איך לבחור מנהל השקעות
צילום: RAWPIXEL.COM

אנטרופי: הממשל התאגידי ב-60% מהחברות הגדולות לא מספק

כך מתריעים בחברת הייעוץ במסגרת דו"ח שהפיצה השבוע שעדיין לא משקלל את השפעות המשבר - "משבר הקורונה עלול להתבטא בפיחות בתשומות המשוקעות בהיבטי ממשל תאגידי בכלל בחברות ציבוריות"
ערן סוקול |
נושאים בכתבה אינטר אנטרופי

"משבר הקורונה עלול להתבטא בפיחות בתשומות המשוקעות בהיבטי ממשל תאגידי בכלל בחברות ציבוריות", כך מתריעים בחברת הייעוץ אנטרופי במסגרת דו"ח שהפיצה השבוע ללקוחותיה ועוסק בהערכת הממשל התאגידי והאחריות התאגידית בחברות הנסחרות במדד ת"א 125.

לפי הדו"ח "ארגונים רבים חשים פגיעה עסקית משמעותית בעקבות משבר הקורונה ועוברים תהליכי התייעלות ושינויים עסקיים אשר ללא ספק פוגעים ביכולת הארגון לבצע את הבקרות כפי שנעשו לפני כן". עוד נכתב כי "ממחקרים שונים לגבי משברים היסטוריים אנו רואים כי בתקופות אלו תשתיות הבקרה השוטפות נפגעות וקיים חשש גובר לביצוע פעולות שאינן מתיישבות עם אינטרס מחזיקי העניין. תקופות אלו מאופיינות בהקלות שונות בהנחיות הרגולציה והפחתה בתשומות המושקעות בתהליכי ניהול הסיכונים, לצורך התייעלות."

באנטרופי מציינים כי "אמנם זה אך טבעי בתקופות אלו להתייעל בהוצאות הנגזרות מהנחיות רגולציה, ניהול סיכונים וממשל תאגידי, אך יחד עם זאת על המשקיעים לוודא כי התייעלות זו אינה פוגעת באופן ישיר או עקיף במחזיקי העניין כאמור. הדבר אך נכון עוד יותר בחברות ריאליות שם היבטי הממשל תאגידי פחות נשענים על רגולציה ייעודית כפי שמקובל בענפי הבנקאות, הביטוח והפיננסיים".

בשבועות האחרונים צפו שורה של אירועים שהעלו סוגיות של ממשל תאגידי בחברות הציבוריות הגדולות. הבולטים שבהם נגעו לשתי חברות ביטוח גדולות – כלל ומגדל. בכלל ניסה היו"ר דני נווה להוביל מהלך של הדחת המנכ"ל שעלה לו לבסוף במשרתו שלו והתערבות הממונה על שוק ההון משה ברקת במה שהוליד דוח ביקורת מצד השופט בדימוס יורם דנציגר שאותו מינה ברקת.

במגדל מתחולל מאבק בין בעל השליטה שלמה אליהו המנסה להדיח את היו"ר המכהן ניר גלעד ובשלב זה נבלם על ידי הממונה ברקת. בחברת הנדל"ן סלע קפיטל הציף הדירקטור החיצוני זאב מילבאואר טענות ביקורתיות כנגד מנהלי קרן הריט לאחר שאלו פעלו שלא לחדש את כהונתו.  לאחרונה אילצה רשות ני"ע את חברת בראק אן.וי לחשוף את זהותו של רוכש של אחד הפרויקטים שלה שהתברר כגורם הקשור לבעלת השליטה בחברה, בניגוד לטענתה המקורית של החברה, במה שיצר עימות בין החברה לגופים מוסדיים המשקיעים בה.

הממשל התאגידי ב-60% מהחברות הגדולות לא מספק

לפי אנטרופי, הנתונים בדוח הנוכחי שמעודכן ליולי 2020 עדיין לא משקללים את הסיכון הפוטנציאלי ממשבר הקורונה, אך מצאו כי רק 49 חברות מתוך מדד ת"א 125  (39% מהחברות) מציגות דירוג סביר ומעלה בתחום הממשל התאגידי.

