רכבים אוטונומיים
צילום: ISTOCK
TV

5 המכוניות האוטונומיות המובילות - מי תעלה ראשונה על הכביש?

מתי כבר נראה מכוניות אוטונומיות על הכביש? יצרניות הרכב הגדולות מוציאות מיליארדי דולרים על פיתוח הרכב האוטונומי המלא. מה שנקרא גם שלב 5. אז מתי זה יקרה ומי המובילות במרוץ?

עדי ברזילי | (16)

גוגל? טסלה? או אולי בכלל ג'נרל מוטורס? מי תהיה יצרנית הרכב האוטונומי הראשונה בעולם ומתי כבר נוכל לרכוש מכונית כזאת לעצמנו - הנה הרשימה:

 

במקום החמישי חברת הסטארטאפ ארגו, בה שותפות פורד ופולקסוואגן, העלתה כבר 100 מכוניות אוטונומיות על כבישי ארה"ב כשהמטרה שלה היא לא לייצר את הרכבים עצמם אלא את הטכנולוגיה שאחר כך תימכר לשאר יצרניות הרכב.

במקום הרביעי ביידו, ענקית האינטרנט הסינית, שהעלתה מעל 300 רכבים אוטונומיים לנסיעות מבחן על כבישי סין והכריזה השבוע שהמערכת הממוחשבת ברכב ללא-נהג הושלמה. כרגע בודקים בביידו את שלב 4, רכב אוטונומי עם נהג נוכח, וצופים שיגיעו לרכב אוטונומי מלא ב-2025.

במקום השלישי ג'נרל מוטורס עם צי של 180 רכבים אוטונומיים על הכביש שכבר נסעו מעל מיליון וחצי קילומטר. לג'נרל מוטורס יש גם יכולת ייצור גבוהה והם מתכננים להשיק בשנה הבאה קאדילק חצי-אוטונומית וב-2022 שברולט חצי-אוטונומית.

במקום השני טסלה, שאמנם המנכל המפורסם שלה איילון מאסק הכריז בעבר שהרכב האוטונומי יהיה על הכביש עוד ב-2020, אבל נכון לעכשיו זה נראה מוקדם מדי.  אגב, הרכבים של טסלה, להבדיל מהרכבים האוטונומיים האחרים הם היחידים ברשימה ללא טכנולוגית לידר, אותם קרני לייזר שנשלחים מהמכונית ומאתרים מה קורה סביבה. מאסק טוען שמדובר בטכנולוגיה יקרה ומיותרת והוא מעדיף להשתמש במצלמות.

והזוכים במרוץ – בינתיים - הם גוגל עם הרכב האוטונומי ווימו. גוגל ביצעו הכי הרבה סימולציות ונסיעות בשטח. וווימו הוא הרכב היחיד בעולם, נכון להיום, שמאפשר נהיגה אוטונומית ללא נהג ביטחון, אבל רק באזור מאד מוגדר ומסוים באריזונה. על פי התכנון של גוגל נוכל לרכוש לעצמנו רכב כזה כבר ב-2024. נראה ששווה לחכות.  

