שאול לוטן
צילום: תמר מצפי

לוינשטיין נכסים ירדה בהכנסות והפסידה 2.4 מיליון שקל ברבעון השני

כתוצאה ממשבר הקורונה, חברת הנדל"ן המניב רשמה ירידה של 9% בהכנסות, נוכח דחיית תשלומים ורשמה שערוכים שליליים של 10 מיליון שקל; להערכת החברה השלכות המשבר בטווח הארוך יהיו נמוכות
צחי אפרתי |

חברת הנדל"ן המניב לוינשטין נכסים מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השני לשנת 2020, במסגרתם רשמה רווח נקי בנטרול שערוכים (FFO) בגובה של 7.5 מיליון שקל לעומת 8.9 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2019 - ירידה של כ-16%. בשורה התחתונה הפסידה החברה כ-2.4 מיליון שקל בעיקר כתוצאה מהפסדי שערוך ברבעון של 10.1 מיליון שקל. 

בסיכום הרבעון השני ל-2020, הכנסות החברה עמדו על כ-15.6 מיליון שקל, ירידה של כ-9%, לעומת הכנסות של כ-17 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הירידה בהכנסות מיוחסת לדחיית תשלומי שכירות בהיקף של כ-1.7 מיליון שקל עקב משבר הקורונה - אך להערכת החברה הפגיעה כתוצאה מזנקי הקורונה תהיה נמוכה ובעיקר לטווח הקצר. 

ה-NOI של החברה הסתכם בכ-15.4 מיליון שקל ירידה של 8% בהשוואה ל-16.8 מיליון שקל אשתקד.

בשורה התחתונה, רשמה החברה הפסד נקי של כ-2.4 מיליון ברבעון לעומת רווח של כ-8.8 מיליון שקל.

הרווח התפעולי של החברה עמד על 2.3 מיליון שקל, ירידה של כ-82%, לעומת 12.9 מיליון ברבעון המקביל, בעיקר כתוצאה מהפסדי שערוך כאמור, בהיקף של כ-10.1 מיליון שקל.

במקביל החליט דירקטוריון החברה לחלק דיבידנד בגובה של 0.5 שקלים למניה ובסך כולל של 7.2 מיליון שקל שיחולקו ב-27 לאוגוסט.

חברת לוינשטיין נסחרת בשווי שוק של כמיליארד שקל, מניית החברה נסחרת בכ-30% פחות ממחירי השיא טרום משבר הקורונה, ומתחילת השנה משלימה ירידה של כ-20%. עם זאת בשבועיים האחרונים מזנקת מניית החברה בכ-30% בהמשך למגמה החיובית במניות הנדל"ן.

ברקע לדברים, נציין כי חברה דיווחה בסוף יולי על מחלוקת עם חברת טבע ומקיימת מו"מ לביטול או שינוי תנאי הסכם קיים בנכס תעשייתי בהר חוצבים ירושלים, אשר נרכש מטבע תמורת כ-171 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרויקט דירות
צילום: שלומי יוסף
ניתוח

לזה הקבלנים לא ציפו - מבול של ביטולי עסקאות בפתח

הרוכשים במבצעים של 80/20, 90/10 מגלים שהעסקה שהם עשו כבר לא טובה - גל של ביטולים צפוי השנה ומה יציעו הקבלנים לרוכשים כדי שהעסקה לא תבוטל?

רן קידר |

זוכרים את מבצעי 90/10? מבצעים מפתים מאוד לרכישת דירה שניתנו בשלוש השנים האחרונות. ה-90/10 היה חלק ממשפחה של מבצעים כשה-80/20 היה הדומיננטי בהם. במבצעים האלו קיבלתם מתנה ענקית - הקבלן אמר לכם, הדירה תהיה מוכנה בערך עוד 2-3 שנים, אבל אתם משלמים רק 20% עכשיו ובמסירה את היתר. "מה, אתה רציני?",  "כן, הכל בשבילכם". 

