תורה, פרשת שבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת שופטים: השוחד פוגע בכולם - גם בצדיקים ובחכמים

לקראת הכניסה לארץ, משה עוסק בהפרדת הסמכויות של ההנהגה, באמצעות הסדרת תפקיד השופטים והמלך; מדוע הוא נמנע מלעסוק בפרטים הטכניים, ובמה הוא בוחר להתמקד?
איתן גרסטנפלד | (7)

פרשת השבוע, ממשיכה לעסוק בחלק המצוות בנאום משה, ופותחת בהסדרת מעמדם של השופטים והמלך. כשברקע, הכניסה לארץ מביאה עמה מציאות הנהגתית שונה מן המדבר, והיא כוללת בראש ובראשונה הפרדת סמכויות. אם בעבר הסמכות הבלעדית הייתה משה, הרי שעם הכניסה לארץ תינתן הסמכות השיפוטית לשופטים, ואילו ההנהגה למלך או למנהיג בהתאם לבחירת העם.

 

הפרשה, פותחת בציווי של משה לשופטים הכולל בראש ובראשונה דרישה לעשיית צדק, "וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק". לצד זאת, מזהיר משה את השופטים מפני מעילה בתפקידם ומהטיית המשפט ולקיחת שוחד, "לֹא־תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא־תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם". לגבי השוחד, הוא גם מדגיש כי הוא לא פוסח על אף אחד ופוגם בשיקול הדעת גם של החכמים והצדיקים.

באשר למלך, משה לא מצווה את העם למנות מלך. אלא נותן הכסמה למינוי באם העם יחפוץ בכך, "וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי". עם זאת, הוא מציב תנאים למינויו, "מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ", כלומר הוא צריך להיות חלק מהעם.

בנוסף,  הוא מטיל עליו שלושה איסורים, "רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים...וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים...וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד". לצד אלו, הוא גם נדרש לכתוב ספר תורה, "וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו". הקריאה בתורה, אמורה לשמור עליו צנוע, "לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו, וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה".

> לכל פרשות השבוע

נראה שגם ביחס למלך וגם ביחס לשופטים, משה נמנע מלפרט יתר על המידה את סמכויותיהם, ובוחר להתמקד דווקא בעקרונות המנחים. האופן בו תקום מערכת המשפט נתון בחלקו בידי העם, אך היא תושתת על הרעיון המנחה של עשיית צדק ואיסור קבלת שוחד. כך גם לגבי המלך, לעם נתונה הזכות לבחור האם ברצונו להמליך אותו עליהם וכיצד, אך המגבלות שחלות עליו קבועות ולא ניתנות לשינוי או פרשנות.

משה מתמקד דווקא בהגבלת כוחם של המנהיגים ובמאמץ של ליצור מעמד מנותק שדואג לטובתו לפני טובת העם. אצל השופטים, זה מתבטא באיסור קבלת שוחד, מכיוון שזה פוגע ביכולתם לפעול לטובת ציבור או במקרה הזה הצדק. אצל המלך ההגבלות כוללות איסורים קונקרטיים, הקשורים לדברים שעשויים לפגוע בשיקול דעתו של המנהיג כמו ריבוי סוסים או כסף.

> לכל פרשות השבוע

למרבה הצער, הציוויים הללו לא רחוקים מחיי היום יום שלנו, כשפרשיות של שוחד, וקשרים פסולים עולות חדשות לבקרים. נדמה כי מוטב, אם דבריו של משה "כִּּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם" יחקקו על לבם של כל מי שמתעסקים בעניינים ציבוריים. הפיתוי והסכנה שבשוחד לא פוסח גם על האנשים הטובים והערכיים, על כן צריך להרחיק ולמנוע עד כמה שניתן נורמה של יחסים פסולים מעין אלו.

קיראו עוד ב"בארץ"

הדבר נכון, לא פחות גם בעולם העסקי, בו מתקיימות פעמים רבות נורמות פסולות דגומת קשרים בין רגולטורים לבעלים ומנהלי חברות, שפוגעות באינטרס הציבורי. כשהדבר נפוץ כל כך, הדבר עשוי להביא למצב בו הקווים בין מותר לאסור ובין נכון לפסול מטשטשים. האחריות מוטלת בראש ובראשונה על שומרי הסף, אך גם הסקטור העסקי לא חף מאחריות.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    המון תודה כתבה טובה כרגיל (ל"ת)
    ינון 23/08/2020 08:43
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אך מה עושים שהשופטים חושבים שהם המלוכה ? (ל"ת)
    יקיר 22/08/2020 07:16
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יה 21/08/2020 21:19
    הגב לתגובה זו
    ביום שני ייקבע האם יש צדק אזרחי או אמת אישית .
  • 4.
    התייקרות הנדל"ן בארץ הקודש זה הפשע הכי חמור של עם ישראל (ל"ת)
    חסר נדל"ן 21/08/2020 17:49
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שבת שלום (ל"ת)
    ירון 21/08/2020 15:36
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לך תסביר את זה לליכודנים הצחצחים (ל"ת)
    יחזקאל 21/08/2020 14:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דירה=קורת גג 21/08/2020 13:37
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.