"משבר הקורונה עלול להתבטא בפיחות בתשומות המשוקעות בהיבטי ממשל תאגידי בכלל בחברות ציבוריות", כך מתריעים בחברת הייעוץ אנטרופי במסגרת דו"ח שהפיצה השבוע ללקוחותיה ועוסק בהערכת הממשל התאגידי והאחריות התאגידית בחברות הנסחרות במדד ת"א 125. לפי הדו"ח "ארגונים רבים חשים פגיעה עסקית משמעותית בעקבות משבר הקורונה ועוברים תהליכי התייעלות ושינויים עסקיים אשר ללא ספק פוגעים ביכולת הארגון לבצע את הבקרות כפי שנעשו לפני כן". עוד נכתב כי "ממחקרים שונים לגבי משברים היסטוריים אנו רואים כי בתקופות אלו תשתיות הבקרה השוטפות נפגעות וקיים חשש גובר לביצוע פעולות שאינן מתיישבות עם אינטרס מחזיקי העניין. תקופות אלו מאופיינות בהקלות שונות בהנחיות הרגולציה והפחתה בתשומות המושקעות בתהליכי ניהול הסיכונים, לצורך התייעלות." באנטרופי מציינים כי "אמנם זה אך טבעי בתקופות אלו להתייעל בהוצאות הנגזרות מהנחיות רגולציה, ניהול סיכונים וממשל תאגידי, אך יחד עם זאת על המשקיעים לוודא כי התייעלות זו אינה פוגעת באופן ישיר או עקיף במחזיקי העניין כאמור. הדבר אך נכון עוד יותר בחברות ריאליות שם היבטי הממשל תאגידי פחות נשענים על רגולציה ייעודית כפי שמקובל בענפי הבנקאות, הביטוח והפיננסיים". בשבועות האחרונים צפו שורה של אירועים שהעלו סוגיות של ממשל תאגידי בחברות הציבוריות הגדולות. הבולטים שבהם נגעו לשתי חברות ביטוח גדולות – כלל ומגדל. בכלל ניסה היו"ר דני נווה להוביל מהלך של הדחת המנכ"ל שעלה לו לבסוף במשרתו שלו והתערבות הממונה על שוק ההון משה ברקת במה שהוליד דוח ביקורת מצד השופט בדימוס יורם דנציגר שאותו מינה ברקת. במגדל מתחולל מאבק בין בעל השליטה שלמה אליהו המנסה להדיח את היו"ר המכהן ניר גלעד ובשלב זה נבלם על ידי הממונה ברקת. בחברת הנדל"ן סלע קפיטל הציף הדירקטור החיצוני זאב מילבאואר טענות ביקורתיות כנגד מנהלי קרן הריט לאחר שאלו פעלו שלא לחדש את כהונתו.  לאחרונה אילצה רשות ני"ע את חברת בראק אן.וי לחשוף את זהותו של רוכש של אחד הפרויקטים שלה שהתברר כגורם הקשור לבעלת השליטה בחברה, בניגוד לטענתה המקורית של החברה, במה שיצר עימות בין החברה לגופים מוסדיים המשקיעים בה. הממשל התאגידי ב-60% מהחברות הגדולות לא מספק לפי אנטרופי, הנתונים בדוח הנוכחי שמעודכן ליולי 2020 עדיין לא משקללים את הסיכון הפוטנציאלי ממשבר הקורונה, אך מצאו כי רק 49 חברות מתוך מדד ת"א 125  (39% מהחברות) מציגות דירוג סביר ומעלה בתחום הממשל התאגידי. לפי הדוח הבנקים, חברות הביטוח והפיננסים מאופיינים ברמת ממשל תאגידי גבוהה כאשר מעל 50% מהחברות הפועלות בתחום זכו לדירוג סביר ומעלה. שיעור החברות בעלות הערכה גבוהה של דירוג סביר ומעלה בענף הנדל"ן והתעשייה נמוך יותר ועומד בהתאמה על 43% ו-47%. ענפי ההייטק, האחזקות, המסחר והשירותים, האנרגיה והגז, מאופיינים ברמת ממשל תאגידי נמוך יחסית. בדו"ח מציינים כי "בחינת תמונת המצב הנוכחית של היבטי ממשל