עם זאת, מומחים רבים טוענים שההערכות האלה אופטימיות מדי ושמכוניות אוטונומיות יוכלו לעלות על הכביש רק אחרי שכל התשתיות יותאמו ושהמכוניות כולן יוכלו לתקשר אחת עם השנייה – עניין של מעל עשור.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    לירן 03/05/2021 00:17
    הגב לתגובה זו
    במה יעבדו ,אם יהיה רכב אוטונומי שזה מעולה כל הטכנולוגיה המתקדמת להפליא ,אך עם זאת חשבתם כמה מובטלים יהיו עם יהיה רכבים כאלו לא יהיה יותר מוניות ואם יפיצו כמו בכל העולם שזה להיט הרובוטים שמגיעים לכם עד הבית עם משלוח מה יעשו כל מי שעובד בתחום יהיו מובטלים , יתפסו על הקירות ויתאבדו ,מה שגם בסופר התחילו לשווק את העגלת הקניות האלקטרוני וגם שאין את הצורך בקופאיות ,בקצב כזה לא יהיה לאנשים עבודה והרובוטים ישלטו בעולם כולו .
  • 12.
    הנביא 14/08/2020 21:44
    הגב לתגובה זו
    וגוגל, עם כל העוצמה שלה, לא מגיעה לרגליים של טסלה. טסלה זה איכות על!!!
  • 11.
    דוד ש 13/08/2020 16:51
    הגב לתגובה זו
    רכב כזה אינו יודע להחליף גלגל עם תקר. האם גם זה נלקח בחשבון ?
  • 10.
    א 11/08/2020 14:35
    הגב לתגובה זו
    כל הסנסורים ברכב מיועדים רק למניעת התנגשות. בשביל שרכב יזוז נכון בעיקר בצמתים הוא חייב HD-map עם קורדינטות נתיבים, ולזוז בצורה מאוד מדויקת בתוך נתיב. על מנת לעבור נתיבים בצורה בטוחה רכב חייב לשדר לסביבה שלו על כוונה לעבור נתיב, ובשביל זה יצטרכו V2V, את התכנון מסלול בתוך הצומת גם מאוד מומלץ לשדר לרכבים אחרים. התנועה תהיה רובוטית- מאוד מדויקת, מבוססת מיקום, וקורדינטות נתיבים, כשהסנסורים ישמשו למניעת תאונות, והתקשורת בין רכבים למעבר נתיבים ולסנכרון תנועה של מספר רכבים ביחד באותו נתיב-platoon. 10 שנים? בקצב שחברות הרכב עובדות והרגולציה? אופטימיים....
  • 9.
    אריאל 11/08/2020 14:15
    הגב לתגובה זו
    אז לא נמות מתאונות דרכים נמות מהקרינה הגבוה ברכב ובסביבתו.
  • תקרא קצת 12/08/2020 13:29
    הגב לתגובה זו
    ואני די בטוח שכתבת את התגובה מהסמארטפון שמקרין לך כל היום את הב**צ*ם...
  • ליאור 12/08/2020 11:46
    הגב לתגובה זו
    נקודה למחשבה.
  • 8.
    האם ניתן יהיה לתבוע את יצרני הרכב אם אנשים ימותו בתאונה (ל"ת)
    שלומי 10/08/2020 21:33
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אא 10/08/2020 19:17
    הגב לתגובה זו
    ותגידו גם שלום לדוחות, ובפרט לדוחות החניה, ולחניונים היקרנים
  • 6.
    לרון 10/08/2020 18:25
    הגב לתגובה זו
    עד "השתבשות" השווקים כלפי מטה,הזהרו,לא לעולם חוסן!
  • 5.
    ישראלי בקנדה 10/08/2020 18:13
    הגב לתגובה זו
    הוכיחו את זה כבר מיליון פעם טסלה. הגלאים לא יודעים לזהות אנשים, בע"ח קטנים ובינוניים ואופנועים. תאונות תמיד יהיו ובייחוד באזור של מעברי חציה. נושא דופלר למרחק בין מכוניות הוצג ע"י פולקסוואגן כבר לפני 25 שנים ואולי יותר. יתרה מכך הם גם הציגו טכנולוגיה בה רכב מוביל טור מכוניות. זו לא הבעיה. הבעיה היא אנשים שהינם יחסית צרים (לעומת רכב), לא תמיד בגובה הנכון בשביל הגלאי ולא מתנהגים כמו רכב. שלא נדבר על בע"ח ובייחוד באזורים כפריים. אופנועים ניכנסים לקטגוריה כיון שהפרופיל מאחור צר. לא ברור מה המחשב של האוטונומיה יחליט לגביהם. שישארו בגדר מערכות שתעזורנה לא שתשתלטנה על הנהיגה.
  • 4.
    אא 10/08/2020 18:05
    הגב לתגובה זו
    מה שטסלה יודעת לעשות היום אף אחד לא מתקרב
  • 3.
    לא שכחתם את mobileye? (ל"ת)
    אנונימי 10/08/2020 16:55
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שרון 10/08/2020 15:38
    הגב לתגובה זו
    כשהכול תלוי בטכנולוגיה יהיו כשלים ותאונות ביזריות. גם תאונות יזומות וחיסול חשבונות.
  • הפוך גוטה הפוך (ל"ת)
    ירוחם משל 10/08/2020 17:42
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יאיר 10/08/2020 15:34
    הגב לתגובה זו
    ולכן משמיצים
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

מתניהו אנגלמן
צילום: חיים טויטו-כנס בשבע בניו יורק

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן

דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון

רן קידר |

מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה  לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה. 

המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה -  כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?

כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר? 

בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?    

ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי. 

בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.   


ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.