הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
גיא מני
צילום: יחצ
ראיון

"מניות הבנקים מעניינות; את מניות הנדל"ן צריך לבחור בפינצטה"

גיא מני, מנהל ההשקעות הראשי של מיטב דש ממליץ על מניות אנרגיה מתחדשת, טכנולוגיה ובריאות וסבור שמיטרוניקס היא השקעה מעניינת 

ניצן כהן | (16)
נושאים בכתבה גזית גלוב מיטב דש

גיא מני, מנהל ההשקעות הראשי של מיטב דש הוא ממנהלי ההשקעות הבולטים בישראל עם היקף כספים מנוהל של 123 מיליארד שקל. לדבריו, קיים חוסר קורלציה בין ישראל לעולם  בטיפול במשבר הקורונה ואנחנו רואים את זה גם בשוק ההון.

"בארה"ב, באירופה וסין אנחנו רואים תמיכה משמעותית של הממשלות והבנקים המרכזיים בכלכלות. מענקים למשקי בית ועסקים ורכישות אג"ח שמופעלים כדי לא לאפשר לעלות את עלויות החוב של אותן מדינות בין אם החוב הממשלתי ובין אם החוב הקונצרני או של משקי הבית וזה מניב תוצאות. ההתנהגות של הכלכלה האמריקאית והאירופאית בסה"כ בסדר והתמיכה של הממשלות המקומיות והבנקים המרכזיים פשוטה, ברורה ואפקטיבית", אומר מני בראיון ל-Bizportal.

"אמנם חלק מהתמיכה בארה"ב מיוחסת לזה שארה"ב בשנת בחירות וטראמפ מייחס לתקינות הכלכלה חשיבות רבה, בטח כשאנחנו נכנסים עוד מעט לדוחות הרבעון השני של השנה שצפויים להראות על פגיעה ברווחיות.

"המצב באירופה דומה, האיחוד מנסה לתמוך בכלכלה ומנסים לגבש תוכנית מעבר לפעילות של ה-ECB ורואים את זה גם בבריטניה וסין שמזנקת על רקע אפשרות לרפורמות. בסין המגיפה בעצימות נמוכה. ממשיכים להרחיב את הפעילות ומתחילים דווקא ללכת בכיוון החיובי, אמנם בצעדים מתונים, אבל הכיוון חיובי.

"בארה"ב ראינו דוח תעסוקה חיובי שנתן עידוד למשקיעים שחוששים מגל שני. כל הדברים האלה נותנים רוח גבית לבורסה", אומר מני.

איך אתה רואה את ההתפתחות של הכלכלה הישראלית?

"בישראל אנחנו רואים חוסר קורלציה בין מה שקורה בעולם למה שקורה אצלנו. יש גם יציאה של כספים מישראל בגלל שיש יותר סקטורים בעייתיים שמשקפים את הכלכלה הריאלית כמו הנדל"ן והבנקים והחשיפה לעסקים קטנים ובינוניים ותעשייה. בארה"ב למשל יש נטייה משמעותית יותר להשקעות בענפי הטכנולוגיה, צריכה, תקשורת ובריאות שכאן הם פחות מקבלים ביטוי.

"אני חושב שאחת הסיבות העיקריות שהכלכלה שלנו מדשדשת היא שהתמיכה של הממשלה ובנק ישראל לא מספקת כמו בחו"ל. בישראל, בנק ישראל רוכש אג"ח ממשלתי ואולי ירכוש אג"ח קונצרני - עדיין לא רכש, גם במט"ח הוא לא התערב (אחרי הראיון, בנק ישראל הודיע על כוונתו לרכוש אג"ח קונצרני ב-15 מיליארד שקל - נ.כ).

