רשות החדשנות בחרה בגופים המוסדיים שיקבלו הגנה על השקעותיהם בתחום ההיי-טק. הגופים למעשה ישקיעו 2 מיליארד שקל בחברות היי-טק שנמצאות בשלבי המכירות והצמיחה והם יקבלו ערבות מדינה על 40% מההשקעה במקרה של כשל בהשקעה, כלומר במידה והשקעתם יורדת לטימיון בשל קריסה של החברה בה השקיעו.

בחירת המוסדיים נקבעה בשיטה של מכרז כשהגופים שיכלו להגיש הצעות הן חברות המנהלות קופות גמל, ביטוח ובנקים. בסך הכל הגישו הגופים המוסדיים הצעות בהיקף כספי כולל של 3.25 מיליארד שקל ולאחר בחינת ההצעות נבחרו 10 גופים שיקבלו הגנה כאמור, על 40% מהשקעות של 2 מיליארד שקל.

הגופים שזכו במכרז הם: כלל ביטוח, מזרחי-טפחות, מנורה מבטחים, מגדל, פסגות, בנק לאומי שוקי הון, דיסקונט קפיטל, הפניקס, פועלים שוקי הון ומור בית השקעות.

הגופים הזוכים יזכו למסגרת השקעה מאושרת בהגנת מדינה בשיעור של 40% מהשקעותיהם. ההשקעות יבוצעו במהלך 18 החודשים הקרובים בחברות הייטק ישראליות בשלבי צמיחה ראשוניים. התיק ינוהל על ידי גוף ההשקעה המוסדי לתקופה של 8.5 שנים (18 חודשי השקעה + 7 שנות אחזקה).

התוכנית בה נקבעו הזוכים היום נהגתה במשותף על-ידי משרד האוצר, רשות ניירות ערך ורשות החדשנות כחלק מהניסיון להאיץ את פעילות ההיי-טק בישראל לאחר הקיפאון בהשקעות בענף מאז חודש מארס (התפרצות וירוס הקורונה) ההיי-טק הוא למעשה מנוע הצמיחה של הכלכלה הישראלית שבשנים האחרונות הטתה משאבים רבים להכשרת צעירים לעיסוק בתחום.

• יוזמה ממשלתית לקידום מתחמי עבודה ליזמות טכנולוגית בכ-10 מיליון שקל
• בין אקזיטים ענקיים לקיפאון: תמונת המצב של ההייטק הישראלי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המשקיעים המוסדיים חששו לאורך זמן מהשקעות בתחומי ההיי-טק בשל החשש משיעור הכשל הגבוה בהשקעות בתחום ומכך שיימחקו תשואות בחיסכון ארוך הטווח ויפגעו בחוסכים. ההערכה הייתה כי הגנה של 40% על ההשקעה בתחום היא למעשה נקודת האיזון שתאפשר למוסדיים מחד לספוג השקעות כושלות ומאידך יפוצו על-ידי ההגנה של המדינה והשקעות שיצליחו.

תמהיל הזוכים הוא מעניין וניכר כי המערכת הבנקאית שיכולה הייתה להעניק אשראים נדיבים לענף או להשקיע בו באמצעות חשבונות הנוסטרו וכך להיחשף אליו, העדיפה לגשת למכרז של המדינה ולקבל הגנה של המדינה בעוד הגופים הפרטיים שזכו במכרז הם ספורים וכוללים להוציא חברות הביטוח שיכלו גם הם להיחשף לתעשיה באמצעות חשבונות הנוסטרו, את פסגות ומור.

שר האוצר, ישראל כ"ץ אמר: "אני מברך על חיבור שוק ההון הישראלי להשקעות בענף ההיי-טק המשגשג, תוך גיוון ענפי השוק הציבוריים ושמירה על ציבור החוסכים והמבוטחים בישראל. זהו צעד חשוב שיחזק את מעמדה של תעשיית ההייטק הישראלית בעולם כולו. הצעד עתיד להוביל לשגשוג חברות הייטק בישראל, לצד הבטחה על שמירת כספי העובדים, המבוטחים והחוסכים לפנסיה בציבור הישראלי. אני אמשיך לפעול למען ציבור החוסכים בישראל ולהבטיח השקעות נכונות ושקולות מכספי החוסכים, גם בשגרה וגם בעתות משבר. כל אלו לצד דאגה מתמדת לחוסנו של שוק ההון הישראלי הן בטווח המיידי והן בטווח הארוך. זהו צעד משמעותי שיביא להאצת הכלכלה הדיגיטלית הישראלית. אני רואה בענף ההיי-טק קטר צמיחה מוביל במשק הישראלי, ואדאג לכך שגם בתחום ההכשרות המקצועיות אותו אני מקדם בימים אלו, ינותבו מובטלים רבים לענף זה".

• סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
• לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% -...

עמי אפלבום, המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה ויו"ר רשות החדשנות: "אנו מאמינים שמהלך זה יסמן את תחילתו של שינוי מבני בשוק ההון הישראלי להתמחות בהשקעה בטכנולוגיה, אשר יביא להאצת הכלכלה הישראלית לכיוון ההייטק והכלכלה דיגיטאלית. בניית מומחיות השקעה בטכנולוגיה אצל גופי ההשקעה המוסדיים להגדלה ניכרת של השקעותיהם בטכנולוגיה תיתן תנופה אדירה לצמיחת חברות בישראל  ותאיץ את המעבר של המגזר הפיננסי והכלכלה הישראלית אל עבר עתיד יותר דיגיטאלי ומבוסס חברות טכנולוגיות צומחות"

משה ברקת, הממונה על שוק ההון: "במסגרת התוכנית שיצרנו, רשות שוק ההון תומכת באופן תקדימי  בהשקעות כספי המוסדיים בהייטק הישראלי כאשר הן מבוצעות באופן שקול ומדוד לטובת החוסכים ותוך שמירה על כספם. בהתאם לכך, דרשנו  לתת הגנה של 40% לחוסכים, על אף שהופעלו עלינו לחצים לתת שיעור הגנה נמוך יותר. כמו כן עמדנו על כך ששיעור המשקיעים שאינו מוגן יעלה לכ-35%. בנוסף פעלה רשות שוק ההון להבטיח כי חברות היעד יהיו בשלות מספיק להשקעה והתעקשה על הכנסת חברות בסבבי גיוס מתקדמים בלבד.  אני משוכנע בהצלחת התוכנית בתנאים אלו. היא תתרום לחוסכים לפנסיה, לקידום ההייטק ולצמיחת המשק הישראלי. העובדה שחלק משמעותי מההקצאה מגיעה לבנקים ולא לחוסכים לפנסיה, תוביל את הרשות לדרוש הרחבת המתווה כך ש-2 מיליארד ש"ח יגיעו לידי החוסכים לפנסיה ולא לבנקים".