תורה, פרשת שבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת פינחס: סיטואציות ייחודיות דורשות מענה ייחודי

בנות צלפחד מרגישות שחלוקת הנחלות עושה עמהן עוול ופונות למשה; ובכך אכן מביאות לשינוי; מה ניתן ללמוד ממאבקן של האחיות וכיצד זה קשור להחלטות משרד האוצר בעת האחרונה?   
איתן גרסטנפלד | (3)

פרשת פינחס מלאה בנושאים מגוונים לקראת כניסת עם ישראל לארץ המובטחת. בין הסיפורים מוזכר גם מאבקן של בנות צלפחד למען השוויון לאור חוסר הצד שנעשה עמהן. סיפורן הוא דוגמא למאבק שנשא פרי, ועשוי ללמד על הצורך בתיקון והתאמתם של חוקים לאחר חקיקתם.

לקראת הכניסה לארץ, מתקיים מפקד של בני ישראל, במטרה לחלק את הנחלות בארץ ישראל לפי שבטים ומשפחות, כשלבסוף ראש כל משפחה יקבל נחלה משלו. עם זאת, חלוקת הנחלות מעוררת בעיות, כשחמש אחיות פונות אל משה. האחיות, הן הבנות של צלפחד, שמת במהלך המסע במדבר ללא בנים, ובכך נותר ללא יורש. הבנות מבקשות לקבל את נחלת אביהן, "לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם־אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ כִּי אֵין לוֹ בֵּן תְּנָה־לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ".

טענות בנות צלפחד מועלות אל ה', שמקבל את טענותיהן, "כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת, נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן". טענות בנות צלפחד מביאות למהפכה משפטית וערכית. לפיה, מעתה במקרה שאין לאדם בנים, בנותיו הן שיורשות את נחלתו, במקרה שאין לו ילדים, כלל נחלתו עוברת לקרוביו. בהמשך, החוק גם עובר התאמות נוספות, בכדי לא ליצור מצב בו הבנות יזכו לנחלה כפולה, גם זו של אביהם וגם זו של הגברים אליהם הן נישאות.

> לכל פרשות השבוע

סמל למאבק לשוויון זכויות

מאבקן של בנות צלפחד ועמידתן אל מול משה והחוק, היה לסמל במהלך השנים למאבק לשוויון זכויות בכלל, ולנשים בפרט. אך בנוסף, הצלחתן מלמדת על הצורך והיכולת של הפרט להביא לשינוי חברתי. החוק מטבעו הוא כולל ומטרתו לתת מענה לסוגיה נרחבת, על כן, פעמים רבות אנשים או נושאים מסוימים עשויים "ליפול בין הכיסאות".

לכן, פעמים רבות נדרשות לעשות התאמות או הרחבות כאלו ואחרות, בכדי להטיב עם כלל האוכלוסייה. עם זאת, כפי שנעשה בסיפורן של בנות צלפחד לפעמים לא די בתיקון בודד היות והוא יוצר חוסר שיווין לצד השני.

הסיפור והמסר לצדו, חשובים במיוחד בימים אלו, כשחדשות לבקרים אנו נחשפים לאנשים רבים שמרגישים כי נפלו בין הכיסאות. בין אם זה אנשים או גופים שלא זכו למענקים על אף זכאותם או צרכם, ובין אם כאלה שמרגישים כי התקנות יצרו חוסר שיווין כלפיהם. לכן, לכן חשוב לזכור כי לעתים סיטואציות מיוחדות, דורשות מענה ייחודי. 

מנגד, הסיפור של בנות צלפחד מזכיר גם את הצורך לבדוק, שבזמן שנעשים התיקונים וההתאמות, הן לא באות על חשבון אנשים אחרים, ובכך יוצרות חוסר צדק. כפי שקרה במספר אירועים שעלו לכותרות לאחרונה, בהם דווקא המענקים יצרו עיוותים וחוסר שוויון מכיוון שלא נעשו בהן התאמות.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    פנחס כשמו כן הוא = פין חס ריחם על המין ונגאל (ל"ת)
    מאחר 10/07/2020 20:55
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שני 10/07/2020 16:58
    הגב לתגובה זו
    האשה נבראה מהצלע של הגבר והגבר נברא עפר מהאדמה .
  • 1.
    יפה.. (ל"ת)
    דן 10/07/2020 16:33
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).