם נתערב".

בנושא חברות הייעוץ למוסדיים טען ברקת כי "המוסדיים לא מפסיקים להשתמש בחברות הייעוץ, אלא רק בחברות שלהן יש ניגוד עניינים. המטרה היא שגופי העמיתים יצביעו עצמאית, ולא גופי הנוסטרו, וזה מהלך חשוב. במקביל, הגופים המוסדיים צריכים לקחת אחראיות ולעצב מדיניות הצבעות משלהם". בנוסף, ברקת אמר כי "בכוונתי לקדם פטור מהצבעת מוסדיים בחברות הדואליות, וגם לקדם פטורים מחובת הצבעה הגורפת של המוסדיים באסיפות".  

יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה, שוחחה עם יו"ר איגוד החברות הציבוריות גדעון תדמור ואמרה: "אני מכירה את ברקת שנים רבות, מעריכה אותו ויש לנו דיונים מקצועיים, אבל רשות שוק היא מפקח יציבותי ואילו רשות ני"ע באה להגן על ציבור המשקיעים ולדאוג לפיתוח השוק. כתוצאה מכך, נוצרים חילוקי דעות משמעותיים בין הגופים. כאשר ברקת מסתכל על חברות הביטוח כמפקח שרואה את היציבות יש הצדקה למעשיו. מהצד שלי יש אינטרס לייצג את האינטרסים של בעלי המניות, ולדרוש ודאות ובהירות בשוק, תוך הגברת אמון המשקיעים בחברות הביטוח".

בהתייחסות לצעדי הרשות במהלך המשבר אמרה גואטה "ממשלות ובנקים זרים פועלים בשווקים הגלובאליים, ומציירים ביטחון ותנאים להמשך גיוסים לחברות. לצד זה, בגל הראשון והשני ראינו שינוי בתמהיל של ענפי המשק שמיוצגים במשק- יותר טק ופחות נדל"ן או אנרגיה וזו מגמה שאנחנו מעודדים. האתגר שלנו היה הפידיונות הכבדים בקרנות הנאמנות בגל הראשון, המיותרים בדיעבד, והחלפת הידיים הזאת בין הציבור למוסדיים, שהרוויחו את גל העליות, וזה צריך להיות שיעור בחינוך פיננסי לציבור- אי אפשר לתזמן את השוק. האתגר שלנו היה לייצר את הגמישות הנדרשת, גם בתקופת משבר, וזה מה שעשינו עם צעדים שאפשרו לתעשייה לתפקד".

באשר לסוגיית תום עידן בעלי השליטה אמרה גואטה, "לנו כרגולטורים חשוב לוודא שיש הגנה על ציבור המשקיעים מפני שלטון מנהלים, ולכן עדיין יש חשיבות גדולה למעמדם של בעלי מניות המיעוט, גם בעידן של חברות ללא גרעין שליטה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

יו"ר איגוד החברות הציבוריות גדעון תדמור: "בתקופה של ליקוי מאורות מנהיגותי, זו יכולה להיות השעה הגדולה של הרגולטורים - ענת גואטה, משה ברקת ונגיד בנק ישראל אמיר ירון - לכל אחד מכם יש מספיק סמכויות ואפשרות לחשוב מחוץ לקופסה ולקדם מהלכים כלכליים מנהיגותיים״.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    קרן 10/11/2020 20:25
    הגב לתגובה זו
    הקטנים במקום לשמור עליהם הם שומרים על בעלי החברות הגנבים
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?