"גם הממשלה מזגזגת כשחלק מהעסקים מקבלים מענק וחלק לא. ההתנהלות של הממשלה בישראל לא תומכת ביצירת ודאות, גם בקרב החברות הפרטיות וגם בקרב החברות הציבוריות ולכן אנחנו רואים שהשוק בסוג של חוסר קורלציה עם העולם".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מה אנחנו יכולים ללמוד עד עכשיו על סקטורים מעניינים?

"אם אנחנו מסתכלים על סקטורים מעניינים, אז אנחנו מוטי טכנולוגיה ובריאות גם בחו"ל וגם בישראל. צריך לזכור, העולם ממשיך לצעוד לכיוון הטכנולוגיה וכל עסק שאין לו את הדיגיטציה והממשק הדיגיטלי עבור העובדים והלקוחות יכול אפילו לא לשרוד בגלל הסגרים והגל השני שמתפרץ עכשיו, גם בעולם.

"אנחנו רואים יותר את השווי שמטפס של הטכנולוגיה השונות וחברות התוכן והתצרוכת אונליין וכמובן הבריאות בגלל הקורונה. גם המכשור הרפואי וחברות הביוטכנולוגיה והפארמה מעניינות אותנו. לכן אנחנו מסתכלים על חברות איכותיות בצמיחה ומנסים להיות פחות בתחומי מלחמת הסחר כמו חקלאות ודשנים שיכולים להיות פגיעים במידה ותתעורר מחדש מלחמת הסחר".

האופנה האחרונה בשוק ההון, חברות האנרגיה המתחדשת, השקעה טובה או טרנד חולף?

"אנחנו מאוד אוהבים אנרגיה מתחדשת גם בישראל וגם בעולם ואני חושב, שבלי קשר לקורונה העולם הולך לתצרוכת אנרגיה ירוקה ונקייה יותר. לשם הממשלות צועדות במהירות, במטרה להעביר את המאגרים של רשתות החשמל לתחנות כוח פוטו-וולטאיות ואנרגיה מתחדשת ופחות נפט ופחם. ולכן אנחנו שם".

מה לגבי הקמעונאיות?

"בסקטור הקמעונאות אנחנו אוהבים חברות שהן מוטות אונליין כמו אמזון ועליבבא שממשיכות לצמוח כתוצאה מהקורונה, אבל מעבר לכך הן הופכות להיות משמעותיות יותר בגלל יכולת שילוח מפותחת ומוכחת. אנחנו מסתכלים גם על חברות תוכן כמו דיסני וטי מובייל והגיימינג שהם סקטורים שאנחנו אוהבים".

התנודתיות בבורסה הישראלית יוצרת הזדמנויות?

"צריך להדגיש שבישראל הבנקים והנדל"ן הם תחומים קשים אבל מתחילים להיות מעניינים. אנחנו חושבים שהבנקים מעניינים גם אם יהיו עליות בחובות מסופקים, ואם לא יהיה מיתון משמעותי הבנקים יכולים לעשות כאן תשואה יפה לטווח ארוך.

"לגבי מניות הנדל"ן צריך לבחור אותן בפינצטה כמו תחום המגורים שיש בו חברות מעניינות אבל גם חברות כמו מגה אור 0.46% שמתעסקות בלוגיסטיקה ומרכזים פתוחים ואחרי הירידות האחרונות מעניינות".

בגל הראשון של הקורונה קמעונאיות המזון היו הכוכבות של הבורסה ואנחנו כרגע בגל שני"נכון, בתחום הזה אנחנו אוהבים את ויקטורי וחושבים שפרט לזה שקמעונאיות המזון נהנות בשנה הנוכחית מהישארות של אנשים בארץ וממדיניות הריחוק החברתי שכוללת יותר הזמנות הביתה, אנחנו מעדיפים את ויקטורי 0.02% , שם רואים שהעסק שלהם מתפתח טוב לאונליין והם לוקחים סניפים אזורים טובים יחסית, עם צמיחה לתוך הערים ופחות סניפי דיסקאונט והם אלה שמובילים בתקופה האחרונה.