רבבות דירות נמכרו במבצעים כאלו ואז הגיע בנק ישראל וסיים את החגיגה. הוא ביקש יותר ביטחונות מהבנקים שמממנים עסקאות במבצעי הנחה מימונית. יותר ביטחונות לבנקים זה יותר ריבית ללווים. הרי ברור שאם בנק מרתק יותר הון להלוואה הוא יגלגל את זה על הלווים. במילים אחרות, בנק ישראל פגע בעצם ברוכשי דירות כי הריבית שלהם עלתה, אבל הוא בהחלט הפחית דרמטית את העסקאות האלו. 

הרוכשים בינתיים מחכים. הם שילמו 10%, 20% מערך הדירה, אבל זה לא מסתכם בכך - הם סיפקו לקבלן עסקת קנייה, הקבלן הלך עם העסקה לבנק וקיבל מימון. המימון הזה חליפי למימון  אחר שהקבלן מקבל מהבנק, רק שהוא מימון טוב יותר - כי המימון הזה הוא בעצם משכנתא של הרוכש שהקבלן אחראי לשלמה עד המסירה. כלומר, הרוכש בפועל לקח משכנתא שהקבלן אחראי עליה. זה נראה לכם עניין טכני בלבד, אבל הכל טוב ויפה כל עוד הרוכשים באמת רוצים ויכולים לקנות את הדירה. כשהם מתחרטים ולא רוצים לממש את "האופציה" הזו - מתחילות בעיות.

למה בעצם? כי המשכנתא על שמם. כי יש קנסות שהם צריכים לשלם מעבר לתשלום של 10% ו-20%. הכל תלוי בהסכם הספציפי של הרוכשים מול הקבלן, אבל לרוב זה לא ניתוק ברגע. ולמה שיהיה ניתוק והם ירצו לבטל את העסקה? שימו לב למצב הבא: מי שרכש לפני שנתיים ושילם 20%, פתאום מגלה שהוא לא קיבל בכלל הנחה בהינתן ירידת המחירים של קרוב ל-10% בשטח בשנה האחרונה. בתל אביב הירידות חזקות ביותר, בכל הארץ (כמעט) בין 5% ל-10%. ירושלים חריגה בעלייה.

ואז מתקבל הדבר הבא - ההנחה בעסקה ה-80/20 שהיא בעצם מלאכותית מוערכת ב-6%-7%. במקום לשלם 80% מערך הדירה באופן ליניארי על פני שנתיים, אתה כרוכש מקבל גרייס של שנה. מימונית זה לשלם 80% בסוף במקום ממוצע--מח"מ של קצת יותר משנה. כלומר קיבלתם גרייס של שנה על 80% בהלוואת-משכנתא בריבית של 5.5%. מדובר על הטבה של 4.4%. אם הדירה היא למסירה בעוד 3 שנים ההטבה היא 6.6%. 

ירושלים
צילום: פיי-קוב-פריד אדריכלים

תושבי חוץ מעצבים מחדש את פני הדיור בירושלים: בין מגדלי יוקרה להתחדשות עירונית

בשנה האחרונה נרשמה פעילות ערה בשוק הנדל"ן בירושלים, בעיקר בזכות רכישות נרחבות של דירות על ידי תושבי חוץ. קהילות יהודיות אמריקאיות, כמו הקהילה היהודית-חלבית מניו יורק וקהילות חרדיות משנות את מפת הדיור בעיר ומשפיעות על מחירי הדירות, אופי השכונות והתחדשות עירונית

רן קידר |


שוק הדיור בירושלים מזנק בשעה שברוב האזורים יש ירידות חדות ובמיוחד בתל אביב שבה המחירים יורדים בקצב שנתי של 9%. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות בירושלים בשיא - בשנה האחרונה בלבד זינקו מחירי הדירות בירושלים ב-6.4%. איך אפשר להסביר את הניתוק של ירושלים משאר המדינה? 

