פרשת מטות-מסעי: אינטרסים זרים לא על חשבון הציבור
לאחר שהפרשה הקודמת עסקה בחלוקת הנחלות בארץ ישראל, מוצגת בפרשת השבוע הנוכחית בקשתם של שבט גד וראובן ביחס לנחלתם. תגובת משה לבקשתם, מעוררת מחשבה ביחס לדרך הנכונה לפעול אל מול בקשות שעשויות לפגוע באינטרס הציבורי.
באמצע הפרשה, פונים השבטים ראובן וגד, אל משה בבקשה לקבל את נחלתם בעבר הירדן המזרחי, ולא להיות יחד עם בני ישראל בחלקו המערבי של הירדן. הטיעון של השבטים נסוב סביב רכושם ועיסוקם, "אֶרֶץ מִקְנֶה הִוא, וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה". לטענתם היות והם מחזיקים במקנה רב (צאן ובקר), אך טבעי שהם ינחלו את החלק שנכבש, המתאים לצאן ולבקר.
משה לא ממהר לקבל את טענותיהם, "הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה. וְלָמָּה תְנִיאוּן אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעֲבֹר אֶל הָאָרֶץ". משה מזהה את הסכנה שבבקשתם. ראשית, מצב בו שני שבטים מתנתקים מיתר העם עשוי לפגוע בלכידות ובשוויון. שנית, הדבר עשוי להביא לפגיעה במורל של יתר השבטים. לכך, הוא מצרף את סיפור חטא המרגלים, שהביא לפגיעה קשה בעם ובלכידותו.
בתגובה, נציגי השבטים מתחייבים כי לא יתנתקו מהציבור וכי ייקחו חלק כמו יתר השבטים במשימת כיבוש הארץ, "וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ. וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". לבסוף, ההצעה שלהם מתקבלת, ומפורטת כמין הסכם בין הצדדים על פני מספר רב של פסוקים. רק אז נענה משה לבקשתם, "וַיִּתֵּן לָהֶם מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף אֶת מַמְלֶכֶת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וְאֶת מַמְלֶכֶת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הָאָרֶץ לְעָרֶיה".
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יחסי הון שלטון וקבוצות לחץ
אמנם לעולם לא ניתן יהיה לדעת מה היה קורה אילו נענה משה לבקשתם הראשונה של שני השבטים. אך ניתן לשער, כי הייתה יוצרת נתק בין השבטים או לכל הפחות יוצרת חוסר שוויון. לאור זאת, משה מציג מנהיגות במיטבה ומסרב להיכנע לבקשה שעשויה ליצור פערים, על אף כוחם של השבטים.
נדמה שעל אף מרחק הזמן, הסיפור נוגע בשתי סוגיות רגישות ביותר של החברה הישראלית, יחסי הון שלטון, ושוויון בנטל. כך, הפסוק "הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה", הפך במהלך השנים לסמל של המאבק לשיווין בנטל, בעיקר בכל הקשור לשרות צבאי. אמנם ההקשר מעט שונה, אך הטענה הבסיסית היא זהה, מדוע רק חלק מהציבור נוטל בעול המלחמה בעוד היתר נמנעים מכך.
בנוסף, נדמה כי הסיפור מזכיר מקרים מהעבר הקרוב והרחוק בהם פנו טייקונים ובעלי ממון להנהגה, בבקשות שונות ומשונות. בין אם זה כחלק מהפרטה של חברות לאומית או זכויות על משאבי טבע, ובין אם מדובר בדרישה להקלות רגולטוריות. בכל המקרים, הדרישה או הבקשה מנומקת בטיעונים שונים על טובת הכלל והציבור, אך מעל הכול עומדת התפיסה כי הדבר מגיע להם בגלל רכושם.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
מול אלו, עומדת דרך הנהגתו של משה, הוא לא נבהל מהשבטים על אף כוחם ובטח שלא מחפש צידוקים לאשר את בקשתם. נראה שעל אף השוני בין הסוגיות המסר הוא זהה. הערכים שאמורים לעמוד בראש סדר העדיפויות של המנהיג, הם השוויון והלכידות החברתית. כל יתר הטיעונים או האינטרסים של קבוצה כזו או אחרת יכולים בהחלט להישקל אך לא על חשבון האינטרס הכולל של הציבור.
- 5.המשיכו כך . (ל"ת)דן 17/07/2020 17:16הגב לתגובה זו
- 4.אבי 17/07/2020 16:56הגב לתגובה זולקחו את החרדים כשעיר לעזאזל ! ולרוב הם ממש לא עוזרים בכלל .
- 3.כל הכבוד ביזפורטל קצת יהדות (ל"ת)אבי 17/07/2020 16:34הגב לתגובה זו
- 2.אנונימי 17/07/2020 14:49הגב לתגובה זולימוד התורה ערך עליון לעם היהודי,הם מחזיקים אותנו,,,העיקר האחדות
- 1.טל 17/07/2020 10:31הגב לתגובה זוממש נהנה לקרוא כל שבוע!
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
מהחקירה עולה חשד כי היקף ההכנסות שהצהיר עליהן החשוד בפני רשויות המס הוא נמוך מאוד ביחס לכספים שמוחזקים ברשותו בארנקים דיגיטליים, שעל פי הערכות שווים כ-2 מיליון דולר. היום הובא החשוד בפני שופט בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת ומעצרו הוארך עד ה-30.12.2025.
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יוזכר כי לאחרונה הכריזה רשות המסים על נוהל גילוי מרצון שיעמוד בתוקף עד יום עד 31.8.26, אשר במסגרתו מי שעברו על חוקי המס יוכלו לפנות להליך גילוי מרצון, לשלם את המסים המתחייבים כדין ובכך להימנע מהליכים פליליים. תשלום המס ביחס לגילוי הכנסות שמקורן בנכסים דיגיטליים יכול שיעשה בהתאם ל"נוהל הוראת שעה לקבלת כספי מיסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר".
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
10 שיטות עיקריות שבהן חוקרי מס הכנסה עולים על מעלימי מס
הצלבות מידע בין דיווחים שונים

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