"אני לא בטוח שקמעונאיות המזון יעשו את המחזורים של מארס אבל המגמה שלהם היא חיובית ותומכת בעסקים שלהם. ויקטורי היא חברה שצמחנו איתה כמעט מהתחלה ואנחנו מאמינים בהתפתחות שלה".

האם חברות מוטות פעילות בייתית הן המועדפת גם עליכם?

"בהחלט, שים לב לחברה כמו מיטרוניקס -0.54% (מוכרת רובוטים שמנקים בריכות שחיה פרטיות, נ"כ). החברה ממשיכה לצמוח בעיקר בעולם, והקורונה עשתה להם טוב כשכל האנשים עם הבתים הפרטיים מעדיפים לעשות בהם שימוש על פני בריכות ציבוריות אז קונים מהם יותר רובוטים לניקוי ומיטרוניקס הם שחקנים משמעותיים בתחום".

איזה סקטורים פחות אהבת בתקופה האחרונה?

"אנחנו נמנענו מחברות שיותר קשורות במלחמת הסחר. למשל פחות אהבנו אתאיי.סי.אל 0.49%  (כיל) בתקופה הזו והורדנו נדל"ן. אני חושב שעם נדל"ן צריך להתנהל עם פינצטה. הולכת להיות תקופה לא קלה לשוק המשרדים כל השינוי בתפישה של העבודה מהבית עלול להביא לפתיחת חוזים והורדת שכ"ד לצד ההיצע הגדול שנכנס לשוק בשנה הקרובה. אבל יחד עם זאת, אנחנו מעריכים שחלק מהתחזיות האלה מתומחר וצריך להתחיל לחפש את הדובדבנים".

תסביר בבקשה...

"צריך לראות איך פוסט קורונה לאיזה כיוון המעסיקים ילכו. אם המגמה היא רצון להתייעל של החברות ולאפשר לעבוד מהבית המגמה הזו תכביד על הנדל"ן למשרדים אבל כאן כל מקרה לגופו, ויש כמה הזדמנויות כמו מבנה 1.45% שירדה בתקופה האחרונה בצורה חדה ואנחנו רואים שבסה"כ הם פועלים יותר בתחום התעשיה הישנה ומשרדים אבל הפגיעה בה מוגזמת ובתמחור הזה היא מעניינת".

מה עם מניות הקניונים?

"אנחנו נמנעים ממניית מליסרון 0.74%  וממניית עזריאלי קבוצה -0.49% למרות שלרוב הישראלים אוהבים להיות בקניונים. כרגע המומנטום של הגל השני מכביד על הקניונים ובעיקר על השוכרים בתוך הקניונים. גם סוג של מיתון עם אבטלה גבוהה וגם רצון של הצרכנים להיות בריחוק חברתי ולכן אנחנו לא שם".

מה דעתך על המהלך של הרכישה העצמית בגזית גלוב?

"אנחנו לא מחזיקים במניית גזית גלוב. מה שקרה בשבוע שעבר לא נכון בעיני. לא היה נכון לחברה להעלות את הצעת הרכש ולהגדיל את המינוף והיה עדיף לנורסטאר לעשות הנפקת זכויות ולהוריד את המינוף עם רכישה של אגרות חוב של גזית מאשר לקנות את המניות. 