ההסבר נובע מביקושים קבועים, קשיחים ואפילו עולים של אוכלוסייה חרדית ואוכלוסייה עשירה מחו"ל שרוצה לגור בבירה. במתחם כי"ח, סמוך לשוק מחנה יהודה, מפתחות חברות JTLV וב.ס.ר ארבעה מגדלים של עד 32 קומות הכוללים מגורים, מסחר ותעסוקה. הפרויקט, שמתוכנן ל-550 דירות, הוא חלק מהתחדשות לב העיר. בשנה האחרונה נרכשו במתחם עשרות דירות, בעיקר על ידי הקהילה היהודית-חלבית מניו יורק. מקורות בענף מדווחים כי חברי הקהילה רכשו עשרות רבות של דירות במחיר ממוצע של קרוב ל-55-60 אלף שקל למ"ר ובמחיר של כ-7-9 מיליון שקל לדירה. הדירות במגדלים תוכננו במיוחד עבור משפחות מחו"ל, עם שטח מינימלי של כ-130 מ"ר - שונה מהמקובל בפרויקטים אחרים באזור ומתאים יותר למשפחות גדולות.

דוגמה נוספת להתפתחות בעיר היא בשכונת הקטמונים. השכונה עברה תהליך התחדשות עירונית משמעותי, כאשר פרויקט הדגל הוא Berger Towers, שבו נבנות כ-400 דירות חדשות במקום 95 דירות קיימות. מאז 2024 נרכשו בפרויקט כ-130 דירות על ידי תושבי חוץ, בעיקר יהודים חרדים ודתיים לאומיים מארצות הברית. הדירות נמכרות במחיר של כ-35-38 אלף שקל למ"ר - נמוך יותר ממתחם כי"ח, אך עדיין גבוה בהשוואה לשכונות אחרות בירושלים. בשבועות האחרונים נרשמה עלייה נוספת ברכישות דירות על ידי תושבי חוץ בירושלים ונראה שהיקף הדירות שירכשו על ידי תושבי חו"ל יעלה על 1,000 דירות. זה מספר שיא והוא מצד אחד מעיד על ביקוש גדול של יהודי התפוצות, גם על רקע האנטישמיות שעולה בעולם, אבל הוא לא מבטיח שהרוכשים יעלו לישראל. יש בירושלים מעל 5,000 דירות של יהודי התפוצות שאינן משמשות למגורים באופן שוטף, אלא רק כאשר המשפחות האלו מגיעות לחופשה בישראל. לא ידוע כמובן מה המשפחות הרוכשות מתכוונות לעשות בדירה, אבל אם זה לא יהיה לצורך עלייה, הרי שהן בעצם תופסות דירה לישראלים.

על פי ההערכות חלק גדול מהרוכשים רוצה וצפוי להגיע לישראל, אך יש לא מעטים שאין להם תאריך מוגדר. כך או אחרת, עלייה כזו שחלק גדול ממנה הוא מארה"ב משנה את תמהיל האוכלוסייה בירושלים, במיוחד באזורים המרכזיים העוברים התחדשות עירונית, ובמקביל היא כאמור מעלה את המחירים בצורה חדה.

התחדשות עירונית תורמת למגמה זו. בעיריית ירושלים אושרו ב-2025 תוכניות להקמת כ-4,000 דירות חדשות במסגרת פינוי-בינוי, כולל 1,880 יחידות בשכונות קריית יובל, קריית משה ופת. פרויקטים כמו "עיר מזרח" כוללים 4,000 דירות נוספות עם מגדלים עד 40 קומות, 5,300 מ"ר מסחר וחניונים תת-קרקעיים. בשכונת ארמון הנציב, תוכנית חדשה כוללת הריסת 123 דירות ישנות והקמת 1,400 חדשות. חברת טרא נדל"ן מובילה פרויקטים בשכונות מרכז העיר, בית הכרם וגילה, עם 3,000 יחידות בבנייה ועוד 4,000 מתוכננות. במתחם הנורית, זכויות הבנייה הוגדלו, והפרויקט יכלול מאות דירות חדשות.