לפי הדוח הבנקים, חברות הביטוח והפיננסים מאופיינים ברמת ממשל תאגידי גבוהה כאשר מעל 50% מהחברות הפועלות בתחום זכו לדירוג סביר ומעלה. שיעור החברות בעלות הערכה גבוהה של דירוג סביר ומעלה בענף הנדל"ן והתעשייה נמוך יותר ועומד בהתאמה על 43% ו-47%. ענפי ההייטק, האחזקות, המסחר והשירותים, האנרגיה והגז, מאופיינים ברמת ממשל תאגידי נמוך יחסית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בדו"ח מציינים כי "בחינת תמונת המצב הנוכחית של היבטי ממשל תאגידי בחברות מדד ת"א 125 בשלוש שנים האחרונות נראה כי המצב סטגנטי. החשש הוא שעקב המשבר הנוכחי יגרום לירידה עתידית במשאבים המושקעים בממשל תאגידי וכתוצאה מכך יביא לעליה ברמת הסיכון של המנפיקים לאורך זמן".

אין מדיניות ניהול סיכונים

עוד עולה מהדוח כי למרבית החברות הריאליות הנסחרות במדד המוביל אין כל מדיניות לניהול סיכונים, זאת כאשר דווקא משבר הקורונה אמור לחדד את היבט ניהול הסיכונים בחברות עסקיות. לשיטת אנטרופי "עולה צורך מהותי לשינוי סדרי העדיפויות ותפיסת ניהול הסיכונים בעולם העסקי, ובפרט בחברת הריאליות". זאת כאשר הדוח מעלה כי קיים פער גדול באימוץ ויישום מדיניות ותהליכי ניהול סיכונים בין חברות ריאליות לחברות פיננסיות.

בכל הקשור לעסקאות בעלי עניין הדוח מעלה כי ממוצע עסקאות בעלי העניין בחברות מדד ת"א 125 ירד במעט ב-2019 בהשוואה ל-2017 אך לא שונה לעומת 2018. בהסתכלות ענפית עם זאת ניכרת ירידה במספר העסקאות בעלי העניין בענף האנרגיה, הגז והנפט, מסחר ושירותים ובענף הנדל"ן אם כי מספרן בשנת 2019 עדיין גבוה ביחס לממוצע החברות במדד.

ביחס לשקיפות וחלוקת דיבידנדים, הדוח מעלה כי חלק נכבד מחברות מדד ת"א 125 הנמנות על מסחר ושירותים, תעשיה, אחזקות ונדל"ן, מחלקות דיבידנדים בתדירות גבוהה ובאופן שוטף. אלא שמכיוון שפעילותן של חלק מהחברות הללו נפגעה משמעותית במשבר יהיה מעניין לראות את תמונת המצב בשנה הבאה. בכל הקשור לשקיפות – ענף הביטוח וענף הנדל"ן מתאפיינים בשקיפות גבוהה בכל הקשור למצגות ושיחות ועידה מול משקיעים בעוד חברות אחזקה מאופיינות בשקיפות נמוכה בהיבטים אלה.

ה-ESG עדיין טעון שיפור

בזמן שבתחום הממשל התאגידי הדוח מעלה רמה סבירה של התנהלות בקרב החברות הגדולות, בכל הקשור לאחריות תאגידית (ESG שמתמקד בין היתר בתחומי האחריות החברתית ואיכות הסביבה) יש עוד הרבה עבודה. לפי הדוח "מרבית חברות מדד ת"א 125 מאופיינות בהערכה חלשה וטעונת שיפור, המעידות על עשיה מועטה של אחריות תאגידית". למעשה רק 26 מבין החברות הן ברמה סבירה ומעלה. בין החברות המאופיינות באחריות תאגידית טובה בולטים הבנקים וחברות הפועלות בתחום התעשייה. זאת בעוד בתחומי האחזקות, המסחר, השירותים והאנרגיה, רמת האחריות התאגידית יחסית נמוכה. בולט לרעה ענף הנדל"ן, המשמעותי ביותר במדד ת"א 125 שמאופיין באחריות תאגידית חלשה וטעונת שיפור.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -2.05%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי -9.91%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.