כולם מדברים על ה"חיסון". מתי הוא יגיע, מתי נחזור לחיות בזכותו. כולם גם יודעים שיש לנו מערכת חיסונית. לרובנו לא רעה בכלל - קיבלנו אותה מהטבע. רובנו כנראה לא יודעים שמערכת החיסון שלנו מושפעת ממצב הרוח שלנו. כשאנחנו אופטימיים אנחנו מחוסנים הרבה הרבה יותר מאשר כשאנחנו פסימיים - זה מדעי. זה לא סתם כל הסיסמאות האלו על מחשבה חיובית ואופטימיות כדרך חיים. אבל בעוד שהדבר הכי חשוב לנו כדי לשפר את המערכת החיסונית היא אופטימיות, ההנהגה שלנו מדכאת אותנו. היא גורמת לאי ודאות (כן סגר, לא סגר), היא לא משדרת אופטימיות (תקופת חרום, מצב קשה, אבל למה לא לדבר על העתיד הטוב). יש לזה השלכות גדולות - עצם הדכדוך שמגיע מלמעלה, מעלה את כמות החולים. אם היה לנו אופק חיובי, כמות החולים היתה קטנה יותר - למי שלא מאמין - זה מדעי. הקורונה משפיעה יותר על הפסימיים - אז תהיו אופטימיים.

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, אמר לא פעם, כי אסור שהתרופה – קרי אמצעי הסגר – יהיו גרועים מהמחלה – כלומר, הקורונה. על אף המופשטות והפשטות, הוא לא טועה. אבל זה לא אומר שזה מצב שניתן למנוע מלכתחילה. כי בעוד הכלכלות בעולם חוזרות להיסגר בשל העלייה במקרי ההדבקה, האזרחים הקטנים, כלומר מרביתנו, סובלים ונמשיך לסבול.

בכלל, אחת הביקורות הקשות שנשמעו לאורך משבר הקורונה, זה שאין מספיק אנשים מתחום בריאות הנפש בין המטפלים במשבר. יש אנשי ביטחון, בריאות הציבור, כלכלה ואוצר – אבל בריאות הנפש? לא ממש. מצחיק עד הזוי, בשל העובדה הפשוטה כי רבים צופים עלייה משמעותית במחלות נפש כתוצאה מהמשבר והעובדה שאנשים מאבדים את הביטחון התעסוקתי שלהם וכך גם את הביטחון האישי והעצמי, מה שמעלה את סף הלחץ, שידוע כגורם מכריע המוביל להתפרצותן של מחלות נפש.

כמו הכלכלה הגלובלית, גם האדם הקטן נמצא כעת בחוסר ודאות מתמדת. והיום, כל רופא כבר יודע שהמצב הנפשי קשור בטבור למצב הפיסי. חולה מאושר, לרוב הוא גם חולה שמחלים יותר מהר. לא סתם הליצנים הרפואיים זה טרנד שתופס יותר ויותר בשנים האחרונות. הרפואה המודרנית גילתה מה שכל יהודי יודע (מצווה גדולה להיות בשמחה) וכל סבתא ידעה, צחוק בריא לבריאות.

• תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
• ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אבל קורונה זה לא צחוק. ממש לא. סקטורים שלמים קורסים בזה אחר זה. אנשים שהיו רגילים לרמת הכנסה מסוימת, צריכים להסתפק בהרבה פחות, כשבמקרים רבים לא יודעים מתי ואם בכלל יחזרו לעבודה שלהם. זה מלחיץ. זה מערער. זה יכול להוביל לנקודות קיצון של אלימות, התאבדויות ועוד רעות וחולות שבהינתן והופכות לתופעות רחבות היקף, לא רק שהן יכולות להביא לקריסת שירותי הרווחה – אלה המתוחים עד דק גם כך – אלא עשויות להוביל להתפוררות חברתית.

פסיכולוגיה חיובית בזמן מגיפה עולמית

שרון רושינק – מטפל אישית וזוגית, רואה את מה שקורה במדינה וקשה לה. היא רואה את אמצעי הסגר חוזרים. היא יודעת שלאנשים קשה. מאוד. היא יודעת שאין הרבה מה לעשות מול מיתון עולמי ובכל זאת היא ממליצה על מספר דרכים שבהן אנחנו יכולים להיטיב עם עצמנו ומדברת על הקשר ההדוק בין הבריאות הנפשית לזו הפיזית.

איזו השוואה רפואית היית עושה למשבר?

"חוסר ודאות הוא אחד המצבים הקשים ביותר להתמודדות", אומרת רושינק. "המקבילה הבריאותית מבחינה פיזית של חוסר ודאות היא סחרחורות או בחילה. פיזית - בהרבה מובנים קל יותר להתמודד עם כאב מאשר עם סחרחורת. כאן יש סחרחורת רגשית שמייצרת הרגשה שאין אחיזה ואין תוכנית, תחושה של נפילה חופשית. אלה תחושות קשות ומעוררות חרדה. 

• הממשלה תקצה 3.25 מיליארד שקל למשרתי הקבע
• צה"ל הוזיל לכם את ביטוח הרכב ביותר מ-5% - האם זה הזמן לחדש פוליסה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...

