גזית גלוב שוקלת למכור את הפעילות בברזיל - השאלה אם יש קונים?
הפעילות של גזית גלוב בברזיל הוגדרה עד לפני כשנה-שנתיים כאחת הפעילויות הצומחות בתיק הנכסים של גזית. אלא שאי הוודאות במדינה על רקע חילופי שלטון, שחיתויות והרעה כלכלית, גרמו לגזית להרהר האם הסיכון משתלם. ואז הגיעה מגיפת הקורונה וגרמה להשקעה בברזיל להיות עוד יותר מסוכנת - ברזיל ספגה ועדיין סופגת נזקים עצומים מהקורונה - היא שנייה במספר הנדבקים, כמות המתים הולכת וגדלה בקצבים גבוהים, והסגר וההגבלות עדיין לא הוסרו. זה לא זמן טוב להחזיק נדל"ן בכלל וקניונים בפרט בברזיל. המשקיעים בגזית כבר הפנימו את ההרעה בפעילות ואת ההפחתה הצפויה ומניית גזית נפלה בחודשים האחרונים (הרחבה כאן על הסיכונים והסיכויים של גזית).
כעת מתברר שגזית שוקלת למכור את הפעילות בברזיל, הבעיה שזה יהיה ככל הנראה מתחת לערך הרשום בספרים - כ-2.7 מיליארד שקל וזה גם בתזמון אומלל - מי יקנה עכשיו סל של נכסים בברזיל במחיר טוב? גם אם זה יקרה, זה יהיה ככל הנראה בדיסקאונט משמעותי.
הפעילות בברזיל נפגעה בשני אופנים - ראשית ערך הנכסים ירד וזה עדיין לא בא לידי ביטוי מלא בדוחות הכספיים, כך שעל פי ההערכות צפויה מחיקה בהמשך. שנית - המטבע ירד ובהתאמה גזית רשמה הפסדים כבדים. ערך הנכסים היה רשום בסוף 2019 לפי שווי של כ-3.4 מיליארד שקל וירד בסוף הרבעון הראשון ל-2.7 מיליארד שקל במקביל להפסדי מט"ח.
המטרה של גזית במכירת הפעילות היא להקטין את המינוף. גזית מתמקדת בשנתיים האחרונות בהקטנת המינוף הפיננסי לצד הפיכת החברה, מחברת החזקות לחברה שמבוססת על החזקות נדל"ן ישירות ופרטיות. מניית גזית סובלת מדיסקאונט עמוק ומנהליה הסבירו כי הסיבה העיקרית היא הדיסקאונט שקיים בחברות המוחזקות הנסחרות. לכן, צריך פשוט למחוק חברות או למכור החזקות סחירות. זה קצת משחק במספרים - כי הסיבה לדיסקאונט היא בראש וראשונה ערך הנכסים הכלכלי לעומת הרשום בספרים ולא משחקים חשבונאיים/ כלכליים. צעדים פיננסים לא אמורים להשביח נכסי נדל"ן.
- מנכ"לית גזית ברזיל, מיה שטרק, נבחרה לאחת הנשים הבולטות בברזיל ל-2024
- חיים כצמן מממש נכס בצ'כיה ב-1.1 מיליארד ש'; אגרות החוב בתגובה עולות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 7.אריה 17/06/2020 14:45הגב לתגובה זוהחברה לא הודיעה כלום בהנחה שאין עשן בלי אש מי אמר שיפסידו אולי קיבלו הצעה טובה ויראו רווח גדול
- 6.חברה ממונפת תלך לפירוק (ל"ת)אלין 17/06/2020 12:23הגב לתגובה זו
- 5.גזית גלוב ונורסטאר 17/06/2020 11:06הגב לתגובה זואולם הן כמובן ירדו הרבה יותר. אני רואה את ההקשעה הזאת, ככסף אבוד. המניה היחידה שהפסדתי בה בשנה האחרונה. המזל הוא שקניתי מעט מניות.
- 4.כצמן מוחק ערך סדרתי (ל"ת)משקיע 17/06/2020 10:46הגב לתגובה זו
- 3.כצמן מנהל גרוע 17/06/2020 10:39הגב לתגובה זווקניונים במקומות גרועים ברחבי תבל, במקום להתרכז בהשקעות בארץ. בהשוואה לאלוני חץ, עזריאלי ומליסרון, כצמן הינו המנהל הגרוע ביותר. מי ששם כספו בגזית גלוב או נורסטאר (חברת האם)הפסיד המון ערך וכסף. אסור להשקיע המניות שלו.
- 2.רונן 17/06/2020 10:02הגב לתגובה זוהכול מסודר והם עוברים לעליות ויתחילו רכישות וסידורים. הכל בסדר רעשי רקע לא מפריעים
- באמת? מה הכל בסדר? 17/06/2020 10:43הגב לתגובה זומפסידים ערך למשקיעים. שיקטינו את המשכורות שם. המניה בדרך למניות היתר, ושם גם תפשוט רגל. כולם בורחים ממנה. שאל את אלטשולר שברח ממנה כל עוד נפשו בו.
- 1.חחח 17/06/2020 08:12הגב לתגובה זוהמניות שלה. מחקה את המסחר בארהב כי הבינה שזה בולשיט ובעתיד תמחוק את המניה מהבורסה כי לא יוצא לה מזה כלום
- אמת ויציב 17/06/2020 10:44הגב לתגובה זוכצמן חייב להתפטר, אם יש לו כבוד עצמי מסוים.

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?