תורה, פרשת שבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת מטות-מסעי: אינטרסים זרים לא על חשבון הציבור

שני שבטי ישראל מבקשים נחלה בעבר הירדן המזרחי. זה לא מוצא חן בעיני משה; כיצד תגובתו קשורה לשתי הסוגיות הבוערות ביותר בחברה הישראלית - השוויון בנטל ויחסי הון שלטון
איתן גרסטנפלד | (5)

לאחר שהפרשה הקודמת עסקה בחלוקת הנחלות בארץ ישראל, מוצגת בפרשת השבוע הנוכחית בקשתם של שבט גד וראובן ביחס לנחלתם. תגובת משה לבקשתם, מעוררת מחשבה ביחס לדרך הנכונה לפעול אל מול בקשות שעשויות לפגוע באינטרס הציבורי. 

באמצע הפרשה, פונים השבטים ראובן וגד, אל משה בבקשה לקבל את נחלתם בעבר הירדן המזרחי, ולא להיות יחד עם בני ישראל בחלקו המערבי של הירדן. הטיעון של השבטים נסוב סביב רכושם ועיסוקם, "אֶרֶץ מִקְנֶה הִוא, וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה". לטענתם היות והם מחזיקים במקנה רב (צאן ובקר), אך טבעי שהם ינחלו את החלק שנכבש, המתאים לצאן ולבקר.

משה לא ממהר לקבל את טענותיהם, "הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה. וְלָמָּה תְנִיאוּן אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעֲבֹר אֶל הָאָרֶץ". משה מזהה את הסכנה שבבקשתם. ראשית, מצב בו שני שבטים מתנתקים מיתר העם עשוי לפגוע בלכידות ובשוויון. שנית, הדבר עשוי להביא לפגיעה במורל של יתר השבטים. לכך, הוא מצרף את סיפור חטא המרגלים, שהביא לפגיעה קשה בעם ובלכידותו.

בתגובה, נציגי השבטים מתחייבים כי לא יתנתקו מהציבור וכי ייקחו חלק כמו יתר השבטים במשימת כיבוש הארץ, "וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ. וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". לבסוף, ההצעה שלהם מתקבלת, ומפורטת כמין הסכם בין הצדדים על פני מספר רב של פסוקים. רק אז נענה משה לבקשתם, "וַיִּתֵּן לָהֶם מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף אֶת מַמְלֶכֶת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וְאֶת מַמְלֶכֶת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הָאָרֶץ לְעָרֶיה".

> לכל פרשות השבוע

יחסי הון שלטון וקבוצות לחץ

אמנם לעולם לא ניתן יהיה לדעת מה היה קורה אילו נענה משה לבקשתם הראשונה של שני השבטים. אך ניתן לשער, כי הייתה יוצרת נתק בין השבטים או לכל הפחות יוצרת חוסר שוויון. לאור זאת, משה מציג מנהיגות במיטבה ומסרב להיכנע לבקשה שעשויה ליצור פערים, על אף כוחם של השבטים.

נדמה שעל אף מרחק הזמן, הסיפור נוגע בשתי סוגיות רגישות ביותר של החברה הישראלית, יחסי הון שלטון, ושוויון בנטל. כך, הפסוק "הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה", הפך במהלך השנים לסמל של המאבק לשיווין בנטל, בעיקר בכל הקשור לשרות צבאי. אמנם ההקשר מעט שונה, אך הטענה הבסיסית היא זהה, מדוע רק חלק מהציבור נוטל בעול המלחמה בעוד היתר נמנעים מכך.

בנוסף, נדמה כי הסיפור מזכיר מקרים מהעבר הקרוב והרחוק בהם פנו טייקונים ובעלי ממון להנהגה, בבקשות שונות ומשונות. בין אם זה כחלק מהפרטה של חברות לאומית או זכויות על משאבי טבע, ובין אם מדובר בדרישה להקלות רגולטוריות. בכל המקרים, הדרישה או הבקשה מנומקת בטיעונים שונים על טובת הכלל והציבור, אך מעל הכול עומדת התפיסה כי הדבר מגיע להם בגלל רכושם.

קיראו עוד ב"בארץ"

מול אלו, עומדת דרך הנהגתו של משה, הוא לא נבהל מהשבטים על אף כוחם ובטח שלא מחפש צידוקים לאשר את בקשתם. נראה שעל אף השוני בין הסוגיות המסר הוא זהה. הערכים שאמורים לעמוד בראש סדר העדיפויות של המנהיג, הם השוויון והלכידות החברתית. כל יתר הטיעונים או האינטרסים של קבוצה כזו או אחרת יכולים בהחלט להישקל אך לא על חשבון האינטרס הכולל של הציבור.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    המשיכו כך . (ל"ת)
    דן 17/07/2020 17:16
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אבי 17/07/2020 16:56
    הגב לתגובה זו
    לקחו את החרדים כשעיר לעזאזל ! ולרוב הם ממש לא עוזרים בכלל .
  • 3.
    כל הכבוד ביזפורטל קצת יהדות (ל"ת)
    אבי 17/07/2020 16:34
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 17/07/2020 14:49
    הגב לתגובה זו
    לימוד התורה ערך עליון לעם היהודי,הם מחזיקים אותנו,,,העיקר האחדות
  • 1.
    טל 17/07/2020 10:31
    הגב לתגובה זו
    ממש נהנה לקרוא כל שבוע!
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.