"המשבר הזה הוא כמו סחרחורת. כשאין תכנית ממשית להיאחז בה, ובין לילה לסקטורים שלמים אין עתיד ואופק - אנשים מרגישים מבולבלים וחסרי שליטה. המקום הזה של חוסר ודאות, בו אי אפשר לתכנן, הוא כמו כדור שלג. אם אני לא יכול לתכנן את העתיד הכלכלי - אז איך אדאג למשפחה? זה משפיע עלינו כהורים, כבני זוג, כאחראים למשק בית מתפקד, או כילדים להורים מבוגרים שזקוקים לנו. אם אנחנו לא מתפקדים שם - זה כמובן פוגע בביטחון העצמי, במוטיבציה ויכול להוביל גם לתחושות חרדה ודיכאון".

ואיך משפיעה הבריאות הנפשית על הבריאות הפיזית?

"הבריאות הנפשית משפיעה על הבריאות הפיזית. אי אפשר לבטל את הקשר הזה. היום ברפואה המודרנית, מדברים על כך שהאדם לא מחולק. רפואה חדשנית היא הוליסטית ושואפת לראות את האדם כמכלול - הכול מחובר והכל קשור להכל. כך שהרעה במצב הנפשי מובילה גם להרעה במצב הפיזי. סטרס ומתח מייצרים כאבי ראש וגם התקפי חרדה (שדומים להתקפי לב) או פריחות על הגוף. הקשר ידוע. פגיעה קשה ביכולות של האדם לדאוג לעצמו/למשפחתו יכולה לייצר דיכאון".

"כולם מדברים על השפעות המגיפה, אבל כדאי לדבר גם על המתח, החרדה והדיכאון שיכולים לייצר תחלואה מזיקה לא פחות. זו בעיה קשה. בכל משבר שבו אנחנו חסרי שליטה, צריך לדעת איפה אפשר לייצר את השליטה.

"יש דברים שתלויים בנו וכאלה שלא, וההבחנה בינהם יכולה לייצר מידה מסויימת של שליטה. כדאי לדבר, לקבל תמיכה מהמעגלים הקרובים ולדעת שאפשר לייצר לעצמנו ולעסק שלנו אלטרנטיבות לצמיחה. כשאנחנו בחוסר שליטה אנחנו במצוקה מאוד גדולה. צריך לייצר מעגני אחיזה, מעין וודאויות קטנות שאנחנו יכולים לשלוט בהן. בבית, בעבודה, במשפחה".

מה את ממליצה להתמודדות עם חוסר ודאות?

"כדאי לבנות סדר יום קבוע שמייצר לנו תחושת שליטה ועשייה, כך שאנחנו יודעים שצריך לקום בבוקר, שיש לנו מטרה. כדאי לעשות פעולה אחת למען עצמנו בכל יום - מה שנקרא פרגון עצמי. יש לזה השפעות מרחיקות לכת. הדבר הנוסף הוא לעשות משהו למען מישהו אחר. זה מעניק תחושה של ביטחון, שמחה והצלחה, ומשנה את מצב הרוח, שמשפיע על יכולת התפקוד – והנה כדור שלג חיובי.

גם אם מטפלים בגור ברחוב – הפעולה הזו מגייסת כוחות חיוביים אקטיביים וזה מעלה את המוטיבציה והעשייה. זה יכול להיות משהו קטן, לא חייבים משהו גדול. צריך להרחיב את הפרספקטיבה, לא לשקוע בעצמנו, ולראות מה אנחנו יכולים לתת, זה מייצר אנדרופינים במוח, מעין היי כזה, וזה מחבר אותנו לכוחות של עשייה. אנחנו מרגישים יכולים. בהקשר של אנדורפינים – מומלץ מאוד לעסוק בספורט".

תסבירי בבקשה מהי פסיכולוגיה חיובית?

"בגדול, מדובר על חיבור ליכולות ולכוחות החיוביים של האדם וכיצד להשתמש בהם כדי להתגבר על החוסרים ועל החסכים. גם בזמן מצוקה וגם בזמן משבר, יש לאדם כוחות, אפשר להתחבר אליהם ועל זה מדברת הפסיכולוגיה החיובית. זה לא פשטני כמו 'תחשוב טוב, יהיה טוב' (למרות שיש באמירה הזו אמת כשלהי) אלא יותר כוונון פנימי עמוק לראות את הכוחות החיוביים בחיים, ובהם משתמשים בטיפול כדי להתגבר על המקומות הקשים. כשמשקפים לאדם את היכולות שלו, זה מגביר את החיוביות. מסתכלים על מה שיש ולא על מה שאין, זה בגדול".

איך זה בא לידי ביטוי במשבר?

"קודם להסתכל על מה שיש. על הכוחות והיכולות שהיו לפני המשבר: האם אני טוב אם אנשים? טוב בלגייס עזרה? אולי בשיווק או ייעול. צריך להשתמש בכוחות החיוביים ובכישורים שלנו כדי להתעלות מעל המשבר, הוא לא מחק אותם: האם יש לנו קשרים חברתיים שאפשר למנף עכשיו, או משפחה שיכולה לסייע.

"אנחנו מסתכלים על מה יש ועל איך לתפעל את זה לטובתנו. אפשר לשבת בבית ולכאוב. ולרגע אל תחשוב שאני מזלזלת. המשבר יצר עוולות רבים. אבל במצב של היום, של 'אין אני לי מי לי' - האם אנחנו שוקעים עם הספינה או ששואלים את עצמנו מה כן ניתן לעשות.

"אילו כוחות ואילו כישורים יש לי כדי לשנות את המצב הנתון. בשביל זה צריך להיות במקום מספיק גבוה כדי לראות את זה. החכמה היא, לתעל את המשבר לטובת השלב הבא בחיינו, להתחיל לראות אור, לעשות ולייצר אחיזה, שבעזרתה נוכל להתייצב, ולא לשקוע".