אנטרופי: הממשל התאגידי ב-60% מהחברות הגדולות לא מספק
"משבר הקורונה עלול להתבטא בפיחות בתשומות המשוקעות בהיבטי ממשל תאגידי בכלל בחברות ציבוריות", כך מתריעים בחברת הייעוץ אנטרופי במסגרת דו"ח שהפיצה השבוע ללקוחותיה ועוסק בהערכת הממשל התאגידי והאחריות התאגידית בחברות הנסחרות במדד ת"א 125.
לפי הדו"ח "ארגונים רבים חשים פגיעה עסקית משמעותית בעקבות משבר הקורונה ועוברים תהליכי התייעלות ושינויים עסקיים אשר ללא ספק פוגעים ביכולת הארגון לבצע את הבקרות כפי שנעשו לפני כן". עוד נכתב כי "ממחקרים שונים לגבי משברים היסטוריים אנו רואים כי בתקופות אלו תשתיות הבקרה השוטפות נפגעות וקיים חשש גובר לביצוע פעולות שאינן מתיישבות עם אינטרס מחזיקי העניין. תקופות אלו מאופיינות בהקלות שונות בהנחיות הרגולציה והפחתה בתשומות המושקעות בתהליכי ניהול הסיכונים, לצורך התייעלות."
באנטרופי מציינים כי "אמנם זה אך טבעי בתקופות אלו להתייעל בהוצאות הנגזרות מהנחיות רגולציה, ניהול סיכונים וממשל תאגידי, אך יחד עם זאת על המשקיעים לוודא כי התייעלות זו אינה פוגעת באופן ישיר או עקיף במחזיקי העניין כאמור. הדבר אך נכון עוד יותר בחברות ריאליות שם היבטי הממשל תאגידי פחות נשענים על רגולציה ייעודית כפי שמקובל בענפי הבנקאות, הביטוח והפיננסיים".
בשבועות האחרונים צפו שורה של אירועים שהעלו סוגיות של ממשל תאגידי בחברות הציבוריות הגדולות. הבולטים שבהם נגעו לשתי חברות ביטוח גדולות – כלל ומגדל. בכלל ניסה היו"ר דני נווה להוביל מהלך של הדחת המנכ"ל שעלה לו לבסוף במשרתו שלו והתערבות הממונה על שוק ההון משה ברקת במה שהוליד דוח ביקורת מצד השופט בדימוס יורם דנציגר שאותו מינה ברקת.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במגדל מתחולל מאבק בין בעל השליטה שלמה אליהו המנסה להדיח את היו"ר המכהן ניר גלעד ובשלב זה נבלם על ידי הממונה ברקת. בחברת הנדל"ן סלע קפיטל הציף הדירקטור החיצוני זאב מילבאואר טענות ביקורתיות כנגד מנהלי קרן הריט לאחר שאלו פעלו שלא לחדש את כהונתו. לאחרונה אילצה רשות ני"ע את חברת בראק אן.וי לחשוף את זהותו של רוכש של אחד הפרויקטים שלה שהתברר כגורם הקשור לבעלת השליטה בחברה, בניגוד לטענתה המקורית של החברה, במה שיצר עימות בין החברה לגופים מוסדיים המשקיעים בה.
הממשל התאגידי ב-60% מהחברות הגדולות לא מספק
לפי אנטרופי, הנתונים בדוח הנוכחי שמעודכן ליולי 2020 עדיין לא משקללים את הסיכון הפוטנציאלי ממשבר הקורונה, אך מצאו כי רק 49 חברות מתוך מדד ת"א 125 (39% מהחברות) מציגות דירוג סביר ומעלה בתחום הממשל התאגידי.
לפי הדוח הבנקים, חברות הביטוח והפיננסים מאופיינים ברמת ממשל תאגידי גבוהה כאשר מעל 50% מהחברות הפועלות בתחום זכו לדירוג סביר ומעלה. שיעור החברות בעלות הערכה גבוהה של דירוג סביר ומעלה בענף הנדל"ן והתעשייה נמוך יותר ועומד בהתאמה על 43% ו-47%. ענפי ההייטק, האחזקות, המסחר והשירותים, האנרגיה והגז, מאופיינים ברמת ממשל תאגידי נמוך יחסית.