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    אינני כלכלן 07/07/2020 22:37
    הגב לתגובה זו
    לא ברור לי למשל: 1. למה לדוגמא לא מזכירים את שופרסל ,רמי לוי, ופרשמרקט? ולמה דווקא ויקטורי? במה היא עדיפה שופרסל למשל? 2. למה לא מזכירים את אלוני חץ ומה הדעה על החברה הזו? 3. ועוד הרבה...
  • 12.
    רק נדלן מניב (ללא קניונים) ייצר מזומנים בתקופת מיתון. (ל"ת)
    משה 07/07/2020 18:51
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אהרון 07/07/2020 13:21
    הגב לתגובה זו
    אין דין זהה לחברות קניונים כמו מליסרון ועזראלי לחברות פאורסנטר כמו ביג ומגה אור . שניהם סובלים אבל הקניונים הפתוחים פחות .חברות תשתיות נפגעו יותר מדי כמו ,שפיר ואשטרום .
  • 10.
    משה 07/07/2020 11:18
    הגב לתגובה זו
    הוא כותב מאינטרס אל תתפלאו אם יתחילו מימושים במניות הבנקים בקרוב ואגב ברוך ה' שיש לנו ממשלה אחראית שלא מכניסה אותנו לסחרור של הדפסת כספים
  • 9.
    blond101209 07/07/2020 10:44
    הגב לתגובה זו
    אלה שני סקטורים שיש להם עוד הרבה לרדת במיתון הנוכחי שצפוי רק להחמיר.אנרגיה ירוקה בארץ במחיר אבסורדי מכפיל שווי פעילות לרווח תיפעולי תזרימי (Ev/Ebitda ) מעל +19 לשנת 2021
  • מנהל השקעות 07/07/2020 13:05
    הגב לתגובה זו
    תבדוק מה התזרים רק על הפרויקטים בהקמה לא פנטזיות לא עתידי בהקמה ושיסתימו ב 2022 תגלה שזה ניירות שחייבים לשבת עליהם
  • 8.
    או למכור? 07/07/2020 09:46
    הגב לתגובה זו
    כל חרטטנאי הקלקלה מחרטטים לי את תורת הקוואנטים
  • 7.
    ..מטרוניקס חברה מעולה המחיר מוגזם. (ל"ת)
    דני 07/07/2020 09:23
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    דן 07/07/2020 08:53
    הגב לתגובה זו
    וכמובן האם המחירים מגלמים כבר את כל הניתוח
  • 5.
    לגבי "מניות הבנקים מעניינות" - עוד מעט יהיה משבר בבנקים (ל"ת)
    רבקה 07/07/2020 08:52
    הגב לתגובה זו
  • הבנקים תחת לחץ 07/07/2020 10:08
    הגב לתגובה זו
    יש תחרות רבה לבנקים ע"י חברות שנותנות אשראי, הצ'יינג'ים שמורידים את הרווח מסחר במטבע חוץ, ועוד אפליקציות למסחר במניות (=מלבד בתי ההשקעות)
  • 4.
    דוד שלמה 07/07/2020 08:52
    הגב לתגובה זו
    בסקר שעשו אתמול מתברר ש- 50% מהאוכלוסייה לא יעמדו בהוצאה חד פעמית של 10000 ש"ח 1 מתוך 4 לוקחי משכנתא לא שילמו מראשית משבר הקורונה והקפיאו תשלומים עסקים קורסים מאות אלפי מובטלים 15% מבעלי רכב ליסינג מתכוונים להחזירו המשק קורס...מיניין הביטחון להמליץ על מניות הבנקים שמעגלים רחבים על סף קריסה ?
  • צדוק 07/07/2020 10:53
    הגב לתגובה זו
    איך בנקים ירוויחו באמת??
  • 3.
    אורי 07/07/2020 08:17
    הגב לתגובה זו
    סייבר/איקומרס/אנרגיה ירוקה/טכנולוגיות / ובנקים שתמיד ירוויחו.
  • 2.
    משה 07/07/2020 08:06
    הגב לתגובה זו
    מה האינטרס של הכותב או של מיטב דש במניות המומלצות. האם מחזיקה בהן. ללא גילוי נאות כל המלצה שווה הרצה
  • 1.
    מושקע ותיק 07/07/2020 07:58
    הגב לתגובה זו
    מניה מטורפת במחיר זול מאוד עדיין!!
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -2.04%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

להמשך הכתבה לחץ כאן
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן ג'י סיטי סיטיקון

ג’י סיטי ג'י סיטי -9.44%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

להמשך הכתבה לחץ כאן