לוגו חברת G1
צילום: מתוך הדוחות הכספיים של החברה

דוחות מאכזבים ל-G1? הרווח ירד, אבל הוא לא הרווח המייצג

החברה רשמה צמיחה נמוכה בהכנסות וירידה של 15% ברווח למרות עסקת הרכישה של חברת האבטחה אבידר - אך הרווח כולל הפחתה והפרשה להפסדי אשראי; בטווח הארוך צפוי שיפור ברווחיות
גלעד מנדל |

חברת פתרונות האבטחה ג'י וואן -0.13%  מפרסמת את דוחות הרבעון השני של 2020 עם קיפאון בהכנסות וירידה של 15.5% ברווח הנקי. עם זאת, החברה נסחרת במכפיל רווח מייצג של כ-10 וצפוי שיפור ברווחיות בהמשך.

החברה מדווחת על הכנסות של 202.5 מיליון שקל לעומת הכנסות ברבעון המקביל אשתקד של 202 מיליון שקל. החברה מדווחת שהרווח הנקי הסתכם לסך של 9 מיליון שקל, ירידה של 15.5% לעומת רווח נקי של 10.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

מדובר על דוחות שהם על פניו מאכזבים, שכן החברה רכשה לאחרונה מכונס נכסים את הפעילות של חברת האבטחה אבידר, שהקליטה של הפעילות שלה הסתיימה כבר בחודש פברואר ואף על פי זאת היא רושמת קיטון ברווח. הציפייה הייתה שהרכישה תגדיל את הכנסות החברה ותעלה במקצת את שיעור הרווח הנקי של החברה מכיוון שהפעילות של חברת אבידר סינרגטית לחברה. הסינרגיה הייתה יכולה להתבטא לדוגמא בצמצום הוצאות הנהלה המאוחדות דרך מיזוג המטות של החברות או בייעול מערכי הסיורי ביטחון של החברה עקב השילוב בין הפעילויות.

הסיבות לצמיחה הנמוכה בהכנסות:

מתוך הדוחות הכספיים של החברה

ניתן לראות שהחברה רשמה גידול של 5.9 מיליון שקל בהכנסות מפתרונות אבטחה, שנובע מהרכישה של חברת אבידר אך ירידה של סך הכל 5.4 מיליון שקל בהכנסות ממוקדים וטכנולוגיות. ממה שאנחנו רואים פה מדובר על צמיחה אורגנית (בנטרול הרכישה של אבידר) שלילית. ניתן היה לחשוב לכאורה שמדובר בהשפעות נגיף הקורונה, אבל החברה מדווחת על כך שנכון למועד הדוח היא התחילה במהלכי התייעלות, אך היא לא ראתה פגיעה כל שהיא בפעילות. כלומר ברבעון השני נרשמה צמיחה אורגנית שלילית ובהינתן שהנהלת החברה מציינת כי לא חלה הרעה בפעילות בגלל משבר הקורונה, הרי שזו נקודה בעייתי - האם החברה בצמיחה אורגנית שלילית בלי קשר לקורונה?

אך לעומת זאת ברווח הנקי הסיפור טיפה אחר, החברה רשמה הפחתה חשבונאית של 1.1 מיליון שקל על רכישת אבידר, אך כמובן שלא מדובר בנתון שתקף לטווח הארוך ועל כן הוא לא נתון מייצג. בנוסף, החברה רשמה הפרשה להפסדי אשראי של 1 מיליון שקל, עקב מצב הקורונה שהשפיע על היציבות הפיננסית של חלק מלקוחותיה שאיתם החברה עובדת במודל של תשלום בסוף השנה או שוטף + X. מעבר למשבר הקורונה, גם הפסדי אשראי לקוחות הם נתון שנכון לתקופה הנוכחית אך הם לא נתון שהינו מייצג לטווח הארוך ועל כן הרווח הנקי שנרשם בהוא עשוי להיות נמוך מהרווח המייצג. לפי רווח מייצג ג'י וואן נסחרת במכפיל רווח של כ-10.

בנוסף, בהתאם לתנאי הרכישה שבהם רכשה ג'י וואן את חברת אבידר, ג'י וואן תשלם במשך כשנתיים ממועד הרכישה 1.8% מההכנסות של חברת אבידר לטובת הנושים הקודמים של החברה; מדובר על סכום שהוא ללא ספק משפיע על הרווחיות של אבידר בטווח הקצר, שכן החברות בתחום השמירה עם חברות עם אחוז רווחיות נמוך ועל כן 1.8% מהמחזור זהו דבר שהוא ללא ספק משמעותי. אך כאשר התקופה של התשלום תסתיים, ייתכן שיפור בשיעור הרווחיות של החברה.

מיקי אדיב, מנכ"ל קבוצת 1G, מסר: "תוצאות הרבעון הטובות משקפות את איתנות הקבוצה חרף השלכות מגפת הקורונה והסגר החלקי שאפיין את הרבעון. הפעולות שננקטו להתייעלות והתאמות, וכן המיזוגים האחרונים של "מוקד שחר" ופעילויות שירותי האבטחה והניקיון של "אבידר", הניבו את תוצאות הרבעון. אנו ממשיכים לפעול במרץ למימוש תכנית העבודה בתחום המיזוגים והרכישות ומאמינים כי הגיוון הרחב בתחומי הפעילות של הקבוצה בכל ענפי המשק, והמנעד הרחב של לקוחות הקבוצה, לצד תמהיל הכנסות חוזרות בכל תחומי הפעילות, יתרמו גם בעתיד ליציבות הקבוצה."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דקרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״ד

סרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות

הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בזק ניר דוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48%  , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.


עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה  ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.


החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.


בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.


בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד

עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.