קנדוק של אינטרקיור נכנסת לבריטניה
קנדוק, החברה הבת בבעלות מלאה של אינטרקיור -0.06% הנסחרת בשווי של 470 מיליון שקל, מרחיבה את מערך ההפצה הגלובלי והתקשרה בסדרת הסכמים עם תאגיד בריטי להפצת מוצרי הקנאביס הרפואי של קנדוק באנגליה, ווילס, סקוטלנד, אירלנד וצפון אירלנד. ההסכם הבלעדי כולל התחייבות של השותף הבריטי להיקפי מכירות רבעוניים ומתבסס על חלוקת רווחים בהתאם למנגנון שהוסכם בין הצדים. להערכת קנדוק והשותף, היקף שוק הקנאביס לשימוש רפואי באזור בריטניה עתיד להתפתח ולצמוח באופן מהותי במהלך השנים הקרובות.
הסכם השותפות והסכם ההפצה נחתמו עם תאגיד בריטי, הפועל בתחום שיווק תרופות בבריטניה ובכלל זה מחזיק נתח משמעותי בשוק הקנאביס הרפואי והינו בעל מפעל ייצור הפועל בסטנדרט תקן EU-GMP. לשותף רישיון פעיל להפצת ומכירת קנאביס רפואי. על פי ההסכם, נקבע כי חברה משותפת בשליטת קנדוק (51%) תפיץ את מוצרי קנדוק במדינות הממלכה המאוחדת. הסכם זה תואם את מדיניותה של קנדוק לחתימת הסכמים אסטרטגיים עם שותפים מחוץ לישראל על בסיס מודל המבטיח קבלת פוזיציות אקוויטי משמעותיות, עם מינימום השקעות כספים מצד החברה, ותוך מינוף הידע הייחודי והניסיון הרב שנצבר בחברה לאורך 12 שנות פעילותה.
הסכם זה מצטרף לסדרת הסכמים עליהם חתמה קנדוק בחודשים האחרונים במדינות יעד מרכזיות, בראשם ההסכם הבלעדי ארוך הטווח עם ענקית הקנאביס העולמית Tilray, הכולל, בין היתר, הסכם יצוא בהיקף של 5 טון קנאביס רפואי שעשוי לפתוח בפני קנדוק שווקי יעד חדשים. בנוסף, לקנדוק הסכמים עם שותפים בקנדה ובדנמרק, הצפויים לעבור לשלב המסחרי עוד ב-2020 וכן הסכם הפצה בגרמניה עם התחייבות להיקף רכישות מוסכם מדי רבעון.
במסגרת ההסכם בבריטניה, קנדוק תייצא את המוצרים (כמוצרים סופיים ו/או תפרחת ארוזה ומיובשת) מישראל ו/או מכל טריטוריה אחרת בה תייצר קנדוק את המוצרים, בכפוף לקבלת ההיתרים הנדרשים לייצוא ממדינות אלו. השותף הבריטי יהא אחראי על ייבוא המוצרים למתקן, אריזתם ולניהול ותפעול של כל מערך הפצת המוצרים בבריטניה, ובכלל זה שירותי שיווק ומיתג לצורך יצירת מודעות ליעילות המוצרים, והכל בהתאם לתוכנית הפצה רבעונית.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כחלק מההתקשרות במערך ההסכמים, נקבע כי לשותף תעמוד אופציה לרכוש מניות קנדוק בסך של 600,000 דולר, בכפוף להנפקה של קנדוק לפי שווי שלא יפחת מ-200 מיליון דולר. האופציות יבשילו, בחלקן הראשון, לאחר מכירה מצטברת של 200 ק"ג מוצרים בבריטניה. אינטרקיור דיווחה לאחרונה כי היא בוחנת אפשרות למיזוג פעילותה של קנדוק לתוך חברת סלקט הנסחרת בבורסת הנאסד"ק, וזאת כחלק מאסטרטגיית קנדוק לבצע הליך רישום למסחר של ניירות הערך של קנדוק.
- 2.חיים 26/05/2020 15:45הגב לתגובה זוהם לא מצליחים לייצר מספיק עבור השוק בארץ, זה בלוף וניפוח מניות. נמאס.
- 1.לירון 26/05/2020 14:22הגב לתגובה זוכל הכבוד ! כך עושים עסקים מצוינים.

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?