תאגידי בחברות מדד ת"א 125 בשלוש שנים האחרונות נראה כי המצב סטגנטי. החשש הוא שעקב המשבר הנוכחי יגרום לירידה עתידית במשאבים המושקעים בממשל תאגידי וכתוצאה מכך יביא לעליה ברמת הסיכון של המנפיקים לאורך זמן". אין מדיניות ניהול סיכונים עוד עולה מהדוח כי למרבית החברות הריאליות הנסחרות במדד המוביל אין כל מדיניות לניהול סיכונים, זאת כאשר דווקא משבר הקורונה אמור לחדד את היבט ניהול הסיכונים בחברות עסקיות. לשיטת אנטרופי "עולה צורך מהותי לשינוי סדרי העדיפויות ותפיסת ניהול הסיכונים בעולם העסקי, ובפרט בחברת הריאליות". זאת כאשר הדוח מעלה כי קיים פער גדול באימוץ ויישום מדיניות ותהליכי ניהול סיכונים בין חברות ריאליות לחברות פיננסיות. בכל הקשור לעסקאות בעלי עניין הדוח מעלה כי ממוצע עסקאות בעלי העניין בחברות מדד ת"א 125 ירד במעט ב-2019 בהשוואה ל-2017 אך לא שונה לעומת 2018. בהסתכלות ענפית עם זאת ניכרת ירידה במספר העסקאות בעלי העניין בענף האנרגיה, הגז והנפט, מסחר ושירותים ובענף הנדל"ן אם כי מספרן בשנת 2019 עדיין גבוה ביחס לממוצע החברות במדד. ביחס לשקיפות וחלוקת דיבידנדים, הדוח מעלה כי חלק נכבד מחברות מדד ת"א 125 הנמנות על מסחר ושירותים, תעשיה, אחזקות ונדל"ן, מחלקות דיבידנדים בתדירות גבוהה ובאופן שוטף. אלא שמכיוון שפעילותן של חלק מהחברות הללו נפגעה משמעותית במשבר יהיה מעניין לראות את תמונת המצב בשנה הבאה. בכל הקשור לשקיפות – ענף הביטוח וענף הנדל"ן מתאפיינים בשקיפות גבוהה בכל הקשור למצגות ושיחות ועידה מול משקיעים בעוד חברות אחזקה מאופיינות בשקיפות נמוכה בהיבטים אלה. ה-ESG עדיין טעון שיפור בזמן שבתחום הממשל התאגידי הדוח מעלה רמה סבירה של התנהלות בקרב החברות הגדולות, בכל הקשור לאחריות תאגידית (ESG שמתמקד בין היתר בתחומי האחריות החברתית ואיכות הסביבה) יש עוד הרבה עבודה. לפי הדוח "מרבית חברות מדד ת"א 125 מאופיינות בהערכה חלשה וטעונת שיפור, המעידות על עשיה מועטה של אחריות תאגידית". למעשה רק 26 מבין החברות הן ברמה סבירה ומעלה. בין החברות המאופיינות באחריות תאגידית טובה בולטים הבנקים וחברות הפועלות בתחום התעשייה. זאת בעוד בתחומי האחזקות, המסחר, השירותים והאנרגיה, רמת האחריות התאגידית יחסית נמוכה. בולט לרעה ענף הנדל"ן, המשמעותי ביותר במדד ת"א 125 שמאופיין באחריות תאגידית חלשה וטעונת שיפור. לדברי מתי אהרון, שותף תחום ממשל תאגידי באנטרופי "נושא הממשל תאגידי נמצא בשנים האחרונות בסוג של סטגנציה. מרבית הנושאים מטופלים ברמה נאותה אך קיימים נושאים שונים הדורשים המשך שיפור והשקעת משאבים כדוגמת ניהול סיכונים בחברות ריאליות. זה טבעי במשבר להתייעל ולהקל ברגולציה, אבל אסור לזלזל בסיכונים שנובעים מכך. בטווח הארוך זה מסוכן למשקיעים. המשבר מייצר משנה תוקף לנושא ניהול הסיכונים. היות וחברות רבות מבצעות תהליכי התייעלות, המשבר גם מעלה חשש להפחתה במשאבים המושקעים בהיבטי ממשל תאגידי"