- אנרג'יקס נפלה אבל המוסדיים עשו רווח מהיר
- מנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...
בדו"ח מציינים כי "בחינת תמונת המצב הנוכחית של היבטי ממשל תאגידי בחברות מדד ת"א 125 בשלוש שנים האחרונות נראה כי המצב סטגנטי. החשש הוא שעקב המשבר הנוכחי יגרום לירידה עתידית במשאבים המושקעים בממשל תאגידי וכתוצאה מכך יביא לעליה ברמת הסיכון של המנפיקים לאורך זמן".
אין מדיניות ניהול סיכונים
עוד עולה מהדוח כי למרבית החברות הריאליות הנסחרות במדד המוביל אין כל מדיניות לניהול סיכונים, זאת כאשר דווקא משבר הקורונה אמור לחדד את היבט ניהול הסיכונים בחברות עסקיות. לשיטת אנטרופי "עולה צורך מהותי לשינוי סדרי העדיפויות ותפיסת ניהול הסיכונים בעולם העסקי, ובפרט בחברת הריאליות". זאת כאשר הדוח מעלה כי קיים פער גדול באימוץ ויישום מדיניות ותהליכי ניהול סיכונים בין חברות ריאליות לחברות פיננסיות.
בכל הקשור לעסקאות בעלי עניין הדוח מעלה כי ממוצע עסקאות בעלי העניין בחברות מדד ת"א 125 ירד במעט ב-2019 בהשוואה ל-2017 אך לא שונה לעומת 2018. בהסתכלות ענפית עם זאת ניכרת ירידה במספר העסקאות בעלי העניין בענף האנרגיה, הגז והנפט, מסחר ושירותים ובענף הנדל"ן אם כי מספרן בשנת 2019 עדיין גבוה ביחס לממוצע החברות במדד.
ביחס לשקיפות וחלוקת דיבידנדים, הדוח מעלה כי חלק נכבד מחברות מדד ת"א 125 הנמנות על מסחר ושירותים, תעשיה, אחזקות ונדל"ן, מחלקות דיבידנדים בתדירות גבוהה ובאופן שוטף. אלא שמכיוון שפעילותן של חלק מהחברות הללו נפגעה משמעותית במשבר יהיה מעניין לראות את תמונת המצב בשנה הבאה. בכל הקשור לשקיפות – ענף הביטוח וענף הנדל"ן מתאפיינים בשקיפות גבוהה בכל הקשור למצגות ושיחות ועידה מול משקיעים בעוד חברות אחזקה מאופיינות בשקיפות נמוכה בהיבטים אלה.
ה-ESG עדיין טעון שיפור
בזמן שבתחום הממשל התאגידי הדוח מעלה רמה סבירה של התנהלות בקרב החברות הגדולות, בכל הקשור לאחריות תאגידית (ESG שמתמקד בין היתר בתחומי האחריות החברתית ואיכות הסביבה) יש עוד הרבה עבודה. לפי הדוח "מרבית חברות מדד ת"א 125 מאופיינות בהערכה חלשה וטעונת שיפור, המעידות על עשיה מועטה של אחריות תאגידית". למעשה רק 26 מבין החברות הן ברמה סבירה ומעלה. בין החברות המאופיינות באחריות תאגידית טובה בולטים הבנקים וחברות הפועלות בתחום התעשייה. זאת בעוד בתחומי האחזקות, המסחר, השירותים והאנרגיה, רמת האחריות התאגידית יחסית נמוכה. בולט לרעה ענף הנדל"ן, המשמעותי ביותר במדד ת"א 125 שמאופיין באחריות תאגידית חלשה וטעונת שיפור.
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל
עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.
חלל
תקשורת חלל תקשורת -6.36% ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת
עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים
"על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.
מניית אפקון החזקות 1.85% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
