מחפשי עבודה אבטלה מובטלים
צילום: שירות התעסוקה

לשכות התעסוקה ייפתחו בעוד שבוע - הטיפול במובטלים צפוי להתארך

הלשכות צפויות להיפתח בעוד שבוע, אך למרות עלייה מהותית במספר המובטלים, התורים והטיפול בהם צפויים להתארך בשל מגבלות הקורונה. התור למובטלים חדשים כפוף לרישום באתר והוא יתבצע עד שבועיים מיום הרישום. שעות קבלת הקהל יצומצו 
ארז ליבנה | (2)

בשעה טובה למאות אלפי ישראלים מובטלים הולך להיות סופסוף מענה בקרוב בלשכות התעסוקה, שצפויות להיפתח ב-14 לחודש מחדש – כלומר יום ראשון הבא. אלא שאם בעבר כל אחד קיבל יום ושעה קבועה להגיע למנהלי ויועצי ההשמה – עכשיו בגלל הקורונה זה הולך להשתנות והרבה פחות אנשים יקבלו מענה.

 

"הציבור מתבקש שלא להגיע באופן עצמאי, על מנת שיישמרו כללי הריחוק החברתי והנחיות משרד הבריאות", כתבו בהודעת הרשות, כשלדבריהם "קבלת קהל הינה למוזמנים בלבד, בכפוף למסגרות זמן וכללים קבועים, תוך הקפדה על תנאי התו הסגול.

 

"מטרת הפגישות תהיה לחזור ולקיים את מבחן התעסוקה בהתאם לחוק, באמצעות סיוע והכוונה לעבודה המתאימה בתקופה מורכבת זו. בפגישה יינתן ייעוץ תעסוקתי שבו יבוצעו מיפוי והסרת חסמים לשילוב מותאם אישית במעגל העבודה, סיוע באיתור משרות מתאימות והענקת כלים תומכי השמה", כתבו.

 

לפי ההנחיות, אורכן של הפגישות יהיה עד 20 דקות, כאשר בתוך הלשכה ישהו עד שני דורשי עבודה למתאם בכל רגע נתון - אחד יימצא בפגישה עצמה ואחד ימתין בלשכה לתורו. זאת בכפוף להנחיות משרד הבריאות.

 

כמו כן, כל הזימונים לפגישות יבוצעו טלפונית על ידי מתאמי ההשמה בלשכה, ו-24 שעות לפני מועד הפגישה תישלח למוזמנים תזכורת באמצעות מסרון (sms). קבלת הקהל תתקיים בין השעות 08:30 – 12:30.

 

לאחר שעות קבלת הקהל, ימשיכו מתאמי ההשמה בעבודתם השוטפת בשיחות מול מעסיקים, הפניות טלפוניות לעבודה, ריאיונות תעסוקה טלפוניים, תכנון היום שלמחרת, טיפול במקרים חריגים ועוד משימות.

 

החל מיום ראשון, דורשי עבודה חדשים יידרשו לבצע רישום ראשוני באתר שירות התעסוקה, שלאחריו יקבלו זימון טלפוני אישי לתיאום התייצבות פיזית בלשכה תוך עד שבועיים מיום הרשמתם באתר. בשלב זה, שירות התעסוקה לא ישתמש במכשיר ההתייצבומט כבעבר, אלא כל דורש עבודה שהוזמן ייכנס לפגישה אישית עם מתאם ההשמה שלו.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

במשרד התעסוקה אומרים עוד כי "אין צורך ליצור קשר עם שירות התעסוקה על מנת לקבל זימון, שכן לוח הזמנים של מתאמי ההשמה מנוהל על ידם באופן פעיל בהתאם למידע האישי הקיים אודות דורשי העבודה.

 

"לא תתבצע קבלת קהל שלא לפי הזמנה ותיאום מראש, על מנת למנוע הצפה בלתי מתוכננת של הלשכות, שעלולה לסכן את בריאות המתייצבים והעובדים כאחד. בקשות מיוחדות לתיאום פגישה, יוכלו להתקבל בטופס פניות הציבור באתר השירות", סיכמו.

בשורות טובות למובטלים - אבל לא מאוד טובות

אז נכון, אמנם מדובר בבשורות יחסית טובות לרבים שאיבדו את עבודתם, בעיקר בסקטורים של התיירות, המלונאות והמסעדנות והברים, אבל צריך לשים כמה סיגים, שיכולים להיות קריטיים ללא מעט מובטלים.

 

הראשון, המשך התפרצות הקורונה, עלול לדחות את הפתיחה המחודשת, בדיוק כמו הדיונים שנערכו בשאלה האם לפתוח מחדש תעבורת רכבת ישראל. הסיג השני הוא כמות המובטלים שצרכיהם ייענו.

הירידה החדה בכמות האנשים שיטופלו נובעת לא רק מהמגבלות, אלא גם מצמצום  שעות הקבלה ל-4 שעות בלבד. אלה עלולים להשאיר חלק לא מבוטל מהמובטלים ללא מענה איכותי למשך חודשים. זה כולל בין היתר הפניה לקורסים מקצועיים, פתרונות למשפחות במצוקה קשה ועוד ועוד.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אייל 08/06/2020 03:39
    הגב לתגובה זו
    זה חלום לא להתייצב בלשכה מי בכלל רוצה להגיע לשם??
  • 1.
    כל המשרדים פתחו רק לשכת התעסוקה בסבאבה (ל"ת)
    עצלנים אוכלי חינם 07/06/2020 20:55
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.